הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.

איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

• ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים
• ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.

יש גם מוצרים שעליהם חלים מיסים אחרים או דרישות רגולטוריות, כך שהפטור ממע"מ לא בהכרח אומר פטור מכל חיוב. בפועל זה מחדד את הצורך לוודא מראש מה בדיוק כלול במחיר ומה צפוי לקרות בשחרור.

יותר הזמנות בלי מע"מ ויותר לחץ על המחירים

הכפלת התקרה משנה את נקודת הכדאיות בקניות אונליין, במיוחד במוצרים שנעים בטווח שבין 75 ל -150 דולר. אלו בדיוק הסלים שבהם עד היום תוספת המע"מ הייתה הופכת עסקה גבולית ללא משתלמת, ועכשיו היא נשארת מתחת לרף.

• מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
• העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

באוצר מציגים את זה כמהלך שמייצר תחרות חיצונית שמחלחלת פנימה, מתוך הנחה שהפער בין המחיר בישראל למחיר מעבר לים יכריח התאמות במחיר ובמבצעים. במסגרת ההסברים שניתנו למהלך, הוצג פער של כ-28% במחירי הלבשה והנעלה בישראל ביחס לממוצע ה OECD.

במשרד האוצר הוצגה גם הטענה לשוק ריכוזי יחסית בענף, עם דגש על משקל גבוה של קבוצות גדולות שמכתיבות סטנדרט מחיר. הרעיון מאחורי השינוי הוא לייצר לחץ מתמשך דרך אלטרנטיבה זמינה, גם כשהקנייה בפועל מתבצעת באתר בינלאומי.

נקודת החיכוך מול חברות האופנה והקמעונאות בישראל

מול הסיפור של תחרות ויוקר מחיה, בריטייל המקומי מצביע על פער מבני שלא נסגר עם מהלך רגולטורי אחד. רשתות וחנויות בישראל פועלות עם עלויות קבועות כמו שכר, שכירות, ארנונה, חשמל, מע"מ ומסים נוספים, בעוד שפלטפורמות בינלאומיות נהנות מסקייל גדול וממבנה עלויות שונה.

הטענה המרכזית מצד המגזר העסקי היא שהמהלך מגדיל את היתרון של השחקנים מחו"ל על חשבון עסקים מקומיים, בעיקר חנויות רחוב ועסקים קטנים שמתקשים להתחרות במחיר בלי לפגוע בשולי הרווח. בענפי אופנה והנעלה זה בולט במיוחד, כי שם הפערים במחיר נתפסים אצל הצרכן כמשמעותיים, והמעבר לעגלה מעבר לים קורה מהר.

ברקע יש גם ממד תקציבי. בטיוטת הצו שפורסמה בהליך המוקדם הוערכה ירידה בהכנסות ממסים בהיקף של כמיליארד שקל בשנה, בהנחה שהיקף השימוש בהטבה יגדל בהתאם לתקרה החדשה. קראו עוד על ההחלטה - הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

תגובת השוק המקומי והאיתות מהבורסה

במסחר בתל אביב נרשמה תגובה מתונה יחסית במדד ת"א רשתות שיווק, ירידה של סביב 0.5%, על רקע ההנחה שחלק מההשפעה כבר מגולמת מאז פרסום ההחלטה בחודש נובמבר. בתוך הסקטור נראתה תנועה גם במניות אופנה וצריכה, כשחלק מהסנטימנט מושפע במקביל מגורמים ענפיים וממותגים גלובליים.

המהלך עצמו לא משנה בן לילה את מבנה השוק, אבל הוא משנה את נקודת הפתיחה של הלקוח מול הרשת המקומית. כל עוד התקרה עלתה והכללים נקבעים לפי ערך החבילה ומועד הגעתה למכס, הלחץ עובר דרך סל הקניות עצמו, דרך התמחור, וגם דרך החלטות לוגיסטיות כמו איחוד משלוחים ופיצול חבילות.