חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף | (5)

ג’י סיטי ג'י סיטי -1.14%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הספקנות אינה נוגעת רק לצד החוב. בליבת הסיפור עומד פער העולמות בין שווי בספרים לבין שווי בשוק. על פי הספרים, סיטיקון שווה יותר מ-7 אירו למניה. על פי השוק, גם אחרי הקפיצה, היא מדשדשת סביב 4 אירו. ג’י סיטי אומרת במילים אחרות, אנחנו מכירים את הנכסים מבפנים ויודעים שהם שווים יותר, אבל השוק אומר מצידו שעד שנראה תזרים או עסקאות בפועל, חובת ההוכחה על החברה. התוצאה בטווח הקצר היא רווח חשבונאי לג’י סיטי, אבל הוא מותנה באמון שהשוק לא ממהר להעניק, בטח לא כשהריבית גבוהה, פרמיות הסיכון בענף עלו, והזיכרון של 2022 טרם נשכח.

מה ההיסטוריה מספרת?

כאן ההקבלה המתבקשת לאטריום. בשנת 2022, ג’י סיטי (אז גזית גלוב) השלימה את רכישת מניות המיעוט באטריום בעסקה של כ-1.4 מיליארד אירו, מהלך שנועד להעמיק שליטה ולשפר את הגמישות התפעולית של הקבוצה באירופה. אלא שהעסקה בוצעה ערב תקופה סוערת בשווקים: המלחמה באוקראינה, ההאטה באירופה והעלאות הריבית, שגרמו לעלייה במינוף וללחץ תזרימי. בהמשך נאלצה ג’י סיטי לעבור מהתרחבות למגננה, כשהיא משיקה תוכנית מימוש נכסים רחבה שנועדה לצמצם חוב ולהחזיר את רמת ה-LTV לכ-50% עד סוף 2028. לפי דוחות החברה האחרונים, מאז 2023 נמכרו נכסים בכ-5.3 מיליארד שקל, כ-3.6 מיליארד שקל באירופה, כ-0.6 מיליארד שקל בישראל, וכ-0.6 מיליארד שקל בברזיל, כחלק מהמאמץ לשקם את המאזן ולהחזיר את האמון בשוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לצד המימושים, החברה הדגישה כי תמשיך למכור נכסים שאינם בליבת הפעילות "בהתאם לתנאי השוק בכל טריטוריה", ניסוח שמאותת על קושי להשיג מחירים המשקפים את השווי בספרים. חלק מהנכסים שנותרו, בעיקר במזרח אירופה ודרום אמריקה, סובלים מירידת ערך, מה שמכביד על קצב הפחתת החוב. במילים אחרות, תהליך ההתאוששות עוד רחוק מלהסתיים, ובזמן שהחברה עדיין באמצע יישום תוכנית הורדת מינוף ל-2028, היא נכנסת כעת למהלך חדש שפוגע בהתקדמות התכנית ואף מבטל חלק מהצעדים שנעשו.

הדמיון למהלך מול סיטיקון בולט. גם כאן מדובר ברכישה בפרמיה מול השוק, בהסתמכות על שווי נכסים בספרים ובהצהרה על תרומה חשבונאית להון העצמי. אלא שבפועל מדובר בצעד שמחזיר את המינוף למרכז הבמה, בדיוק בזמן שבו ג’י סיטי עוד מנסה לשקם את מאזן האמון מול השוק.

התרחיש החיובי מול השלילי

בתרחיש החיובי, שיעור ההיענות להצעת הרכש בינוני, החברה לא רוכשת את כל המיעוט בסיטיקון, הנפקת אוריון יוצאת לפועל במחיר מספק ונזילות נכנסת, ובמקביל סיטיקון מפגינה שיפור תפעולי שמגבה בהדרגה את השווי בספרים. במקרה כזה המינוף אמנם עולה זמנית אך חוזר לתלם, והאמון בשוק מתייצב. אוריון היא חברת בת שבה ג’י סיטי מרכזת שלושה נכסים מניבים בפולין בשווי של כ-450 מיליון אירו. הכוונה היא לבצע הנפקה או גיוס חוב כך שג’י סיטי תממש חלק מהשליטה ותיוותר עם אחזקת מיעוט. השימוש המרכזי בתמורות צפוי לשמש לחיזוק נזילות וצמצום מינוף ברמת הקבוצה. זה מול ההשקעה בחברה הקנדית. 

בתרחיש השלילי, ההיענות להצעה גבוהה, הסכום הנדרש מתקרב למלוא הפוטנציאל, הנפקת אוריון מתעכבת או מתמחרת נמוך, ובינתיים תשואות האג"ח נשארות גבוהות. במקביל תהיה עלייה במינוף, צמצום מרווחי הביטחון מול קובננטים, ולחץ נזילות שיקשה על החברה למחזר חוב בעלויות סבירות. משם הדרך למהלכים לא נוחים, כמו מימושים במחיר נמוך, מחזור חוב בריבית גבוהה, ואף גיוסי הון עשויה להיות קצרה. השוק, שכבר ראינו כיצד הוא מגיב במניה ובאג"ח, לא ימתין בסבלנות אלא ידרוש פעולות מאזנות כמו עסקאות מכירה שמאמתות שווי.

המהלך של ג’י סיטי עשוי להתברר כנקודת מפנה לחברה. מדובר בצעד גדול בהרבה ממה שנראה במבט ראשון, עם השפעה על מבנה ההון, על רמות החוב והמחזור ועל אמון המשקיעים, הן במניה והן באג"ח. אם המהלך יצליח, זו עשויה להיות הוכחה לאמונה בשווי הנדל"ן של הקבוצה, ואף להשפיע על הערכות שווי לחברות אחרות. אך אם יכשל הוא עלול להעמיק את הלחץ הפיננסי ולהחזיר את ג’י סיטי ללחץ, הורדות דירוג ושחיקת האמון בשוק. במובן הזה, מדובר גם במבחן רחב לאופן שבו שוק ההון הישראלי מעריך סיכון ומינוף בענף הנדל״ן הגלובלי.


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 09/11/2025 14:35
    הגב לתגובה זו
    20 שנה ותשואה ששואפת ל0 אפס. כמעט כל מי שנגע בגית גלוב או נורסטאר אכל אותה חזק מאד מאד. אנא למדו מטעויות של אחרים. לי הספיקו חודשים אחדים כדי להכיר עם מי יש לי עסק. אנא שאלו המון משקיעים לגבי מניות שכצמן מעורב בהן מה קרה למניות הללו ב10 או 20 השנה האחרונות. מבהיל. נאדה. אפס מאופס.
  • 3.
    אנונימי 09/11/2025 14:03
    הגב לתגובה זו
    בעשור האחרון לפחות 4 פעמים שכצמן עשה מהלכים שנראו רע והתשואה על האגח היגיעה לכמעט זבל ובסוף אגרות החוב התאוששו פלאים. נראה לי שגם הפעם זה יקרה. האיש לא טיפש והוכח כצודק בכל משבר במחיר אגרת החוב
  • 2.
    לא ברורבמקום שהמניה תזנק כבר זמן רב עשרות %היא דווקא נופלת (ל"ת)
    אנונימי 09/11/2025 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 09/11/2025 12:52
    הגב לתגובה זו
    מה כצמן עושה בעצםמה הוא רוצה להוריד את במנייה שלו לשפל חדשיש טעם לקנות
  • אנונימי 09/11/2025 18:32
    הגב לתגובה זו
    50 אחוז לא טוב
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: