ארמיס מייסדים
צילום: ארמיס

המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר

חברת ServiceNow רוכשת את ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה ארמיס סייבר

חברת ServiceNow האמריקאית הודיעה על רכישת ארמיס הישראלית-אמריקאית בתמורה ל-7.75 מיליארד דולר במזומן, בעסקה שמסמנת אקזיט ענק לסייבר הישראלי. נזכיר שזו שנה מדהימה לסייבר - סייברארק נמכרה לפאלו אלטו בתמורה ל-25 מיליארד דולר, ויז נמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר, ועכשיו ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר, אם לוקחים גם את האקזיטים הנוספים בתחום מגיעים ךהיקף אקזיטים של כ-80 מיליארד דולר בשנה בסייבר.  

העסקה של ארמיס שתלויה באישורים רגולטוריים, צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2026. ארמיס אמורה להשתלב בפלטפורמת ניהול השירותים של ServiceNow. כ-950 עובדי ארמיס יצטרפו לחברה הרוכשת, עם חבילת תגמול מצטברת של 500 מיליון דולר, הכוללת מענקי שימור ותמריצים.

ארמיס, שהוקמה ב-2015 על ידי יבגני דיברוב ונדיר יזרעאלי, בוגרי יחידת 8200, פיתחה פלטפורמה לזיהוי וניהול נכסים דיגיטליים ללא התקנת סוכנים. הטכנולוגיה מאפשרת מיפוי של מיליארדי מכשירים, כולל ציוד תעשייתי, מכשור רפואי ומערכות IoT, שקשה להגן עליהם בשיטות מסורתיות. כיום, ארמיס מנטרת מעל 6.5 מיליארד נכסים ומעבדת טריליוני אותות יומיים, עם הכנסות שנתיות חוזרות של כ-340 מיליון דולר וקצב צמיחה מעל 50%. החברה משרתת יותר מ-35% מחברות Fortune 100, כולל ענקיות כמו סמסונג וקוקה-קולה, שמשתמשות בפלטפורמה לזיהוי סיכונים בזמן אמת, כמו פרצות במכשירי OT שחשופים להתקפות תעשייתיות.

הרכישה משקפת מגמה רחבה בשוק הסייבר, שבו חברות גדולות מחפשות לשלב כלים פרואקטיביים להתמודד עם איומים הולכים וגוברים. בשנת 2025 לבדה, התרחשו מעל 3,000 מתקפות כופר גלובליות, עם נזק ממוצע של 4.5 מיליון דולר לאירוע. ServiceNow, ששוויה בשוק עומד על כ-179 מיליארד דולר, מרחיבה את פעילותה מניהול IT למערכות תפעוליות, כולל תשתיות קריטיות. השילוב עם ארמיס יאפשר יצירת "מגדל פיקוח" דיגיטלי מבוסס AI, שמזהה חריגות, מנתח איומים ומפעיל תגובות אוטומטיות. לדוגמה, במפעל ייצור, הפלטפורמה המשולבת תזהה מכונה פרוצה ותנתק אותה מיד, ללא התערבות אנושית, ותפחית זמן תגובה מימים לשניות.

קרן Insight Partners השקיעה בארמיס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר ב-2019 , והשווי זינק פי שבע תוך פחות משבע שנים. רק בחודש שעבר, ארמיס גייסה 435 מיליון דולר בשווי 6.1 מיליארד דולר, והתכוננה להנפקה ציבורית ב-2027.

ארמיס בולטת במגזר הרפואי, וכבר מונעת התקפות על מכשירי MRI, ש-40% מהם חשופים לפרצות ישנות.


ארמיס מההתחלה ועד האקזיט

הקמה בשנת 2015

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאלי הקימו את ארמיס בתל אביב במטרה להתמודד עם בעיה מתפתחת: ארגונים אינם יודעים אילו מכשירים פועלים ברשתותיהם. הפתרון - פלטפורמה שמזהה נכסים ללא צורך בהתקנת סוכן עליהם, כלומר agentless - הפך את החברה לחלוצה בעולמות של אבטחת IoT, OT ומכשור רפואי.

גיוס ראשוני מקרן סייברסטארט

בשלבים מוקדמים החברה גייסה הון ראשוני ממשקיעים אסטרטגיים - בהם גל ויינגרטן וקרן סייברסטארט. הכסף איפשר הקמה של צוות פיתוח והשלמת מוצר ראשון. המשקיעים האמינו בפוטנציאל לפרוץ את גבולות הסייבר המסורתי אל עולמות המכשירים המחוברים.

קיראו עוד ב"BizTech"

2017 - גיוס סיד משמעותי, יציאה ללקוחות ראשונים

בסבב שגייסה 17 מיליון דולר השתתפו Red Dot Capital, Sequoia Capital ו־Tenaya Capital. זה היה הגיוס שדחף את החברה מארגון מחקר ופיתוח לספקית טכנולוגיה עם לקוחות אנטרפרייז, בעיקר בארה״ב.

2018 - התרחבות לשווקים חדשים וזכייה בפרסים

ארמיס נבחרה לאחת החברות המובילות בסייבר לפי מגזינים מקצועיים בארה"ב והחלה לפרוס את הטכנולוגיה בקרב ארגונים תעשייתיים ובתי חולים. הפלטפורמה הפכה לפתרון ברירת מחדל לסביבות ללא יכולת התקנה, כמו MRI, מערכות תקשורת תעשייתיות ומתקנים קריטיים.

2019 - כניסת Insight לפי שווי 1.1 מיליארד דולר

באקזיט מהיר יחסית, ארמיס נמכרה לקרן Insight Partners, עם שווי חברה של מעל מיליארד דולר. זה הפך אותה ל"יוניקורן" ישראלי בולט בתחום הסייבר. ההנהלה נשארה בתפקידה, והקרן אפשרה לחברה להמשיך לפעול עצמאית עם הזרמת הון נוסף להתרחבות.

2020 עד 2022 - כניסה לשוק הפדרלי והצמיחה מואצת

החברה נכנסה לשוק האמריקאי הציבורי - כולל מוסדות ממשלתיים, צבאיים ובריאותיים. חוזים עם ממשלת ארה"ב, בתי חולים ומפעילי תשתיות נתנו לה תוקף כספק קריטי בסביבות שבהן נדרשת נראות מלאה של מכשירים, ללא התערבות טכנית כבדה.

2021 - גיוס נוסף של 125 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר

בהובלת Brookfield Asset Management, גייסה החברה סכום משמעותי להרחבת פעילות עולמית. זה כלל כניסה לאוסטרליה, גרמניה, יפן, איחוד האמירויות ומדינות נוספות, עם הקמת צוותי מכירות מקומיים.

2022 - שוק ההון והכוונה להנפקה

החברה החלה לבחון הנפקה ציבורית (IPO) בוול סטריט, תוך שיתוף פעולה עם בנקים כמו גולדמן זאקס ומורגן סטנלי. אך בעקבות ירידות חדות במדדי הטכנולוגיה, התהליך הוקפא. במקום זאת, החברה פעלה להרחיב הכנסות חוזרות ולשפר רווחיות.

2023 - חציית 300 מיליון דולר ARR ומיצוב כפתרון אסטרטגי

עם לקוחות מ־35% מחברות Fortune 100, ועם הכנסות חוזרות שנתיות שעברו את 300 מיליון דולר, ארמיס הובילה את התחום בו פעלה. היא נבחרה לספק אבטחת הסייבר העיקרי של בתי חולים בצפון אמריקה ומפעילי תשתיות באירופה.

2024 - חיבור למערכות AI והתרחבות לבריאות ואנרגיה

השילוב בין מידע זמן אמת ומנועי AI לזיהוי איומים איפשר לארגונים לתקן פרצות לפני שהן מתממשות. ארמיס חיזקה את יכולותיה במגזר הבריאות, האנרגיה והתחבורה, עם מיקוד ב־OT ו־IoT קריטיים.

דצמבר 2025 - אקזיט היסטורי: רכישה ב־7.75 מיליארד דולר על ידי ServiceNow

חברת סרוויסנאו הודיעה שתשלם 7.75 מיליארד דולר במזומן לרכישת ארמיס. כ־950 עובדים צפויים להצטרף אליה, עם חבילת שימור בסך חצי מיליארד דולר. מדובר באחד האקזיטים הגדולים בהייטק הישראלי. הטכנולוגיה של ארמיס תשולב בפלטפורמות של סרוויסנאו ליצירת מערך אבטחה אוטונומי, המבוסס על מודיעין איומים בזמן אמת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבשלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגב

ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%

לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה, ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הייטק

חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.

הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.

כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.

"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".