שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?

גיא ברנשטיין מכהן כמנכ"ל פורמולה פורמולה מערכות 0.96%   מערכות מאז 2008, כלומר כמעט שני עשורים רצופים שבהם הוא עומד בראש קבוצת ההחזקות בתחום התוכנה וה-IT. בתקופה הזו הוא לא רק ביסס את מעמדו כאחד המנהלים הבולטים במשק הישראלי, אלא גם הפך לשכיר העשיר ביותר בישראל.

בשנת 2024 בלבד הסתכמו עלויות השכר של ברנשטיין לסכום של כ-578 אלף דולר, שהם כ-2 מיליון שקל, סכום גבוה בפני עצמו. אך זה רק קצה הקרחון. מעבר לכך, קיבל ברנשטיין תגמול מבוסס מניות בשווי של כ-6.4 מיליון דולר (כ-22.4 מיליון שקל), ובונוס בגובה של 3.6 מיליון דולר (כ-12.6 מיליון שקל). התגמול הכולל, או התגמול האפקטיבי, מגיע לסכום מרשים של כ-37 מיליון שקל בשנה אחת בלבד.

חבילת התגמול מתווספת למניות ואופציות נוספות שצבר ברנשטיין לאורך השנים, וממשיכות להגדיל את כוחו הכלכלי של ברנשטיין בתוך הקבוצה. למעשה, מדובר במנגנון שמעמיק את האחיזה שלו בחברה לאורך זמן, כל שנה שהוא נשאר, הוא גם צובר יותר שליטה בפועל.

ברנשטיין הוא דה פקטו בעל השליטה

למרות כל זאת, ברנשטיין איננו בעל המניות הגדול ביותר בפורמולה, רחוק מזה. הוא מחזיק בכ-1.78 מיליון מניות, המהוות 11.73% מהון המניות של החברה. שווי ההחזקה הזו מוערך בכ-174.6 מיליון דולר, למעלה מ-600 מיליון שקל. נתון עצום בפני עצמו, אך עדיין, נמוך מזה של קבוצת Asseco הפולנית, שמחזיקה בכ-25.82% מהמניות.

• כדי לממן את שכר העתק של גיא ברנשטיין - למה צריך בכלל את פורמולה?
• טיאסג'י: הרווח התפעולי לפני תשלום מבוסס מניות הסתכם ב-9 מ' שקל

ובכל זאת, אין באמת ספק מי שולט בפורמולה. למרות שמבחינה פורמלית ברנשטיין הוא "רק" אחד מהבעלים, הלכה למעשה הוא הדמות המרכזית שמובילה את החברה. את כוחו הוא שואב לא רק מהאחזקה האישית שלו, אלא מהאמון המוחלט שהוא מקבל ממחזיקים מוסדיים ישראלים מרכזיים, הראל, מנורה, הפניקס, ילין לפידות וכלל, שמחזיקים יחד כ-34% מהחברה. יחד עם ברנשטיין, מדובר בשליטה דה פקטו על כ-46% מהמניות.

ההיסטוריה הניהולית של ברנשטיין בפורמולה ובקבוצה

כאמור, ברנשטיין עומד בראש פורמולה מאז ינואר 2008, אך הקשר שלו לקבוצה התחיל עוד קודם לכן. בין נובמבר 2006 לדצמבר 2008 שימש כחבר דירקטוריון בפורמולה, ולפני כן היה דמות בכירה בקבוצת Emblaze (אמבלייז), לשעבר בעלת השליטה בפורמולה. באמבלייז כיהן כמנכ"ל במשך כארבע שנים, וכסמנכ"ל כספים עוד קודם לכן.

כיום מחזיק ברנשטיין במספר תפקידים מרכזיים נוספים בקבוצת פורמולה: יו"ר הדירקטוריון של מטריקס וסאפיינס, שתיים מחברות התוכנה הגדולות והמשמעותיות בישראל, וגם מנכ"ל ודירקטור של מג'יק סופטוור. את מג'יק הוא מכיר היטב, שכן עוד בשנות ה-90 שימש בה כסמנכ"ל כספים ותפעול.

• הנפילה במניית פרטנר: תגובת יתר או חשש מוצדק?
• יעקב חן: "המפעל בדימונה יתרום לעלבד 30 מיליון שקל לרווח התפעולי בשנה"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עוד קודם לכן, בשנים 1994-1997, שימש ברנשטיין כמנהל בכיר במשרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר (EY ישראל). נוסף על תפקידיו בחברות המרכזיות של פורמולה, הוא מכהן גם כדירקטור בחברות בנות כמו מיכפל מיקרו מחשבים, TSG IT Advanced Systems ו-InSync Staffing.

מיזוג מטריקס-מג'יק - מיזוג אסטרטגי או מהלך שמשרת את ברנשטיין?

לאחרונה דווח על כוונה למזג את שתי חברות הבת, מטריקס ומג'יק, למהלך שנראה על פניו כהגיוני וסינרגטי. שתי החברות עוסקות בתחום דומה, ובראש שתיהן עומד אותו אדם, ברנשטיין.

אבל מעבר לאיחוד עסקים, יש מי שטוענים שזהו עוד מהלך שנועד לשמר את השליטה של ברנשטיין, תוך שמירה על המבנה הקיים, שבו פורמולה היא חברת אחזקה ששולטת בחברות תפעוליות, אך עצמה אינה תורמת ערך ממשי מעבר לשכבת הנהלה יקרה במיוחד.

המקרה של פורמולה ממחיש היטב את הבעיה המבנית של חברות החזקה: המטה של פורמולה לבדו עולה למשקיעים מעל 100 מיליון שקל בשנה, סכום עצום, שיכול היה להיחסך אם החברות התפעוליות היו מתפקדות באופן עצמאי. במקרה של פורמולה, מדובר בעשרות רבות של מיליונים שמממנים הנהלה כפולה, אשר תפקידה המרכזי הוא לא לנהל את העסקים עצמן, אלא לייצר שכבת שליטה, ובשורה התחתונה, גם תגמול עודף.

המשקיעים, מצידם, סובלים מכך פעמיים. ראשית, הם מממנים את שכר ההנהלה. שנית, הם סובלים מ"דיסקאונט החזקות", כלומר, השוק מעריך את פורמולה בפחות מערך הנכסים שהיא מחזיקה בפועל. כיום שווי השוק של פורמולה עומד על כ-5.1 מיליארד שקל, בעוד ששוויה של האחזקה הישירה בחברות כמו מטריקס, מג'יק וסאפיינס מוערך בכ-7 מיליארד שקל. הפער הזה, כ-1.9 מיליארד שקל, משקף את המחיר שמשקיעים משלמים על עצם קיומה של שכבת ההחזקה.

אז מדוע לא לפרק את פורמולה, ולהעביר את השליטה והבעלות ישירות לבעלי המניות? אם הייתה פורמולה מחלקת את נכסיה כדיבידנד או מפצלת את אחזקותיה לחברות התפעוליות, המשקיעים היו יכולים ליהנות מאפסייד מיידי. אמנם יש מי שיטען שהמינוף של פורמולה מאפשר חשיפה ממוקדת לתחום ה-IT והשירותים העסקיים, אך בפועל, פורמולה אינה ממונפת במיוחד, ולכן גם היתרון הזה מוטל בספק.

גיא ברנשטיין מצליח לשלב תפקיד ניהולי בכיר עם שליטה בפועל בחברה ציבורית, כל זאת למרות שהוא רחוק מלהיות בעל המניות המרכזי בה. על הדרך, הוא מושך תגמולים בסכומים יוצאי דופן עבור המשק הישראלי, מחזיק בעשרות מיליוני שקלים בשנה, ובונה הון של מאות מיליונים.