ככל שמתקרבים לפתחה של שנת 2026, שוק ההון המקומי מוצא את עצמו שוב במרכז הדיון. לאחר ראלי חריג בעוצמתו, שבו נרשמו עליות של כ־50% במהלך 2025, עולה השאלה המתבקשת האם נותר עוד מקום להמשך, או שמא מרבית הפוטנציאל כבר תומחר. התחזית של הכלכלן הראשי של הפניקס ביטוח ופיננסים מתן שיטרית, מציעה תשובה זהירה אך אופטימית.

נתחיל בסטטיסטיקה: מבט לאחור על שוק המניות בישראל מאז תחילת שנות התשעים מלמד כי ברוב המקרים, גם שנה אקראית יחסית נוטה להסתיים בתשואה חיובית. כ־73% מהשנים שנבחנו הסתיימו בעלייה, ובכמחצית מהן התשואה אף חצתה את רף ה־10%. אמנם אין מדובר במדגם ארוך כמו זה של וול סטריט, אך הנתונים מציירים תמונה ברורה של שוק בעל הטיה חיובית לאורך זמן.

הגורם המרכזי שעיצב את הדינמיקה בשנים האחרונות הוא פרמיית הסיכון. החל מ־2023, על רקע חוסר יציבות פוליטית ובהמשך עם פרוץ המלחמה, נרשמה עלייה חדה במדדי הסיכון, שהתבטאה גם ביציאת הון משמעותית מהשוק המקומי. עם זאת, נקודת מפנה נרשמה לאחר ההסלמה בצפון והמבצע מול איראן, ובהמשך עם סיום הלחימה. הירידה בפרמיית הסיכון הפכה לזרז מרכזי לראלי חד, שסגר ואף הפך את פערי הביצועים מול השווקים האמריקאיים. גם כעת, רמת פרמיית הסיכון נותרת גבוהה מזו ששררה ערב המלחמה, נתון המרמז כי תהליך ההתכווצות טרם מוצה.

הצמיחה תשחק תפקיד חשוב

בהקשר זה, שינוי תחזית הדירוג של ישראל מצד S&P משלילית ליציבה נתפס כסימן ראשון לשיפור מתמשך באמון הגופים הבינלאומיים. תחזית זו משתלבת עם הערכה רחבה יותר שלפיה המגמה החיובית בשוק המקומי צפויה להימשך גם בשנה הקרובה, אם כי בקצב מתון בהרבה בהשוואה לשנה החולפת.

• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
• בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבסיס למגמה זו מצוי בראש ובראשונה בתחזיות הצמיחה. הקונצנזוס בין משרד האוצר, בנק ישראל, S&P וה־OECD מצביע על צמיחה סביב 5% בשנת 2026, קצב גבוה גם בסטנדרטים בינלאומיים. לצדו, השווקים מתמחרים כשלוש הפחתות ריבית במהלך השנה, לרמה של כ־3.5%. ככל שתוואי זה יתממש, האטרקטיביות של פיקדונות ואפיקים סולידיים צפויה לפחות, והזרימה חזרה לשוקי המניות עשויה להימשך.

ומה לגבי התמחור? 

מדד ת״א 125 נסחר כיום במכפילים שמעל הממוצע ההיסטורי, אך אינם מצביעים על תמחור יתר קיצוני. יתרה מכך, בדיקה סטטיסטית מצביעה על קשר חלש בלבד בין רמת המכפילים לבין הביצועים בשנה העוקבת, מה שמחדד את העובדה שתמחור גבוה הוא כלי להערכת סיכון, אך אינו בהכרח מנבא תשואה שלילית.

בהשוואה לארה״ב, התמונה מעניינת אף יותר. בעוד השוק האמריקאי מתומחר ברמות גבוהות במיוחד, בעיקר בשל משקלן של ענקיות הטכנולוגיה, השוק הישראלי מאופיין בהרכב סקטוריאלי שונה, עם דגש על מניות ערך ובפרט על סקטור הפיננסים. לכך מתווסף מתאם נמוך יחסית למדדי וול סטריט, נתון המחזק את תרומתו של השוק המקומי לפיזור סיכונים בתיק ההשקעות. בתרחיש של תיקון בשוק האמריקאי, ובמיוחד במניות הטכנולוגיה, השוק הישראלי עשוי להפגין דינמיקה שונה ולעיתים אף עמידות יחסית. זאת, בין היתר, בשל חשיפה נמוכה יותר לסיכוני תמחור בתחום הבינה המלאכותית והרכב סקטוריאלי מאוזן יותר.

• מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%
• דירוג קרנות השתלמות - מנורה מככבת, אנליסט, אלטשולר וילין מאכזבות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

לסיכום, התמונה לקראת 2026 נותרת חיובית עבור שוק המניות המקומי. לאחר ריצה חדה במיוחד, הפוטנציאל להמשך קיים, גם אם בקצב מתון יותר. עם זאת, המסר המרכזי נותר ברור: פיזור הוא העיקרון החשוב ביותר. החשיפה לשוק הישראלי נתפסת כחלק משמעותי בתיק מגוון, ולא כתחליף בלעדי לשווקים אחרים.