תיק השקעות מסחר עצמאי ברוקר
צילום: pressfoto

בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני

שווי הנכסים הפיננסיים של הציבור זינק בכ-343 מיליארד שקל והגיע ל־6.6 טריליון; המניות בבורסה הוסיפו מעל 22%, הפיקדונות ממשיכים לגדול; מנגד, השקעות בחו"ל נשחקו עם התחזקות השקל

תמיר חכמוף | (1)

ברבעון השני של 2025 תיק ההשקעות הפיננסי של הישראלים רשם עלייה נאה של כ-343 מיליארד שקל, קפיצה של כ-5.5% שהוביל את היקף הנכסים הכולל לשיא של כ-6.6 טריליון שקל. הנתון הזה ממחיש את עוצמת המגמה המקומית בתקופה האחרונה, יותר כסף חוזר לשוק הישראלי, בעיקר דרך מניות ותעודות סל, וגם משקיע דרך קרנות כספיות ופיקדונות.



מקור לגרף: בנק ישראל


הקטר המרכזי ברבעון השני היה שוק המניות המקומי: שווי ההחזקות של הישראלים במניות בתל אביב קפץ בכ-196 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-22%, כשהרווחים בבורסה גברו על המימושים שביצעו חלק מהמשקיעים בהיקף משוער של 6.4 מיליארד שקל. בכך התיק המקומי תפס נתח גדול יותר מסך הנכסים של הציבור.

מנגד, השקעות הישראלים מעבר לים נחלשו ברבעון. היקף הנכסים בחו"ל ירד בכ-26 מיליארד שקל, בעיקר בגלל התחזקות השקל מול הדולר שפגעה בשווי ההשקעות במט"ח. בולטת במיוחד הירידה בהחזקות אג"ח בחו"ל ובקרנות השקעה זרות, בעוד רכיב המניות בחו"ל נותר כמעט ללא שינוי.


מקור לגרף: בנק ישראל

במקביל, גם הנכסים הסולידיים המשיכו לגדול. המזומן והפיקדונות בבנקים גדלו בכ-94 מיליארד שקל והגיעו לכ-2.27 טריליון שקל, בערך שליש מהתיק כולו. קרנות הנאמנות רשמו צבירות נטו של כ-19 מיליארד שקל, ובעיקר בקרנות הכספיות השקליות, שהמשיכו למשוך מי שמעדיפים סיכון נמוך אך תשואה עודפת על פיקדון רגיל. גם קרנות המתמחות במניות בישראל נהנו מביקושים.

מבט על קרנות הנאמנות

שוק קרנות הנאמנות המשיך לצמוח גם ברבעון השני. היקף הנכסים המנוהלים דרך הקרנות בישראל עלה בכ-59 מיליארד שקל, קפיצה של כ-9.5%, והגיע לכ-676 מיליארד שקל, שהם כ-10% מכלל תיק ההשקעות של הישראלים. העלייה לא נבעה רק מהעליות בשוקי ההון, אלא גם מזרימה של כסף חדש: כ-19 מיליארד שקל זרמו נטו לקרנות, בעיקר לקרנות הכספיות השקליות שגייסו מעל 10 מיליארד, וגם לקרנות שמתמקדות במניות בישראל שראו ביקושים של כ-5.5 מיליארד.


תעשיית הקרנות בספטמבר

העדכונים האחרונים בתעשייה מראים שהמגמה הזו נמשכת גם לתוך הרבעון השלישי ואף מתחזקת. בסיכום שנת תשפ"ה הגיע היקף הנכסים המנוהל בתעשיית הקרנות לשיא חדש של כ-717 מיליארד שקל, לאחר גיוסים של כ-77 מיליארד שקל נטו בשנה העברית החולפת. ספטמבר לבדו הסתיים בגיוסים של כ-3.4 מיליארד שקל, למרות תנודתיות וחוסר ודאות, כשקרנות כספיות ממשיכות להיות מוקד מרכזי, אם כי בקצב איטי יותר לעומת שיאי השנה. במקביל מסתמן מעבר חלקי של כספי משקיעים ממניות בישראל למניות בחו"ל, אולי מתוך תחושה שמחירי המניות המקומיות כבר עלו מהר מאוד והמשקיעים מחפשים פיזור והזדמנויות מעבר לים.

התמונה בתעשייה משלימה את מה שנראה בשוק האג"ח: זרימה מחודשת של כספים לקרנות אג"ח ולחוב מקומי, לעיתים בריביות נמוכות יותר משהיו נדרשות בעבר, כשהמוסדיים מחפשים לאן להזרים נזילות עודפת. להרחבה - סיכום תשפ"ה בקרנות הנאמנות: היקף נכסים שובר שיא

בשורה התחתונה

תיק ההשקעות של הישראלים ממשיך לגדול ולשבור שיאים, כשהעליות בשוק המניות תורמות לגידול בתיק, ושווי תיק המניות של הציבור חצה לראשונה את רף טריליון השקלים ומצמצם פערים מול ההשקעות בחו"ל. הקרנות הכספיות נשארות חוף מבטחים מרכזי, והמשקיעים הגדולים מרגישים בנוח יותר להיחשף מחדש לאג"ח מקומי, אבל תנועות הכסף מראות שהציבור לא מוותר על גמישות ומוכן לזוז לפי הסנטימנט בשווקים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 02/10/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
    אם לא מנרמלים את המספרים לאינפלציה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.