
כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
אמפא יוצאת לרודשואו לקראת גיוס אג"ח, ומציגה למשקיעים מסר על חיסכון של עשרות מיליוני שקלים בהוצאות המימון, למרות שהחוב החדש יונפק ללא שיעבודים; החברה רוצה להנות מהשוק החם, אבל התוצאה של פחות בטוחות ועלות נמוכה יותר היא מתכון קלאסי לבועה שמתפתחת
חברת אמפא אמפא -3% פתחה בימים האחרונים רודשואו לקראת גיוס אג"ח בהיקף של עד מיליארד שקל. רואדשואו (Roadshow) הוא מסע פגישות שמנהלת חברה עם משקיעים מוסדיים וגורמים בשוק ההון לפני הנפקה או גיוס אג"ח, שבו היא מציגה את פעילותה, את הדוחות ואת תנאי ההנפקה במטרה לשכנע את המשקיעים להשתתף בגיוס.
ממידע שהגיע לביזפורטל, המסר שהיא מציגה למשקיעים הוא חיסכון בהוצאות המימון דרך הנפקת האג"ח, קרי החלפת חוב בנקאי יקר, בחוב ציבורי דרך שוק האג"ח, עם חיסכון בסדר גודל של 30-40 מיליון שקל בשנה. לכאורה, זה מהלך פיננסי מושכל, כאשר שוק האג"ח “רעב לתשואה”, אין עמלות בנקאיות, וגם דרישות ניהול הביטחונות מתייתרות. לחברה היה חוב בהיקף משמעותי, בסוף הרבעון השני עמדה יתרת החוב לגופים הפיננסים על יותר מ-2 מיליארד שקל, אותו הצליחה לצמצם עם הנפקת המניות, וכעת בוחנת הנפקה בהיקף משמעותי, שעשויה להגיע לכמיליארד שקל.
אלא שכאן מתגלה התקלה המהותית בתמחור הסיכון, החברה מבקשת לגייס את האג"ח ללא שיעבוד על הנכסים שהיו משועבדים בהלוואה הבנקאית. שיעבודים הם שכבת ההגנה של המממנים. כשהם קיימים, הסיכון למלווה קטן כי במקרה קיצון יש נכס ייעודי למימוש. כשהם מוסרים, הסיכון למחזיקים גדל. לכן, באופן הגיוני, ביטול שיעבודים אמור לייקר את הריבית, לא להוזיל אותה.
במילים אחרות, אם אותה חברה מגייסת היום חוב ללא בטוחות, השוק אמור לדרוש ממנה פרמיית סיכון גבוהה יותר. כשבמקביל
עלות המימון הצפויה דווקא יורדת בעשרות מיליונים, זהו סימן שהשוק רודף אחרי תשואה בלי לתמחר עד הסוף את איכות הביטחונות, וכשיותר מדי כסף רודף אחרי פחות מדי נכסים מתחילים לראות בועה. זו בהחלט עדות לשוק חם מדי, שמוכן לממן סיכון גבוה יותר במחיר נמוך יותר.
- אמפא ומשרד עוה"ד גולדפרב, גרוס, זליגמן בשכירות של עד 700 מיליון שקל במגדל אלקטרה
- אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סימנים ראשוניים של בועה כבר מופיעים
למה זה קורה? כבר תקופה ארוכה שאנחנו מסקרים כאן את ה"תיאבון" של הגופים המוסדיים שמתנפלים על כל הנפקה, בדיסקאונט שהולך ונעלם בשוק המנייתי. גם בשוק החוב כבר הראנו סימנים של בועה שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה? כתבנו כי זה קורה בעיקר בגלל שיש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי.
זרימות חזקות לקרנות משולבות אג"ח מייצרות ביקוש חזק, בשילוב עם ציפיות להורדות ריבית שמקלות על התיאבון לסיכון, והתרופפות התחייבויות מגבילות (קובננטים) בהנפקות חדשות, פחות מנגנוני הגנה למחזיקים, יותר גמישות למנפיק. כך יוצא שחברות מעבירות חוב מהמערכת הבנקאית הקשיחה לכסף הציבורי, משחררות שיעבודים, ומורידות את עלות הכסף לעצמן. מבחינתן זה מצוין, אבל מבחינת המשקיעים המשוואה פחות סימטרית.
נזכיר כי ביולי ביצעה אמפא הנפקה, וכבר דיווחה בדוחות האחרונים כי השתמשה בחלק מהתמורה להפחתת החוב. ההנפקה בוצעה במחיר נמוך ממה שביקשה אמפא להנפיק
(אחרי הדגלים האדומים - אמפא פוגשת את קרקע המציאות), ויכול להיות שגם הפעם המוסדיים יבקשו מהחברה שווי מציאותי יותר.
- אקונרג'י הקצתה מניות ב-250 מיליון שקל: המוסדיים הגדולים הגדילו אחזקות
- אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
בשורה התחתונה
השוק החם מאפשר כיום לחברות לקבל כסף זול ובדיסקאונט נמוך, בין אם בהנפקות והקצאות פרטיות במניות, ובין אם בהנפקה של חוב. זה טוב לחברות, אבל צריך להדאיג את המשקיעים, כאשר איכות הביטחונות יורדת והקופון לא עולה בהתאם, זהו סימן ברור להיווצרות של בועה.
- 1.אנונימי 01/09/2025 12:16הגב לתגובה זוברגע שתשובה הוציא אותה מקבוצת דלק. אין לו בטחונות. והופ תספורת שקרעה לי תחסכונות.בלי בטחונות שומר נפשו ישמור. חג שמח
- dw 01/09/2025 14:36הגב לתגובה זואבל אז הריבית צריכה להיות גבוהה יותר. לא נמוכה יותר.אפשר להתרשם מהסדרי החוב השונים על ההבדל בין סדרות מובטחות לסדרות לא מובטחות.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרייו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"
"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"
מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית.
בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי),
כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.
בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת
דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר
דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.
בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות
את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.
- מגוריט רוכשת 75 דירות ברמת גן בכ-310 מ' שקל; תשואה נמוכה, רווח חשבונאי גבוה
- בתמורה ל-190 מיליון שקל - מגוריט רוכשת 47 דירות בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.
