רוני על דור סאפיינס
צילום: גל חרמוני

סאפיינס משנה כיוון: הנהלה מוחלפת, קיצוצים רחבים וירידה בהשפעת המטה הישראלי

סאפיינס נרכשה בידי אדוונט וכבר באוגוסט קראנו לזה "אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס" - היום קיבלנו את פרק ההמשך כשהרוכשת, שכבר החליפה את ההנהלה, נערכת לפיטורים רחבים והעברת מטה החברה ללונדון

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סאפיינס

רכישת סאפיינס בידי קרן אדוונט האמריקאית עליה הוכרז באוגוסט האחרון כבר הובילה לשינויים דרמטיים: עזיבת ההנהלה הקודמת, קיצוץ צפוי של מאות עובדים והעברת המטה ללונדון. בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חגגו את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?)

כבר ברכישה הצפנו את זה שבעוד הדרג הניהולי, גיא ברנשטיין ורוני על-דור רשמו אקזיט מזהיר מהרכישה הזאת, העובדים בפועל לא נהנו מזה. ברנשטיין יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים הפעם זה לא קרה. כעת מתברר שחוץ מהאקזיט אותו פספסו העובדים, גם את מקור פרנסתם חלק גדול מהם עשויים לאבד כשאדוונט נערכת לרה-ארגון של סאפיינס.

לחצו על התמונה למעבר לכתבה -


המהלך שבו נמכרה סאפיינס לקרן אדוונט תמורת כ-2.5 מיליארד דולר, לא רק שמסמן את אחת העסקאות הגדולות בענף התוכנה הישראלי בשנים האחרונות, אלא גם מדגים את השינוי המהותי שמתרחש בחברות טכנולוגיה ותיקות כשהן הופכות לחברות פרטיות. מדובר בתפיסה ניהולית שונה, שרוצה לצמצם עלויות, להתמקד במוצרים רווחיים ולהניע תהליכים בקצב מהיר יותר - לרבות מעבר למודל SaaS ולשילוב בינה מלאכותית בפעילות הליבה. עם השלמת העסקה, מנכ"ל החברה רוני אל-דור אמנם נותר באופן פורמלי עד סוף השנה, אך יתר חברי ההנהלה הבכירה עזבו את תפקידיהם, והוחלפו בדירקטוריון ומנהלים חדשים מטעם הקרן. במקביל, מרכז הניהול של סאפיינס עובר ללונדון, שם יתכנס מעתה המטה הבכיר.

תוכנית קיצוצים כוללת - תחילה מחוץ לישראל

סאפיינס, שמעסיקה כיום כ-5,400 עובדים, צפויה לצמצם את כוח האדם בשיעור של עד כ-15%. אומנם הקיצוץ יתמקד בתחילתו בעובדים מחוץ לישראל - בעיקר באירופה ובהודו - אך לא מן הנמנע שהשלכותיו יורגשו גם במטה הישראלי, בו מועסקים כיום כ-800 עובדים. המהלך אינו נובע מהאטה עסקית, אלא מתוך אסטרטגיה של הקרן לצמצם את ההיקף התפעולי ולהתמקד בתחומים עם רווחיות גבוהה וצמיחה מובהקת. השירותים הלא רווחיים יופסקו, פיתוחים שאינם מניבים יוקפאו, וההתמקדות תעבור למוצרי ליבה בעלי פוטנציאל עסקי גבוה - גם במחיר של ירידה זמנית בהכנסות.

בקרב העובדים בישראל ובעולם שוררת תחושת אכזבה, שכן בניגוד לעסקאות בולטות אחרות בענף כמו אלו של וויז או ארמיס, עובדי סאפיינס לא נהנו מתגמולים מהותיים. הבונוסים שולמו באחוזים נמוכים יחסית, והיקף האופציות שהוחזק בידי העובדים היה מוגבל. במצב כזה, כששילוב של בונוסים דלים, קיצוצים נרחבים וחוסר ודאות ניהולי מרחף מעל - קשה להחזיק את הכישרונות הבולטים. כבר כעת נשמעות הערכות על עזיבה של מהנדסים ומנהלים מנוסים, שצופים כי התרבות הארגונית תשתנה באופן שיקשה עליהם לפעול כבעבר.

היעדים של אדוונט

קרן אדוונט, שמנהלת נכסים בהיקף של כ-100 מיליארד דולר, מגיעה לחברות כמו סאפיינס בשאיפה לעשות ארגון מחדש, לקצץ בעלויות, כדי ליצור ישות עסקית חדשה וממוקדת. במקרים רבים, הקרן מבצעת צעדים כאלה כבר בחודשים הראשונים לרכישה - וזו בדיוק המדיניות שהופעלה גם כאן.

קיראו עוד ב"גלובל"

המטרה כעת היא להאיץ את המעבר של סאפיינס למודל מבוסס SaaS, ולהגביר את קצב השילוב של כלי בינה מלאכותית במוצרי החברה. בעוד שבעבר סאפיינס התנהלה במתכונת גלובלית אך מבוזרת, כעת ישנה מגמה למרכז את קבלת ההחלטות בלונדון, ולחזק את השליטה באמצעות הנהלה חדשה.

עם זאת, יש להדגיש כי הקרן אינה עוצרת השקעות בטכנולוגיה. להיפך, נעשה ניסיון לבנות בסיס תפעולי גמיש ויעיל, שיאפשר לסאפיינס להתחרות בשוק הביטוח הדיגיטלי הגלובלי, תוך חיזוק תחומי החדשנות והפיתוח.


מסאפיינס נמסר: ​"עם השלמת עסקת הרכישה ויציאתה של החברה לדרך לקראת שנת 2026, אלו הם תחומי המיקוד המרכזיים שלנו: צמיחה, חדשנות, העצמת העובדים ויעילות תפעולית. המדד לצמיחה שלנו יהיה האופן שבו נתמוך בלקוחותינו במסעות הצמיחה שלהם. כדי להשיג זאת, נחדש מהר יותר כדי להקדים את המתחרים. אנו נעצים את אנשינו לקחת אחריות על חדשנות, ונהפוך לעסק פשוט וזריז (Agile) יותר באמצעות הקפדה תפעולית (Operational rigour). צעדים אלו נועדו להפוך את החברה לארגון פשוט, גמיש ויעיל יותר, תוך התמקדות בחדשנות ובמתן ערך מרבי ללקוחותינו. מהלך זה נועד לבסס תשתית תפעולית הדוקה שתתמוך ביעדי הצמיחה שלנו ותבצר את מעמדנו כמובילה עולמית בשנים הקרובות."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.