
בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
שווי הנכסים הפיננסיים של הציבור זינק בכ-343 מיליארד שקל והגיע ל־6.6 טריליון; המניות בבורסה הוסיפו מעל 22%, הפיקדונות ממשיכים לגדול; מנגד, השקעות בחו"ל נשחקו עם התחזקות השקל
ברבעון השני של 2025 תיק ההשקעות הפיננסי של הישראלים רשם עלייה נאה של כ-343 מיליארד שקל, קפיצה של כ-5.5% שהוביל את היקף הנכסים הכולל לשיא של כ-6.6 טריליון שקל. הנתון הזה ממחיש את עוצמת המגמה המקומית בתקופה האחרונה, יותר כסף חוזר לשוק הישראלי, בעיקר דרך
מניות ותעודות סל, וגם משקיע דרך קרנות כספיות ופיקדונות.
מקור לגרף: בנק ישראל
הקטר המרכזי ברבעון השני היה שוק המניות המקומי: שווי ההחזקות של הישראלים במניות בתל אביב קפץ בכ-196 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-22%, כשהרווחים בבורסה גברו על המימושים שביצעו חלק מהמשקיעים בהיקף משוער של 6.4 מיליארד שקל. בכך התיק המקומי תפס נתח גדול יותר מסך הנכסים של הציבור.
מנגד, השקעות הישראלים מעבר לים נחלשו ברבעון. היקף הנכסים בחו"ל ירד בכ-26 מיליארד שקל, בעיקר בגלל התחזקות השקל מול הדולר שפגעה בשווי ההשקעות במט"ח. בולטת במיוחד הירידה בהחזקות אג"ח בחו"ל ובקרנות השקעה זרות, בעוד רכיב המניות בחו"ל נותר כמעט ללא שינוי.
- יש לי 100 אלף שקל פנויים להשקעה - איפה לשים את הכסף?
- אפשרויות השקעה בשוק ההון: כך תבנו תיק השקעות מגוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור לגרף: בנק ישראל
במקביל, גם הנכסים הסולידיים המשיכו לגדול. המזומן והפיקדונות בבנקים גדלו בכ-94 מיליארד שקל והגיעו לכ-2.27 טריליון שקל, בערך שליש
מהתיק כולו. קרנות הנאמנות רשמו צבירות נטו של כ-19 מיליארד שקל, ובעיקר בקרנות הכספיות השקליות, שהמשיכו למשוך מי שמעדיפים סיכון נמוך אך תשואה עודפת על פיקדון רגיל. גם קרנות המתמחות במניות בישראל נהנו מביקושים.
מבט על קרנות הנאמנות
שוק
קרנות הנאמנות המשיך לצמוח גם ברבעון השני. היקף הנכסים המנוהלים דרך הקרנות בישראל עלה בכ-59 מיליארד שקל, קפיצה של כ-9.5%, והגיע לכ-676 מיליארד שקל, שהם כ-10% מכלל תיק ההשקעות של הישראלים. העלייה לא נבעה רק מהעליות בשוקי ההון, אלא גם מזרימה של כסף חדש: כ-19
מיליארד שקל זרמו נטו לקרנות, בעיקר לקרנות הכספיות השקליות שגייסו מעל 10 מיליארד, וגם לקרנות שמתמקדות במניות בישראל שראו ביקושים של כ-5.5 מיליארד.
תעשיית הקרנות בספטמבר
העדכונים האחרונים בתעשייה מראים שהמגמה הזו נמשכת גם לתוך הרבעון השלישי ואף מתחזקת. בסיכום שנת תשפ"ה הגיע היקף הנכסים המנוהל בתעשיית הקרנות לשיא חדש של כ-717 מיליארד שקל, לאחר גיוסים של כ-77 מיליארד שקל נטו בשנה העברית החולפת. ספטמבר לבדו הסתיים בגיוסים של כ-3.4 מיליארד שקל, למרות תנודתיות וחוסר ודאות, כשקרנות כספיות ממשיכות להיות מוקד מרכזי, אם כי בקצב איטי יותר לעומת שיאי השנה. במקביל מסתמן מעבר חלקי של כספי משקיעים ממניות בישראל למניות בחו"ל, אולי מתוך תחושה שמחירי המניות המקומיות כבר עלו מהר מאוד והמשקיעים מחפשים פיזור והזדמנויות מעבר לים.התמונה בתעשייה משלימה את מה שנראה בשוק האג"ח: זרימה מחודשת של כספים לקרנות אג"ח
ולחוב מקומי, לעיתים בריביות נמוכות יותר משהיו נדרשות בעבר, כשהמוסדיים מחפשים לאן להזרים נזילות עודפת. להרחבה - סיכום תשפ"ה בקרנות הנאמנות: היקף נכסים שובר
שיא
בשורה התחתונה
תיק ההשקעות של הישראלים ממשיך לגדול ולשבור שיאים, כשהעליות בשוק המניות תורמות לגידול בתיק, ושווי תיק המניות של הציבור חצה לראשונה את רף טריליון השקלים ומצמצם פערים מול ההשקעות בחו"ל. הקרנות הכספיות נשארות חוף מבטחים
מרכזי, והמשקיעים הגדולים מרגישים בנוח יותר להיחשף מחדש לאג"ח מקומי, אבל תנועות הכסף מראות שהציבור לא מוותר על גמישות ומוכן לזוז לפי הסנטימנט בשווקים.

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו?
נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות,
אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".
43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט
לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.
מה קורה בינתיים?
בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192
נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.