
שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
המוסדיים שוחים בעודפי נזילות והחברות מנצלות את זה ומגייסות מיליארדים; כשהכסף קל הריביות הופכות נמוכות, וזה בדיוק המקום שבו מתחילות להתעורר שאלות אם לא מדובר במבוא לבועה.
בתקופה האחרונה מורגשת בשוק המקומי תופעה שקשה להתעלם ממנה: גל גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים, שכולל בעיקר חברות נדל"ן, קטנות כגדולות, אשר מצליחות לגייס סכומים עצומים, ובקלות. המגמה הזו התחזקה בשבוע שעבר שנמשך גם אל תוך השבוע הנוכחי, כאשר בתוך שבוע אחד בלבד גויסו בשוק המקומי כ-6.7 מיליארד שקלים באג"ח, כשחברות הנדל"ן לבדן אחראיות על יותר מ-5 מיליארד שקל.
לשם השוואה, מדובר בעשירית מכל מה שגויס בשוק הקונצרני במחצית הראשונה של השנה (מדובר בשבוע אחד בלבד כן?), שעמדה בעצמה על שיא של 70.5 מיליארד שקלים.
זה קורה בעיקר כי יש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. בנוסף, אחרי העליות החדות שנרשמו בשוק המניות
מתחילת השנה ובמיוחד בשבועיים האחרונים, לא מעט משקיעים פרטיים בחרו לחזור לשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, וייתכן שגם להוריד קצת את רמות הסיכון שלהם. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל
וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של חזרת השקעות לישראל מצד המשקיעים הזרים, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, ומבט מחודש על שוק האג"ח המקומי כבטוח יותר ברקע ירידת פרמיית הסיכון.
שבוע שובר שיאים
בשבוע האחרון זה בלט במיוחד בקרב חברות נדל"ן. קבוצת עזריאלי הובילה את המגמה עם הרחבה של סדרת אג"ח ט', שבה ביקשה לגייס 1.8 מיליארד שקל וזכתה לביקושים של לא פחות מ-3.4 מיליארד. ביג גייסה כמעט 580 מיליון שקל בשתי סדרות חדשות (כ"ב וכ"ג)
בריביות נמוכות יחסית, סביב 2.74%-2.78% צמוד למדד כאשר קיבלה ביקוש של כ-1.4 מיליארד שקל. ישרס גייסה 550 מיליון שקל דרך סדרה י"ט, אשטרום נכנסה לתמונה עם גיוס של כחצי מיליארד שקל, ואדגר הוסיפה 220 מיליון שקל נוספים.
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל לא רק הגדולות. גם חברות נדל"ן מניב קטנות יותר גייסו סכומים משמעותיים. נתנאל מניבים, שבשלב מסוים בשנה שעברה נסחרה בשווי של כ-60 מיליון שקל בלבד, השלימה גיוס של 220 מיליון שקל בהנפקה שזכתה לביקושים של פי שלושה מהסכום. הריבית שם עמדה על כ-3.4% צמוד
למדד. קבוצת גבאי, שהנפקתה נחשבת כהכנה לכניסה רחבה יותר לשוק ההון, גייסה 150 מיליון שקל באג"ח בריבית גבוהה יחסית של 7.35%. גם חברות חדשות לגמרי, כמו ג'י טי נדל"ן של גבריאל טרבלסי, הצליחו לגייס 130 מיליון שקל בריבית של 3.4% צמוד.
הבוקר התבשרנו על ביקושי יתר לחברת בית וגג הקטנה שזכתה לביקוש של 290 מיליון שקל, מתוכם לוקחת החברה 105 מיליון שקל בלבד בריבית סגירה של 5.68% במח"מ של כ-3.2 שנים.
כשהשוק פתוח ואתה יכול לגייס, אתה מגייס. מה תעשה עם הכסף? תחליט אחר כך. זה לא רק שיקול של צמיחה או השקעות
חדשות, לעיתים מדובר בצעד של חיזוק נזילות, גיוס לפני פרויקט גדול או במחזור חוב ישן. בשורה התחתונה כשקל לגייס, כולם מגייסים וזה עשוי ליצור בועה.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- "זה הזמן לקצר מח"מ באגרות החוב"
עליות חזקות בשוק האג"ח
מעבר לגל גיוסי החוב שראינו בשוק הראשוני, גם בשוק המשני נרשמות בחודש
האחרון עליות כמעט רוחביות באג"ח, מה שממחיש עד כמה הביקוש חזק. כדי להבין עד כמה החודש האחרון היה יוצא דופן, מספיק להסתכל על היחס בין העליות החודשיות לעליות השנתיות במדדים המרכזיים. למשל, מדד All-Bond כללי עלה בכ-2.2% רק בחודש האחרון, כשמול זה העלייה מתחילת
השנה כולה עומדת על כ-3.5%, כלומר יותר ממחצית התשואה מתחילת השנה נרשמה ב-30 יום בלבד. תמונה דומה נראית גם במדד All-Bond שקלי, שטיפס בכ-2.5% החודש לעומת כ-4% מתחילת השנה, ובמדד תל גוב-כללי שעלייה של כ-2.6% החודש מסמכמת בכ-3.4% מתחילת השנה.
הקפיצה
החריגה ביותר נרשמה במדד תל גוב-שקלי +5, שמזינק בכ-5% החודש לבדו, מתוך תשואה של כ-6.3% בחצי השנה האחרונה. כלומר כמעט כל העלייה השנתית קרתה ממש עכשיו, בזמן קצר מאוד. גם מדד תל בונד 100 שקלי רשם בחודש האחרון עלייה של כ-2.3%, לעומת כ-4.4% מתחילת השנה, שוב, יותר
ממחצית התשואה מתחילת השנה נדחסה לחודש אחד.
כלומר, לא מדובר רק בתיאבון בהנפקות עצמן אלא גם בגל ביקושים שמרים את מחירי האג"ח הקיימות. המשמעות היא שהתשואות בשוק כבר ירדו משמעותית, בחלק מהמקומות עד רמות שמגלמות כמעט במלואן את הורדת הריבית שכולם מצפים לה.
נורת אזהרה?
הריביות הנמוכות יחסית במרבית ההנפקות האלו הן תוצאה של ביקושים עצומים מצד המוסדיים, שנכנסים לשוק הראשוני של האג"ח לעיתים תוך קבלת "בונוסים" כמו הקצאה מועדפת או תוספת תשואה במכרז המוסדי. הבונוסים האלו הופכים את העסקה עבורם ליותר
כדאית ממה שהמשקיע הקטן יכול לקבל במכרז הציבורי, ומאפשרים להם לקבל תשואה עודפת בתקופה שבה האלטרנטיבות מרגישות יקרות.
אבל זו גם הסיבה לכך שהשוק נראה "בועתי". כשכל כך הרבה כסף רודף אחרי אג"ח, המחירים עולים והתשואות יורדות, גם לכאלה שעבורם הסיכון צריך לשקף תשואה גבוהה יותר. זה אפילו משפיע על השוק הממשלתי שם נראה כי חלק גדול מהפחתת הריבית העתידית כבר מגולם במחירי האג"ח והוא משפיע גם על השוק הקונצרני. אם הסיכונים של חלק מהחברות יתממשו, המשקיעים שנכנסו עכשיו עלולים לגלות שהמרווח לתיקון כלפי מטה גדול יותר ממה שנראה.
בשורה התחתונה
מה למדנו בשבוע החולף? ששוק האג"ח המקומי ממשיך להיות לוהט, בעיקר בזכות עודפי נזילות אדירים במוסדיים והעדר חלופות אטרקטיביות. החברות מנצלות את זה לגייס כסף זול, גם אם לא תמיד ברור לאן הוא ינותב בטווח הקרוב. והמשקיעים? ממשיכים להתנפל אחריהם בתקווה שזרם הכספים ימשיך להגיע והעליות ימשיכו, ולפעמים בלי לשים לב שהם אולי משלמים מחיר גבוה מדי על ניירות ערך שעד לאחרונה נראו הרבה פחות אטרקטיביים.
- 10.לפי דעתי בטח בועה במיוחד באגחים ארוכים (ל"ת)שרון 07/07/2025 19:56הגב לתגובה זו
- 9.פיצוץ 07/07/2025 02:11הגב לתגובה זוקדימה לפיצוץ הבועה... קדימה משבר כלכלי התקרב נא במהירות...
- 8.זה הסיפור האמיתי מאחורי הזהב צפו לרעידת אדמה בקרוב !!! (ל"ת)אנונימי 06/07/2025 19:33הגב לתגובה זו
- 7.שמעון 06/07/2025 18:01הגב לתגובה זובכל דור יש פרייארים תורנים הייתי בסרט הזה כבר לברוח מחיקת בתים
- 6.אין בועה ריביות נורמליות ריבית 1% זה בועה (ל"ת)עושה חשבון 06/07/2025 17:26הגב לתגובה זו
- 5.בועת הנדלנ מתפוצצת. 06/07/2025 17:17הגב לתגובה זובהרצלייה ותל אביב עשרות אלפי דירות ריקות שאין להם קונה.הריבית על משכנתאות רצחנית.בעלי דירות מקבלים ממס הכנסה זימון לחקירה על שהשכירו דירה מבלי לשלם מיסים.מס הכנסה הולך לגבות מיליארדי שקלים מבעלי דירות בתל אביב והרצלייה שמשכירים את דירתם.
- אתה מסית חתיכת אפס ! (ל"ת)דפנה 06/07/2025 17:35הגב לתגובה זו
- 4.ובמניות הבועה יותר גדולה תראו איזה מניות זבל זינקו היום ותבינו בדיוק איפה אנחנו נמצאים. (ל"ת)אנונימי 06/07/2025 17:13הגב לתגובה זו
- 3.לא בועה. מתכונים לירידת ריבית (ל"ת)כלכלן פרקטי 06/07/2025 17:12הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 06/07/2025 17:10הגב לתגובה זוהשוק הישראלי כולל המשקיעים הזרים ראליים .הם רואים שאירופה מיתפרקת עם בעיית הפליטים הלא יצרניים והבדלנים ארהב בחוסר יציבות ומולמכל זאת ישראל שגם מיימי מילחמה שמרה על גירעון סביר וצמיחה וכעת קל וחומר בימי רגיעה.לא בועה ריאלי
- 1.משקיע 06/07/2025 16:27הגב לתגובה זואני מוכר את האגחים שאספתי בשנה האחרונהבטיפטוף אני לא משלם עמלות מינימום לבנקקטונתי מה המחיר הנכון לאגחאבל תמיד נח לממש רווחים בשוק עולה

"זה הזמן לקצר מח"מ באגרות החוב"
בלידר מזהירים כי שוקי האג"ח אינם מתמחרים כראוי את הסיכונים: בישראל מלחמה ממושכת ולחץ גיאופוליטי, ובארה"ב כלכלה שעדיין צומחת ולחצי אינפלציה שימנעו הורדות ריבית חדות; ההעדפה: מח"מ קצר ואפיקים צמודים
בסקירה השבועית של לידר שוקי הון, בהובלת הכלכלן הראשי יונתן כץ, ממליצים בבית ההשקעות לקצר את מח"מ האג"ח' ולתעדף את האפיק הצמוד, הנסחר כיום בתמחור אינפלציה נמוך יחסית. בסקירה מסבירים כי לאחר תקופה ארוכה שבה משקיעים נטו "לרדוף" אחרי תשואות גבוהות בעקומים הארוכים, הסיכון למהלך עליות בתשואות עלה.
בתקופה שבה מדיניות מוניטרית ונתוני מאקרו משתנים במהירות, שמירה על מח"מ קצר מאפשרת להגיב לשינויים בשוק ולגלגל את התיק לפי התפתחויות חדשות. במילים אחרות, מדובר לא רק בהקטנת הסיכון מתנודתיות בתשואות, אלא גם בשיפור הנזילות והיכולת לתפוס הזדמנויות אם התמונה האינפלציונית או הגיאופוליטית תשתנה.
ישראל: סיכון גיאופוליטי ואינפלציית ליבה עיקשת
שוק האג"ח הישראלי מתמחר תרחיש אופטימי מדי ואינו לוקח בחשבון במלואו אפשרות של לחימה ממושכת והתגברות סנקציות על ישראל.
שוק העבודה המקומי ממשיך להיות הדוק, עם שיעור ההשתתפות גבוה שיוצר מחסור של כ-50 אלף עובדים, דבר שמחזק את לחצי השכר. מחירי השירותים והשכירות עלו בקיץ בקצב שנתי של מעל 4%, ואינפלציית הליבה נותרה סביב 3.36%, מעל היעד של בנק ישראל, גם לאחר שהאינפלציה הכללית ירדה
ל-2.9%. בנוסף, הוצאות הביטחון הגבוהות והגירעון התקציבי עולים בהדרגה, בעוד שהרגיעה הגיאופוליטית נראית רחוקה. כל אלה מקשים על בנק ישראל לפתוח במחזור הורדות ריבית, בניגוד לציפיות חלק מהשוק. בלידר סבורים שהחזקת אג"ח ארוכות מסוכנת כעת וממליצים להתמקד במח"מ קצר,
עם נטייה קלה לצמודות שנראות זולות ביחס לציפיות האינפלציה הגלומות.
ארה"ב: תשואות ארוכות במגמת עלייה והורדות ריבית מתונות יותר
במקביל, כלכלני לידר מציינים שגם בארה"ב סביבת האג"ח הפכה מאתגרת יותר, כאשר הנתונים הכלכליים חיוביים - הצריכה הפרטית
והכנסה פנויה ממשיכות לצמוח, שוק העבודה יציב והאינפלציה, ובעיקר אינפלציית הליבה, יורדת באיטיות. עם זאת, יו"ר הפד ג'רום פאוול נשא נאום ניצי והבהיר כי תוואי הורדות הריבית יהיה מתון יותר מכפי שהשווקים העריכו, מה שדחף את התשואות הארוכות בארה"ב מעל 4%. מגמה זו עלולה
להימשך כל עוד הכלכלה אינה מאותתת על האטה ברורה. התוצאה: אג"ח ארוכות בארה"ב חשופות להמשך עליות בתשואה ולירידות מחיר, ולכן בלידר ממליצים גם שם להישאר בצד הקצר של העקום.
- "הירידות בטבע מוגזמות, האיום עליה פחות משמעותי ממה שחושבים"
- "מניית נאוויטס תעלה ב-45%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הקונצרני מושפע
העלייה בתשואות הארוכות לא מתרחשת רק בממשלתי אלא
גם בשוק הקונצרני, שם מרווחי הסיכון נותרו נמוכים יחסית למרות חוסר הוודאות המאקרו-כלכלי. מצב זה יוצר פער בין סיכון למחיר, כאשר חברות ממשיכות לגייס חוב ארוך בריביות שנראות זולות היסטורית, אך אם מגמת עליית התשואות תימשך המשקיעים עלולים למצוא את עצמם עם ירידת ערך
לא מבוטלת. קיצור מח"מ עשוי לספק גם כאן שכבת הגנה, במיוחד כשלא ברור אם האופטימיות בשוק האג"ח הקונצרני מוצדקת לנוכח הגירעון הממשלתי והוצאות הביטחון המקומיות, או הציפיות המוגזמות להורדות ריבית בארה"ב.

סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
הבנק צופה כי השבתה ממושכת של הממשל עשויה להוריד תשואות ולהעלות מחירי אג"ח ארוכות, אך מזהיר שההקשר הנוכחי של גירעון גבוה, פוליטיקה מקוטבת והאטה בשוק העבודה, עלול לשנות את דפוסי העבר ולהפוך את ההזדמנות לסיכון
לקראת האפשרות להשבתה נוספת של הממשל הפדרלי בארצות הברית בנק ההשקעות סיטי מציג תחזית מפתיעה: דווקא שוק האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך עלול ליהנות מהמגמה הזו. בסקירה שפרסם האסטרטג אדוארד אקטון הבנק מצביע על דפוס היסטורי שבו השבתות ממושכות הובילו לעלייה במחירי האג"ח הארוכות מה שתורגם לירידה בתשואותיהן. תופעה זו נתפסת בעיני המשקיעים כהגנה טבעית מפני האטה כלכלית שכן אג"ח ממשלתיות נחשבות ל"חוף מבטחים" בתקופות של אי-ודאות פוליטית.
ההערכה של סיטי מבוססת על ניתוח היסטורי אך היא מודעת גם למורכבות הנוכחית. בעוד שהשבתות קודמות היו בעיקרן אירועים תפעוליים זמניים הפעם נוספים להן שכבות של סיכונים פוליטיים וכלכליים. עם זאת אקטון מדגיש כי ההיסטוריה מצביעה על פוטנציאל חיובי לטווח הקצר עבור שוק האג"ח. "משקיעים נוטים לראות בהשבתה ממושכת אירוע 'בוליש' (bullish) לאג"ח" כותב אקטון "שכן היא מעוררת מצב של 'ריסק אוף' (risk off) שבו הביקוש לנכסים סולידיים גובר".
ההיסטוריה מלמדת: ירידה בתשואות בתקופות של אי-ודאות
הדוגמה הבולטת ביותר להשפעה החיובית על אג"ח נרשמה בשנת 2018 אז נמשכה ההשבתה יותר מחודש, הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית. עוד לפני תחילתה הרשמית התשואות על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים ירדו בכחצי אחוז מ-3% לכ-2.5%. ההערכה בשווקים הייתה שהשבתה ארוכה תפגע בצמיחה הכלכלית ותגביר את הסיכון למיתון ולכן המשקיעים זרמו לאג"ח כמקלט בטוח. בפועל במהלך ההשבתה עצמה התשואות ירדו עוד יותר והמחירים עלו בהתאם, תנועה ששיקפה את החשש הכללי מהאטה.
מקרים דומים התרחשו בשנות התשעים תקופה שבה התרחשו כמה השבתות משמעותיות. בשנת 1995 למשל נרשמו שתי השבתות רצופות: אחת נמשכה 5 ימים והשנייה 21 ימים ואחת מהן גלשה לתחילת 1996. במהלך התקופה כולה ירדו התשואות על אג"ח ל-10 שנים מ-6.61% לכ-5.52% ירידה של כמעט אחוז שלם. ההקשר הפוליטי דומה לזה של היום: מאבקים בין הקונגרס לבית הלבן סביב תקציבים שהובילו למשברים חוזרים ונשנים. אפילו אז השווקים הגיבו בהעדפת נכסים בטוחים מה שהפך את האג"ח למנצחות יחסיות.
- סיטי: הכלכלה האמריקאית בדרך ל"ריצה חמה" - אלו המלצות הקנייה
- מנהל בסיטי כתב פוסט נגד ישראל - ונדרש להסיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקונגרס עצמו העריך בדיעבד כי ההשבתה של 2018-2019 קיזזה כ-0.3% מהצמיחה הכלכלית השנתית – פגיעה לא דרמטית אך כזו שהגבירה את התיאבון לאג"ח. נתונים אלה תומכים בתזה של סיטי: אירועים כאלה אינם גורמים לקריסה מיידית אלא מחזקים את התפיסה של אג"ח כהגנה מפני סיכונים חיצוניים. עם זאת חשוב להדגיש כי ההשפעה תלויה באורך ההשבתה – הפסקות קצרות (פחות משבוע) משפיעות מעט בעודן נמשכות שבועות הן מצטברות לנזק משמעותי יותר.