
הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק
רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.
במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות
הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.
מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?
ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה.
בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.
מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות
את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה
ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת
שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.
השינוי הדרמטי שמתוכנן ב-2026 נוגע בדיוק לנקודת המפגש שבין המדרגה של ה-20% לזו של ה-31%. על פי הצעת האוצר, מדרגת ה-20% תתרחב באופן משמעותי ותחול על שכר של עד 19,000 שקל
ברוטו (במקום 16,150 שקל כיום). המשמעות היא שטווח שכר של כ-2,850 שקל, שעד היום "נחתך" במס של 31%, ימוסה מעתה ב-20% בלבד.
המשמעות המעשית לשכירים היא שבכל חודש פחות כסף "קופץ" למדרגת מס גבוהה, ולכן הנטו בתלוש עשוי לעלות. ברוב המקרים מדובר בעשרות
שקלים בחודש, ובשכר גבוה יותר גם בסכומים גדולים יותר, אבל לא בשינוי דרמטי.
- 25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
- לבנון: כלכלה קורסת ותקוות להתאוששות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
עבור עובד שמרוויח 19,000 שקל ברוטו, זה בשורה של כמה מאות שקלים כל חודש. חיסכון של 11% מס על פלח השכר הזה מתרגם לתוספת של כ-313 שקל נטו בכיס מדי חודש. עם זאת, מי שמרוויח שכר נמוך יותר, למשל עד 16,000 שקל, לא ירגיש את הריווח הזה בכלל, שכן הוא ממילא נמצא עמוק בתוך מדרגת המס הנמוכה יותר. כלומר שההטבה היא לא אחידה. מי שנמצא בעשירונים הגבוהים, ובמיוחד מי שהשכר שלו קרוב לגבולות העליונים של המדרגות, נהנה יותר מהריווח. לעומת זאת, עובדים בשכר נמוך או כאלה שנמצאים עמוק בתוך מדרגת מס קיימת, ירגישו את השינוי פחות, ולעיתים כלל לא.
אבל בעוד ההטבה הזאת מכבידה על חלק גדול במגזר העובד, היא מתעלמת מבעלי ההון. עקרון הפרוגרסיביות - ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר - קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד. הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון - להרחבה קראו את מאמרו המצויין של אדם בלומנברג: האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה.
איך עושים תיאום מס באונליין?
למרות הארכת התוקף האוטומטית לאפריל, מי שמתחיל עבודה חדשה, מי שהכנסתו השתנתה משמעותית או מי שלא נכלל ברשימת הפטורים השנתית, יידרש לבצע תיאום מס. בעידן הדיגיטלי, כבר אין צורך להגיע פיזית למשרדי פקיד השומה; התהליך כולו מתבצע באופן מקוון תוך דקות ספורות.
שלב 1: הכנת המידע מראש לפני שנכנסים למערכת, כדאי להחזיק לידכם את תלושי השכר של כל המעסיקים. הנתון הקריטי ביותר הוא מספר תיק הניכויים של המעסיק (מספר בן 9 ספרות המתחיל ב-9, המופיע בדרך כלל בראש התלוש). בנוסף,
תצטרכו להעריך מה תהיה ההכנסה השנתית ברוטו שלכם מכל מקור הכנסה.
שלב 2: כניסה למערכת המקוונת רשות המסים מפעילה יישום
לביצוע תיאום מס באינטרנט. המערכת תהיה זמינה להגשת בקשות לשנת 2026 החל מה-11 בינואר. הכניסה למערכת מתבצעת באמצעות הזדהות ממשלתית (סיסמה קבועה או קבלת קוד לנייד).
שלב 3: הזנת הפרטים וקבלת האישור בתוך המערכת
עליכם להזין את פרטי המעסיק העיקרי (זה שבו משולם לכם השכר הגבוה ביותר) ואת פרטי המעסיקים המשניים. המערכת תחשב אוטומטית את המס שעליכם לשלם ותנפיק אישור דיגיטלי. ברוב המקרים, האישור יופק באופן מיידי להורדה כקובץ PDF. אם המקרה מורכב יותר, הבקשה תועבר לבחינת פקיד
שומה ותשובה תישלח אליכם תוך ימים ספורים.
שלב 4: העברת האישור למעסיק - רשות המסים אולי יודעת על התיאום, אבל המעסיק שלכם לא. עליכם להעביר את האישור שקיבלתם למחלקת השכר או לחשב השכר במקום העבודה הנוסף. ברגע
שהאישור הוזן במערכת השכר, הניכוי המקסימלי (47%) יבוטל והמס יחושב לפי ההנחיות המדויקות שקיבלתם.
260 אלף שפטורים מלבצע תיאום מס
במקביל לדחיית תיאומי המס, שלחה רשות המסים הודעות לכ-258 אלף שכירים, שתוקף תיאומי המס שלהם הוארך
אוטומטית לשנת 2026 כולה והם אינם נדרשים לערוך תיאום מס חדש. הודעות אלו נשלחו לשכירים אשר הכנסותיהם ונתוניהם האישיים (זהות המעסיק, מצב משפחתי ונתונים נוספים המשפיעים על חבות המס) לא השתנו מהותית מזה מספר שנים. כמו כן, מדובר בשכירים ששיעור המס שלהם לא צפוי להיות
מושפע מריווח מדרגות מס הכנסה.
הודעות דומות נשלחו לכ-15 אלף הורים לילדים עם מוגבלויות, שתוקפו של האישור המעניק להם 2 נקודות זיכוי במס, יוארך אוטומטית גם לשנת 2026. בנוסף, גמלאים שעשו קיבוע זכויות וזכאים לגידול בשיעור של 0.5% בפטור על הקצבה וקיבלו
הודעה על שיעור הפטור החדש - אינם נדרשים לבצע תיאום מס בשנת 2026. במקום זאת, עליהם להעביר למעסיק את המכתב שקיבלו מרשות המסים, המודיע על השינוי.
- 1.דון חואן 30/12/2025 13:01הגב לתגובה זוכפנסיונר שיש לו 2 מקורות של פנסיה לא יאמן מה שאני עובר חבורת אפסים של 0 מקיצעיות מבלבלים לי את המוח

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
