אגח
צילום: ביזפורטל

שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?

המוסדיים שוחים בעודפי נזילות והחברות מנצלות את זה ומגייסות מיליארדים; כשהכסף קל הריביות הופכות נמוכות, וזה בדיוק המקום שבו מתחילות להתעורר שאלות אם לא מדובר במבוא לבועה.

תמיר חכמוף | (11)

בתקופה האחרונה מורגשת בשוק המקומי תופעה שקשה להתעלם ממנה: גל גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים, שכולל בעיקר חברות נדל"ן, קטנות כגדולות, אשר מצליחות לגייס סכומים עצומים, ובקלות. המגמה הזו התחזקה בשבוע שעבר שנמשך גם אל תוך השבוע הנוכחי, כאשר בתוך שבוע אחד בלבד גויסו בשוק המקומי כ-6.7 מיליארד שקלים באג"ח, כשחברות הנדל"ן לבדן אחראיות על יותר מ-5 מיליארד שקל. 

לשם השוואה, מדובר בעשירית מכל מה שגויס בשוק הקונצרני במחצית הראשונה של השנה (מדובר בשבוע אחד בלבד כן?), שעמדה בעצמה על שיא של 70.5 מיליארד שקלים.

זה קורה בעיקר כי יש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. בנוסף, אחרי העליות החדות שנרשמו בשוק המניות מתחילת השנה ובמיוחד בשבועיים האחרונים, לא מעט משקיעים פרטיים בחרו לחזור לשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, וייתכן שגם להוריד קצת את רמות הסיכון שלהם. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של חזרת השקעות לישראל מצד המשקיעים הזרים, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, ומבט מחודש על שוק האג"ח המקומי כבטוח יותר ברקע ירידת פרמיית הסיכון.

שבוע שובר שיאים

בשבוע האחרון זה בלט במיוחד בקרב חברות נדל"ן. קבוצת עזריאלי הובילה את המגמה עם הרחבה של סדרת אג"ח ט', שבה ביקשה לגייס 1.8 מיליארד שקל וזכתה לביקושים של לא פחות מ-3.4 מיליארד. ביג גייסה כמעט 580 מיליון שקל בשתי סדרות חדשות (כ"ב וכ"ג) בריביות נמוכות יחסית, סביב 2.74%-2.78% צמוד למדד כאשר קיבלה ביקוש של כ-1.4 מיליארד שקל. ישרס גייסה 550 מיליון שקל דרך סדרה י"ט, אשטרום נכנסה לתמונה עם גיוס של כחצי מיליארד שקל, ואדגר הוסיפה 220 מיליון שקל נוספים.

אבל לא רק הגדולות. גם חברות נדל"ן מניב קטנות יותר גייסו סכומים משמעותיים. נתנאל מניבים, שבשלב מסוים בשנה שעברה נסחרה בשווי של כ-60 מיליון שקל בלבד, השלימה גיוס של 220 מיליון שקל בהנפקה שזכתה לביקושים של פי שלושה מהסכום. הריבית שם עמדה על כ-3.4% צמוד למדד. קבוצת גבאי, שהנפקתה נחשבת כהכנה לכניסה רחבה יותר לשוק ההון, גייסה 150 מיליון שקל באג"ח בריבית גבוהה יחסית של 7.35%. גם חברות חדשות לגמרי, כמו ג'י טי נדל"ן של גבריאל טרבלסי, הצליחו לגייס 130 מיליון שקל בריבית של 3.4% צמוד.

הבוקר התבשרנו על ביקושי יתר לחברת בית וגג הקטנה שזכתה לביקוש של 290 מיליון שקל, מתוכם לוקחת החברה 105 מיליון שקל בלבד בריבית סגירה של 5.68% במח"מ של כ-3.2 שנים.

כשהשוק פתוח ואתה יכול לגייס, אתה מגייס. מה תעשה עם הכסף? תחליט אחר כך. זה לא רק שיקול של צמיחה או השקעות חדשות, לעיתים מדובר בצעד של חיזוק נזילות, גיוס לפני פרויקט גדול או במחזור חוב ישן. בשורה התחתונה כשקל לגייס, כולם מגייסים וזה עשוי ליצור בועה.

קיראו עוד ב"אג"ח"

עליות חזקות בשוק האג"ח

מעבר לגל גיוסי החוב שראינו בשוק הראשוני, גם בשוק המשני נרשמות בחודש האחרון עליות כמעט רוחביות באג"ח, מה שממחיש עד כמה הביקוש חזק. כדי להבין עד כמה החודש האחרון היה יוצא דופן, מספיק להסתכל על היחס בין העליות החודשיות לעליות השנתיות במדדים המרכזיים. למשל, מדד All-Bond כללי עלה בכ-2.2% רק בחודש האחרון, כשמול זה העלייה מתחילת השנה כולה עומדת על כ-3.5%, כלומר יותר ממחצית התשואה מתחילת השנה נרשמה ב-30 יום בלבד. תמונה דומה נראית גם במדד All-Bond שקלי, שטיפס בכ-2.5% החודש לעומת כ-4% מתחילת השנה, ובמדד תל גוב-כללי שעלייה של כ-2.6% החודש מסמכמת בכ-3.4% מתחילת השנה.

הקפיצה החריגה ביותר נרשמה במדד תל גוב-שקלי +5, שמזינק בכ-5% החודש לבדו, מתוך תשואה של כ-6.3% בחצי השנה האחרונה. כלומר כמעט כל העלייה השנתית קרתה ממש עכשיו, בזמן קצר מאוד. גם מדד תל בונד 100 שקלי רשם בחודש האחרון עלייה של כ-2.3%, לעומת כ-4.4% מתחילת השנה, שוב, יותר ממחצית התשואה מתחילת השנה נדחסה לחודש אחד.

כלומר, לא מדובר רק בתיאבון בהנפקות עצמן אלא גם בגל ביקושים שמרים את מחירי האג"ח הקיימות. המשמעות היא שהתשואות בשוק כבר ירדו משמעותית, בחלק מהמקומות עד רמות שמגלמות כמעט במלואן את הורדת הריבית שכולם מצפים לה.

נורת אזהרה?

הריביות הנמוכות יחסית במרבית ההנפקות האלו הן תוצאה של ביקושים עצומים מצד המוסדיים, שנכנסים לשוק הראשוני של האג"ח לעיתים תוך קבלת "בונוסים" כמו הקצאה מועדפת או תוספת תשואה במכרז המוסדי. הבונוסים האלו הופכים את העסקה עבורם ליותר כדאית ממה שהמשקיע הקטן יכול לקבל במכרז הציבורי, ומאפשרים להם לקבל תשואה עודפת בתקופה שבה האלטרנטיבות מרגישות יקרות.

אבל זו גם הסיבה לכך שהשוק נראה "בועתי". כשכל כך הרבה כסף רודף אחרי אג"ח, המחירים עולים והתשואות יורדות, גם לכאלה שעבורם הסיכון צריך לשקף תשואה גבוהה יותר. זה אפילו משפיע על השוק הממשלתי שם נראה כי חלק גדול מהפחתת הריבית העתידית כבר מגולם במחירי האג"ח והוא משפיע גם על השוק הקונצרני. אם הסיכונים של חלק מהחברות יתממשו, המשקיעים שנכנסו עכשיו עלולים לגלות שהמרווח לתיקון כלפי מטה גדול יותר ממה שנראה.

בשורה התחתונה

מה למדנו בשבוע החולף? ששוק האג"ח המקומי ממשיך להיות לוהט, בעיקר בזכות עודפי נזילות אדירים במוסדיים והעדר חלופות אטרקטיביות. החברות מנצלות את זה לגייס כסף זול, גם אם לא תמיד ברור לאן הוא ינותב בטווח הקרוב. והמשקיעים? ממשיכים להתנפל אחריהם בתקווה שזרם הכספים ימשיך להגיע והעליות ימשיכו, ולפעמים בלי לשים לב שהם אולי משלמים מחיר גבוה מדי על ניירות ערך שעד לאחרונה נראו הרבה פחות אטרקטיביים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    לפי דעתי בטח בועה במיוחד באגחים ארוכים (ל"ת)
    שרון 07/07/2025 19:56
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    פיצוץ 07/07/2025 02:11
    הגב לתגובה זו
    קדימה לפיצוץ הבועה... קדימה משבר כלכלי התקרב נא במהירות...
  • 8.
    זה הסיפור האמיתי מאחורי הזהב צפו לרעידת אדמה בקרוב !!! (ל"ת)
    אנונימי 06/07/2025 19:33
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שמעון 06/07/2025 18:01
    הגב לתגובה זו
    בכל דור יש פרייארים תורנים הייתי בסרט הזה כבר לברוח מחיקת בתים
  • 6.
    אין בועה ריביות נורמליות ריבית 1% זה בועה (ל"ת)
    עושה חשבון 06/07/2025 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בועת הנדלנ מתפוצצת. 06/07/2025 17:17
    הגב לתגובה זו
    בהרצלייה ותל אביב עשרות אלפי דירות ריקות שאין להם קונה.הריבית על משכנתאות רצחנית.בעלי דירות מקבלים ממס הכנסה זימון לחקירה על שהשכירו דירה מבלי לשלם מיסים.מס הכנסה הולך לגבות מיליארדי שקלים מבעלי דירות בתל אביב והרצלייה שמשכירים את דירתם.
  • אתה מסית חתיכת אפס ! (ל"ת)
    דפנה 06/07/2025 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ובמניות הבועה יותר גדולה תראו איזה מניות זבל זינקו היום ותבינו בדיוק איפה אנחנו נמצאים. (ל"ת)
    אנונימי 06/07/2025 17:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא בועה. מתכונים לירידת ריבית (ל"ת)
    כלכלן פרקטי 06/07/2025 17:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 06/07/2025 17:10
    הגב לתגובה זו
    השוק הישראלי כולל המשקיעים הזרים ראליים .הם רואים שאירופה מיתפרקת עם בעיית הפליטים הלא יצרניים והבדלנים ארהב בחוסר יציבות ומולמכל זאת ישראל שגם מיימי מילחמה שמרה על גירעון סביר וצמיחה וכעת קל וחומר בימי רגיעה.לא בועה ריאלי
  • 1.
    משקיע 06/07/2025 16:27
    הגב לתגובה זו
    אני מוכר את האגחים שאספתי בשנה האחרונהבטיפטוף אני לא משלם עמלות מינימום לבנקקטונתי מה המחיר הנכון לאגחאבל תמיד נח לממש רווחים בשוק עולה
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.