23 בדצמבר 2020 - הכנסת ה־23 מתפזרת בעקבות כישלון באישור תקציב המדינה

ב-23 בדצמבר 2020 פוזרה הכנסת ה-23 באופן אוטומטי, לפי הוראות חוק יסוד הכנסת, לאחר הכישלון של הכנסת והקואליציה לאשר תקציב מדינה לשנתיים עוקבות. הכנסת פעלה מאז מועד הבחירות בספטמבר 2019 ללא תקציב מערכת כלכלי מאושר, מצב שנמשך קרוב לשנתיים. אי-אישור התקציב נבע ממחלוקות קואליציוניות סביב סעיפי הוצאות, גובה גירעון והקצאת תקציבי משרדים מרכזיים, לרבות בריאות, חינוך ורווחה בתקופת מגפת הקורונה. לפי נתוני משרד האוצר, התקציב המשכי שהתבסס על תקציב 2019 העביר משרדי ממשלה באמצעות מקדם תקציבי, אך הוא לא הכיל הקצאות חדשות משמעותיות לרבות תמיכה בעסקים שנפגעו.

הכישלון לאשר תקציב ארך חודשים רבים ויצר אי-ודאות על היקף ההוצאות הציבוריות בפועל בשנים 2021-2022, כולל הוצאות חירום הממשיכות להתווסף לקורונה. שוקי ההון המקומיים הגיבו לתנודתיות בסיכונים הפוליטיים והתחזיות לצמיחה, מה שבא לידי ביטוי במדדי הבנקים ובמדדי התל בונד, וכן בהערכת הסיכונים של חברות דירוג אשראי כלפי מדינת ישראל. הגירעון הצפוי ל-2020 נאמד ביותר מ-12% מהתמ"ג, גידול חד לעומת ממוצע של כ‑3% בשנים שלפני המשבר, מה שהגביר את הדיון הפיסקלי על איזון בין הוצאות חירום לבין שמירה על מסגרות חוב בנות קיימא.

הפיזור הביא להכרזה על בחירות חדשות בפברואר 2021. זאת, כאמור, אחרי שלוש מערכות בחירות קודמות שחרגו מתקציב מאושר. היעדר תקציב מאורגן השפיע על תכנון רב-שנתי של פרויקטים ממשלתיים, גובה השקעות ציבוריות בתשתיות והקצאות לקצבאות בריאות ורווחה. במערכת הבנקאית הציבורית נרשמה רגישות לתזרים פעילות הקשור בהוצאות הממשלה, כולל שחיקה של ביטחון המשקיעים והערכות בנקים מסחריים לשינויים בריבית ובמדיניות אשראי.

23 בדצמבר 1947 - מדעני מעבדות בל מציגים את הטרנזיסטור

ב-23 בדצמבר 1947 הציגו שלושת המדענים ג’ון בארדין, וולטר בראטיין וויליאם שוקלי ממעבדות בל, את פעולתו של הטרנזיסטור, התקן אלקטרוני קטן שמאפשר להחליף מדיומים כבדים כמו שפופרות הריק הקודמות להגברה ועיבוד אותות חשמליים. הטרנזיסטור פועל על-ידי שימוש בשכבות מוליכים למחצה שמאפשרות בקרה על זרם החשמל ברמות מיקרוסקופיות. מבחינה טכנולוגית הוא סיפק תחליף זול יותר, חסכוני יותר בצריכת אנרגיה ועמיד יותר מאשר שפופרות ואמפליפיירים קודמים.

• טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
• בפעם השלישית ברציפות: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתחילת שנות ה-50 החלו חברות אלקטרוניקה בארה"ב ובאירופה ליישם טרנזיסטורים במוצרים מסחריים ראשונים, כולל רדיו נישא ומערכות תקשורת מוקדמות. בתוך עשור, הטרנזיסטור שימש בסיס לשבבים מורכבים שכללו אלפי יחידות על גבי לוחות סיליקון. בשנות ה-60 וה-70 השימוש בו התרחב למיחשוב וללוויינים. התפתחות זו הובילה לעלייה חדה בפרודוקטיביות של תעשיות טכנולוגיה, התרחבות שוקי חצי־הנגדים וליצירת ערוצי הכנסה חדשים בחברות כמו אינטל, טקסס אינסטרומנטס ומוטורולה.

מתוך המבנים הבסיסיים שמייצר הטרנזיסטור צמח ענף שלם של מוליכים למחצה ששוויו הכלכלי העולמי הגיע בעשורים הבאים למאות מיליארדי דולרים בשנה, עם תרומה מהותית לתוצר האזרחי הגלובלי. חברות המייצרות שבבים נהנו ממחזורי הכנסה גדולים, תוך שהן מייצאות לשווקים ברחבי העולם ומעסיקות עשרות אלפי עובדים ישירים ועקיפים בתעשיות המשיקות של ריתוך, הרכבה ופיתוח תוכנה.

הטרנזיסטור פתח גם פתח לצמיחת תעשיות חדשות כמו מחשבים אישיים, טלפונים ניידים ורכיבי IoT, ומיקם את ההפעלה של תשתיות דיגיטליות כמרכז כלכלי בקרב מדינות מפותחות ומדינות בשלב ביניים של פיתוח כלכלי.

• ענקית הרכב מכריזה על הפסד תפעולי ראשון מזה 70 שנה ומה קרה היום לפני 47 שנה
• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ענקית הרכב מכריזה על הפסד תפעולי ראשון מזה 70 שנה ומה קרה...

23 בדצמבר 1913 - החוק נחתם, הבנק המרכזי של ארה"ב קם

ב-23 בדצמבר 1913 נחתם בארה"ב חוק הבנק הפדרלי (Federal Reserve Act), שביסס את הקמת מערכת הבנק המרכזי האמריקאי - Federal Reserve System - אחת הסמכויות הכלכליות המרכזיות ביותר של המאה ה-20. החוק התקבל לאחר סדרת משברים בנקאיים בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שכללו קריסות בנקים, פאניקות פיננסיות ותנודות חדות בשערי קרנות ושווקים. לפי החוק, המערכת נועדה לייצב את מערכת הבנקאות, לייעל את זרימת האשראי ולתמוך בצמיחה כלכלית אחידה. יו"ר הפדרל ריזרב הראשון היה צ'ארלס ס. האמלין, שמונה לתפקיד עם הקמת המוסד ושירת בו עד 1916.

הפדרל ריזרב קיבל סמכויות לקביעת שיעורי ריבית - המפתח לעלות אשראי במשק - ולניהול היצע הכסף באמצעות פעולות בשוק הפתוח, כמו קניית ומכירת אג”ח ממשלתיות. לאורך השנים מערכת זו פעלה גם כמצפן למוסדות פיננסיים בארה"ב, לרבות פיקוח על בנקים מסחריים ומתן אשראי באזורי משבר. מאז הקמתו, בתקופות של מלחמת עולם, מיתון ונסיקות אינפלציוניות, הפד' קבע כלים מוניטריים שונים - מתי להוריד ריבית או להעלות אותה, מתי לפתוח את מאזן הבנק לרכישות נכסים.

היקף השפעתו הכלכלית גדל במהלך המאה ה-20 וה-21. מתוך מאזן שמיליארדי דולרים בתחילת דרכו, הוא הגיע למעל 7 טריליון דולר ברכישות נכסים תקופתיות, להבטחת נזילות בשווקים ולתמיכה באשראי בזמן משברים כמו המשבר הפיננסי של 2008 ומגפת הקורונה. 

שיעורי הריבית שמונהגים על־יד הפד' מקבעים את תנאי ההלוואות לעסקים וצרכנים, משפיעים על מחירי נדל”ן, על מחירי מניות ועל שערי דולר לעומת מטבעות אחרים, ומושרשים בהחלטות השקעה של קורפורציות רבות.

כמו כן, הפד' מפקח על מערך הבנקים המורשים בארה”ב, קובע דרישות הון ונזילות על בסיס סטנדרטים של סיכונים פיננסיים, ומנסה לאזן בין גידול כלכלי לבין יציבות פיננסית.