מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.

כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.

בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא

סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.

ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק. 

• אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.

ההשפעה נוגעת גם לשוק העבודה, אבל לא רק דרך השכר עצמו. יואן חלש משאיר את עלויות הייצור במונחי דולר ברמה נמוכה יותר, גם כשחלק מחומרי הגלם או הרכיבים נקנים במטבע זר. בענפים שמייצרים בכמויות גדולות ומוכרים במחירים צפופים, הפער הזה מתורגם מהר ליכולת להציע מחיר נמוך יותר בלי למחוק את הרווחיות במטבע המקומי.

קולות בסין קוראים לשנות כיוון

לצד הקו שמגן על מודל היצוא, בתוך סין עולות דעות שונות. כלכלנים בכירים מציעים לחזק את היואן משמעותית כדי להפחית תלות ביצוא ולעודד צריכה מקומית. אחת הדמויות שמוזכרות בטיוטה היא לי שיג׳ין, יועץ כלכלי ותיק של הממשל, שטוען שכוח צרכני הוא המפתח למעמד עולמי אמיתי של סין.

• שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?
• שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק...

הטענה שלהם היא שבטווח ארוך, כלכלה גדולה לא יכולה להישען רק על מכירה החוצה. חיזוק היואן משנה את היחס בין יבוא ליצוא, דוחף את המשק לכיוון שבו משקי הבית קונים יותר, ומצמצם את התלות בעבודה זולה כמנוע מרכזי. לפי הטיוטה, הגישה הזו מקבלת תמיכה גם מבכירים בבנק המרכזי הסיני ובמוסדות כלכליים ממשלתיים, מה שמרמז שזה כבר לא רעיון שולי.

באותה נשימה, סין נזהרת מתנועה חדה מדי. שינוי חד בשער המטבע עלול לפגוע ביצואנים, להכות בתעסוקה באזורים תעשייתיים ולהכניס את המשק לטלטלה שלא תמיד אפשר לשלוט בה.

טראמפ, אירופה והלקח היפני שמרחף מעל הדיון

טראמפ רואה בדולר חלש כלי שיכול לעזור לארצות הברית, במיוחד בהקשר של מלחמת הסחר מול סין. גם אירופה והאמריקאים עוקבים מקרוב אחרי התנועות בשער היואן, כי הן משפיעות על התחרותיות של כל צד ועל מאזן הכוחות בתעשייה ובסחר.

החשש הסיני נשען גם על תקדימים היסטוריים. הדוגמה שחוזרת כמעט בכל דיון היא יפן של אמצע שנות ה-80, כשמהלך בינלאומי להחלשת הדולר לווה בהתחזקות מהירה של הין ובהמשך בטלטלה בשוקי הנכסים. לפי הטיוטה, הסיכון לירידה חדה בצמיחה הוא אחד הגורמים שמונעים מהסינים לבצע מהלך דרמטי של חיזוק היואן, גם אם יש מי שחושב שזה נכון אסטרטגית.

בתוך המתח הזה שער החליפין הופך למוקד מחלוקת פוליטי וכלכלי בו זמנית. בארה״ב מתייחסים לדולר חזק כמשקולת על ייצור מקומי, ובסין הוויכוח הוא אם הגיע הזמן לשלם מחיר מסוים ביצוא כדי לייצר יותר ביקוש פנימי. כששני הצדדים מודעים לסיכון של תנועה חדה מדי, המטבע הופך לשדה של איתותים קטנים והפעלת כלים עקיפים, כאלה שמזיזים ציפיות בלי להכריח את הכלכלה לבצע התאמה בבת אחת.