
סיכום תשפ"ה בקרנות הנאמנות: היקף נכסים שובר שיא
ברקע התנודתיות בשווקים, הקרנות הכספיות ממשיכות למשוך כספים, אם כי בקצב איטי יותר; במקביל נרשמה העברת השקעות ברורה ממניות בישראל לחו"ל; היקף הנכסים הגיע לשיא של 717 מיליארד שקל
תעשיית הקרנות סיכמה את ספטמבר עם גיוסים של כ-3.4 מיליארד שקל, המשך רצף חיובי של גיוסים למרות חוסר הוודאות בזירה המקומית והעולמית. היקף הנכסים המנוהל זינק לכ-717 מיליארד שקל לעומת כ-708 מיליארד באוגוסט, כשכ-5.6 מיליארד שקל נבעו מעליות ערך בשווקים והיתר
מהזרמות חדשות מצד משקיעים.
על פי הסקירה של מיטב, בסיכום שנתי של תשפ"ה, הגיוסים הגיעו לכ-77 מיליארד שקל נטו, והיקף הנכסים בתעשייה צמח מתחילת השנה בכ-159 מיליארד שקל בזכות גם עליות ערך וגם כניסות הון חדשות.
מה עולה מהנתונים
הנתונים מספטמבר מאותתים על שינוי עדין אך משמעותי בהתנהגות המשקיעים. אחרי חודשים ארוכים של ראלי מקומי חד במניות ישראל, נראה שחלק מהכסף מתחיל לנדוד החוצה, ייתכן כתוצאה מהתחושה שהמחירים כאן כבר טיפסו מהר מדי ומיצו חלק מהפוטנציאל. מנגד, השוק האמריקאי, ששב להציג עליות נאות לצד תחושת יציבות יחסית וגודל חברות מובילות, מושך מחדש עניין מצד משקיעים מקומיים המחפשים פיזור סיכונים והזדמנויות רחבות יותר.
במקביל, הקרנות הכספיות ממשיכות לרכז הון עצום. אמנם קצב הגיוסים נרגע מעט בהשוואה לשיאי החודשים הקודמים, בין היתר על רקע ציפיות להורדות ריבית, אבל עצם המשך הזרימות מעיד על הביקוש הגבוה לחלופות סולידיות לעו"ש ולפיקדונות בנקאיים. בעיני רבים, מדובר בכסף שמחכה להזדמנויות, אך בינתיים נשאר "מחנה בטוח" עם נזילות גבוהה ותשואה נאה יחסית לסיכון.
- חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי
- עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה הזו משלימה את מה שאנחנו רואים גם בשוק האג"ח. גיוסים גבוהים במיוחד בקרנות אג"ח מחוברים ישירות לגאות בהנפקות המקומיות ולחזרה של המוסדיים לרכוש חוב, לעיתים בפרמיות קטנות מאוד. אחרי תקופה ארוכה של דרישה ל"פרמיית סיכון" גבוהה, ניכר שהגופים הגדולים מרגישים בנוח להיחשף מחדש לחוב מקומי, בין אם מתוך הערכה שהסיכון ירד ובין אם מתוך צורך "לעבוד את הכסף" במציאות של עודפי נזילות (כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת).
בתרחיש הנוכחי, אם המגמות בשווקים ימשיכו להיות תנודתיות, ייתכן שנראה המשך דומיננטיות של הכספיות והאג"ח כסוג של חוף מבטחים, לצד חיפוש הזדמנויות בחו"ל על חשבון המניות המקומיות. תעשיית הקרנות נשארת אפיק גיוס מרכזי בשוק ההון, אך הרכב ההשקעות עשוי להמשיך להשתנות בהתאם לתחושת הסיכון וההזדמנויות שיביא הרבעון הקרוב.
התשואות בשווקים
חודש ספטמבר התאפיין בתנודתיות בשווקים בארץ ובעולם, עם מימושים וימים של ירידות חדות בשוקי המניות אך גם עם ימים עם תשואות חיוביות גבוהות. בסיכום החודש בארה"ב המדדים המובילים מסכמים את החודש במגמה חיובית כאשר מדד הדאו ג'ונס עלה בכ-1.5%, מדד ה-S&P500 סיים את חודש ספטמבר בתשואה חיובית של 2.8% ומדד הנאסד"ק, מדד מניות הטכנולוגיה, עלה בשיעור של כ-4.8%.
- יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק...
באירופה, הדאקס הגרמני: סיים את חודש ספטמבר עם תשואה שלילית של כ-0.7%. באסיה: מדד הניקיי עלה בשיעור גבוה של כ-6.2%.
שוק המניות הישראלי, לאחר תשואות מרשימות מאז ראשית השנה ספג מימושים וירידות שערים במהלך החודש האחרון, הן בשל ההתפתחויות המדיניות והמצב הביטחוני בארץ והן בשל מימושים בריאים בשוק ההון לאחר ראלי חזק, סיימו המדדים המובילים את ספטמבר במגמה מעורבת כאשר מדדי ת"א 35 ו-125, רשמו עליות שערים של כ-1.9% וכ-1.2% בהתאמה, ואילו מדד ת"א 90 סיים את החודש בירידת שערים של כ-1.1%. בשוק האג"ח, איגרות החוב הממשלתיות בישראל השיגו תשואה חיובית של כ-0.4% ואיגרות החוב הקונצרניות עלו בשיעור דומה של כ-0.35%.
האקטיביות מובילות בספטמבר, הכספיות ממשיכות לגייס בקצב
הקרנות האקטיביות המסורתיות גייסו בספטמבר כ-1.4 מיליארד שקל. קרנות אג"ח מדינה בלטו עם כ-555 מיליון שקל גיוס, המובילה החודשית לראשונה זה זמן, ואחריה אג"ח כללי עם כ-535 מיליון. גם מניות בחו"ל הציגו כניסות של כ-165 מיליון, ואילו מניות בישראל בלטו כקטגוריה היחידה שספגה פדיונות בהיקף כ-205 מיליון.
הקרנות הכספיות, המנוע המרכזי של הגיוסים, הוסיפו כ-1.95 מיליארד שקל, רובם בקרנות שקליות (כ-1.65 מיליארד) והיתרה בדולריות (כ-0.3 מיליארד). מדובר בירידה בקצב בהשוואה לחודשים קודמים אך עדיין תרומה משמעותית למאזן הכולל. מאז תחילת השנה הקרנות הכספיות הובילו את התעשייה עם גיוס כולל של כ-29 מיליארד שקל.
הקרנות הפסיביות - מעבר ממניות בישראל למניות בחו"ל
בקרנות הפסיביות נרשם בספטמבר גיוס כולל צנוע של כ-55 מיליון שקל בלבד. הקרנות המחקות גייסו כ-375 מיליון שקל, בעיקר בזכות גיוסים בקרנות מניות בחו"ל (כ-480 מיליון) וקטגוריות כמו אג"ח מדינה וחברות והמרה, אך קרנות הסל סיימו בפדיון של כ-320 מיליון. מגמה בולטת היא מעבר כסף מהמניות בישראל החוצה: פדיונות של כ-1.5 מיליארד שקל במניות מקומיות לעומת גיוסים דומים במניות זרות.
סיכום גיוסים ופדיונות בתעשיית הקרנות תשפ"ה, קרדיט: מיטב

חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי
איזו קרן השיגה עד כה את התשואה הטובה ביותר מתחילת השנה (לא כולל ממונפות)? מה מיוחד במבנה דמי הניהול של הקרן, ומה צריך לקחת בחשבון לפני כניסה להשקעה?
מיהי הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה בשוק הישראלי בכל הקטגוריות השונות?
מבט על הקרנות המובילות בשנה האחרונה יגלה במקומות הראשונים רצף ארוך של קרנות ממונפות – בנקים פי 3, ת"א 35 פי 3, ת"א 90 פי 3 וכו'. מיד לאחריהן תבואנה הקרנות הממונפות פי 2. כידוע הקרנות הללו עלולות גם להחתך בצורה חדה בתקופת ירידות, ולאורך זמן הן סובלות משחיקה ולא באמת מספקות פי 3 או פי 2 לאורך זמן אלא מעט (או הרבה) פחות. על כל פנים מי שבחר בקרנות הללו מתחילת השנה נהנה מתשואות פנומנליות.
אבל רצינו למצוא את הקרן המוצלחת ביותר מקרב ה"נורמליות" שמנסות פשוט להכות את השוק באמצעות בחירת מניות רגילה (עם מינוף לגיטימי באמצעות אופציות שיכול להגיע לכמה עשרות אחוזים נוספים). המספרים מצביעים על מובילה חדשה בפסגה: הראל ספיר מניות, שעקפה את אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל עליה כתבנו לפני מספר שבועות, בזמן שהיא הייתה הקרן המובילה. כפי שציינו בעבר, להראל יש שנה טובה בקרנות המנייתיות, ושלוש הקרנות המובילות בקטגוריית "קרנות מניות לפי שווי שוק" מתחילת השנה הן קרנות של הראל, כמו גם הקרנות במקומות 7, 8 ו-12. מכל מקום הפעם נתמקד בהראל ספיר מניות - הקרן המובילה מתחילת השנה.
לשים לב ל"שיעור ההוספה"
לפני שלושה שבועות כתבנו על הקרן האחות, שמובילה את קטגוריית הגמישות – הראל איתן (מאז היא ירדה למקום השני). שתי הקרנות שייכות למשפחת הקרנות שגובות "שיעור הוספה" שהוא בעצם סוג של עמלת קניה – עמלה חד פעמית שנגבית בשעת קניית הקרן, ובאה לידי ביטוי בהבדל בין מחיר הקניה למחיר המכירה. קרנות מן הסוג הזה בדרך כלל לא גובות דמי ניהול שוטפים או שהן גובות דמי ניהול שוטפים נמוכים מהמקובל.
הגישה הזו מספקת שני יתרונות לקרנות מן הסוג הזה. ראשית, התשואה השוטפת לא כוללת את "שיעור ההוספה" הזה, להבדיל מדמי הניהול. כיון שהקרן לא גובה דמי ניהול או שהיא גובה דמי ניהול נמוכים, נוצר לה יתרון מובנה בתשואות השוטפות בהשוואה למתחרות, מבלי ששיעור ההוספה ישפיע על כך, שכן להבדיל מדמי ניהול שוטפים, הוא לא מופחת מהתשואה המוצגת בטווחי הזמן השונים. יתרון שני עבור מנהלי הקרן הוא יצירת מחויבות ארוכת טווח של הלקוח. גביית שיעור הוספה על חשבון דמי הניהול השוטפים דומה למעין "תשלום מראש" של דמי הניהול עוד בזמן הקניה. לאחר ההשקעה הראשונית בשיעור ההוספה הגבוה יחסית, לא משתלם לעבור לקרן אחרת, לפחות למשך כמה חודשים אם לא כמה שנים. אלו הן שני יתרונות לטובת הקרן, המשקיע כמובן הוא תמונת הראי. הוא צריך לשים לב כשהוא בוחן את תשואות העבר ליתרון המובנה של הקרן מבחינת תשואות שוטפות, וכן עליו לקחת בחשבון שלא יהיה כדאי לו להחליף קרן בזמן הקרוב בגלל התשלום הנתחלתי הגבוה.
- עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבנה דמי הניהול הזה לא מאד נפוץ בשוק הקרנות הישראלי. בקטגורייה של מניות לפי גודל שוק ישנה רק עוד קרן אחת שגובה שיעור הוספה, ובאופן כללי החברה כמעט היחידה שמשתמשת בשיטה הזו היא הראל, לכן למשקיע מן השורה קל לפספס את הפרט החשוב הזה ולא לקחת אותו בחשבון. לכן חשוב לשים לב לכך.