במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

• המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
• "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

ועם זאת, חשוב לשאול מספר שאלות מהותיות: ובראשן, האם הצרכן הישראלי צריך לשלם את הרווחיות של חנויות שעוסקות בייבוא? אין ספק שצעד כזה יפגע ביבואנים ועוד יותר בחנויות, שלהבדיל מהצרכן, שלא ישלם מע"מ על המוצרים, ישלמו את המע"מ ויצטרכו לגלם אותו לצרכן. אך השאלה היא האם יש הצדקה לקיומן של חנויות כאלה ולשמירה עליהם, כשהציבור הוא זה שמשלם את ההפרש. השאלה הזו משיקה גם לרפורמה המתגבשת במוצרי החלב, רק שבמקרה הזה אין את סוגיית הבטחון שנלווית למשק החלב. 

וכך, מחד הציבור יוכל לרכוש מוצרי צריכה כמו ביגוד, הנעלה, צעצועים, חפצים לבית וכמעט כל מוצר צריכה (כולל מוצרי אלקטרוניקה קטנים) במחירים נמוכים יותר, אבל בו בזמן, יש שאלה מהותית לא פחות והיא מה יקרה לתקציב כשיחסרו ממנו את הכנסות המדינה ממע"מ על מוצרים כאלה. לא ראינו תחזית של האוצר לגבי ההשלכות על כך, ולכן קשה להעריך מה יהיה ההיקף. 

• הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
• הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

ועוד שאלה, בשולי הדברים, חלק מהיבואנים נמצאים בהסכמי בלעדיות להפצת הסחורות בארץ, כך שייתכן וחלק מהמוצרים בחו"ל אמנם יהיו מתחת לפטור, אך לא יישלחו לארץ. אם המהלך אכן ייצא לפועל, נצטרך לראות עד כמה הוא באמת יהיה אפקטיבי, בטח ובטח בהקשרים של מוצרי אלקטרוניקה.