שוק האג"ח האמריקאי חווה בשבועות האחרונים שינוי מגמה, שמשפיע לא רק על שווקי החוב אלא גם על שווקי המניות והמט"ח. תשואות האג"ח הקצרות ירדו בחדות במהלך השבועיים האחרונים, בעוד שבטווחים הארוכים יותר נרשמה תנודתיות גבוהה יותר. השינוי הזה מאותת על תפנית בציפיות המשקיעים בנוגע למדיניות הריבית של הפדרל ריזרב לקראת השנה הקרובה.

בלב ההתפתחויות עומדת הערכה מחודשת של סביבת האינפלציה בארה"ב. נתון האינפלציה לחודש נובמבר היה נמוך מהצפוי וחיזק את התחושה כי לחצי המחירים מתמתנים. אף שהירידה אינה אחידה בכל רכיבי המדד, עבור שוק האג"ח מדובר בטריגר משמעותי לשינוי תמחור.התגובה המיידית נרשמה באג"ח הממשלתיות לטווח הקצר. תשואות האג"ח לשנתיים ולשלוש ירדו בחדות, כאשר המשקיעים החלו לגלם הסתברות גבוהה יותר להורדות ריבית כבר במהלך השנה הקרובה. לפי תמחור השוק, סוחרים מצפים לפחות לשתי הורדות ריבית של 25 נקודות בסיס, כאשר ההסתברות להורדה כבר בינואר עומדת על כ־15%.

במקביל, הפדרל ריזרב החל ביישום תוכנית רכישות חודשיות סדירות, שמטרתה להקל על חששות נזילות במערכת הבנקאית. התוכנית צפויה להימשך עד סוף האביב, והיא מוסיפה לחץ מתמשך כלפי מטה על תשואות שטרי האוצר הקצרים.

• זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
• סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"השתטחות שורית"

השילוב בין ציפיות להורדות ריבית לבין רכישות האג"ח מצד הפד הוביל למה שמכונה בשוק “השתטחות שורית” של עקומת התשואות. במצב זה, התשואות הקצרות יורדות מהר יותר מהתשואות הארוכות. הפער בין תשואת האג"ח הממשלתיות לשנתיים לבין תשואת האג"ח ל־10 שנים התרחב ל־68 נקודות בסיס, הרמה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2022. מדובר בשינוי חד לעומת החודשים האחרונים, שבהם עקום התשואות היה שטוח יותר.

בדרך כלל, עקום תשואות תלול יותר נתפס כאיתות חיובי לכלכלה ולשוקי ההון. הוא משקף ציפייה להקלה מוניטרית שתומכת בצמיחה, לצד שמירה יחסית על ציפיות אינפלציה לטווח הארוך. בהתאם לכך, שוקי המניות הגיבו באופטימיות זהירה. עם זאת, חלק מהשחקנים בשוק מזהירים מפני קצב מהיר מדי של שינוי בעקום. ג’סטין ברגנר, מנהל תיקים בגאבלי פאנדס, מציין כי קיים חשש שהשתטחות העקום מתרחשת בקצב חד מדי.

החשש המרכזי נוגע ללחצים האפשריים על האג"ח הארוכות, בין היתר בשל התפתחויות מחוץ לארה"ב. ברגנר מצביע על העלייה בתשואות האג"ח ל־10 שנים ביפן, שעשויה להמשיך ולהפעיל לחץ כלפי מעלה גם על התשואות הארוכות בארה"ב ובשווקים הגלובליים. מעבר לכך, בשווקים מתנהל דיון סביב מידת האמון ביכולת הנהגת הפדרל ריזרב לשמור על יציבות מחירים ועל ערך הדולר. ברגנר מציין גם תפיסה בשוק שלפיה קווין האסט אינו נתפס כיו"ר פד עצמאי, דבר שמוסיף אי־ודאות לתמחור הנכסים.

• המדדים עולים עד 0.3%; הביטקוין יורד ב-2%, צים קופצת ב-7%
• צים מזנקת 9%, נובו 8% אלי לילי יורדת 1% - מה עושים החוזים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

צמיחה ריאלית של יותר מ-2% בשנה הקרובה

בצד המאקרו־כלכלי, הנתונים מציגים תמונה מעורבת. לפי הערכות, לשכת הניתוח הכלכלי צפויה להראות כי הצמיחה ברבעון השלישי האטה לכ־3%, לעומת קצב של 3.8% ברבעון הקודם, אף שמדובר עדיין בקצב חזק ביחס להיסטוריה. במקביל, אומדן מוקדם אחר מצביע על צמיחה מהירה יותר: הכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון השלישי בקצב שנתי של 4.3%, מעל תחזית של 3.3% בקרב הכלכלנים.

תחזיות קדימה מצביעות על המשך צמיחה מתונה. גולדמן זאקס מעריך כי הצמיחה הריאלית בשנה הקרובה תעמוד על כ־2.1%, מעט מעל קונצנזוס וול סטריט של כ־2%. הפדרל ריזרב עצמו מעריך צמיחה של 2.3%, כאשר אינפלציית מדד ה־PCE צפויה לעמוד על כ־2.5%.

למרות הרוגע היחסי שמשדר שוק האג"ח בנוגע לאינפלציה, שוק הסחורות מציג מסר פחות חד־משמעי. מחירי הזהב והכסף הגיעו לרמות שיא, תופעה שמקושרת לרוב לביקוש לנכסי חוף מבטחים. מחיר הזהב עלה ביותר מ־68% מתחילת השנה והגיע לרמה של כ־4,420 דולר לאונקיה. מחיר הכסף זינק ביותר מ־36% במהלך חודש אחד בלבד. העליות במתכות היקרות מיוחסות גם לגורמים גיאופוליטיים. תפיסת מכליות נפט מוונצואלה בדרכן לסין על ידי גורמים אמריקאיים תרמה לעלייה במחירי הנפט, ובמקביל הקיפאון בשיחות השלום בין רוסיה לאוקראינה הגביר זרימות לנכסי מקלט.

הבנקים הגדולים מגדילים החזקות

בתוך המערכת הבנקאית, השינויים בעקום התשואות משפיעים ישירות על ניהול הנכסים וההתחייבויות. בנקים גדולים החלו למשוך מזומנים מחשבונותיהם בפדרל ריזרב ולהגדיל החזקות באג"ח ממשלת ארה"ב. כך, ג׳יי פי מורגן משך מאז 2023 כמעט 350 מיליארד דולר מחשבונו בפד, כאשר יתרת המזומנים ירדה מ־409 מיליארד דולר בסוף 2023 ל־63 מיליארד דולר ברבעון השלישי. במקביל, החזקות הבנק באג"ח ממשלתיות עלו מ־231 מיליארד דולר ל־450 מיליארד דולר.

המהלך נועד לנעול תשואות גבוהות יחסית לפני המשך הורדות ריבית ולמתן את הפגיעה בהכנסות מריבית. היקף המשיכות של ג׳יי פי מורגן היה כה גדול, עד שקיזז את תנועת המזומנים של יתר המערכת הבנקאית, כאשר סך הפיקדונות של הבנקים בפד ירד מ־1.9 טריליון דולר ל־כ־1.6 טריליון דולר.

ברקע הדברים מתגברת גם הביקורת הפוליטית על תשלומי הריבית שהפד מעביר לבנקים. בשנת 2024 שילם הפד 186.5 מיליארד דולר כריבית על יתרות, וסנאטורים רפובליקנים מתחו ביקורת על כך. לפי דוח של הסנאטור רנד פול, 20 הבנקים הגדולים קיבלו מאז 2013 תשלומים בהיקף של 305 מיליארד דולר, כאשר ג׳יי פי מורגן לבדו קיבל כ־15 מיליארד דולר בשנת 2024.

איך משקיעים באג״ח אמריקאי?

עבור מרבית המשקיעים, נקודת הכניסה לשוק הזה אינה דרך רכישת אג"ח בודדות, אלא באמצעות קרנות ותעודות סל. תעודות סל על אג"ח אמריקאיות הפכו בשנים האחרונות לאפיק ההשקעה הנפוץ ביותר בתחום, בעיקר בזכות הנזילות, הפיזור והפשטות התפעולית. מדובר בקרנות נסחרות בבורסה האמריקאית, שמחזיקות סל רחב של איגרות חוב ועוקבות אחר מדד מוגדר מראש. בניגוד לאג"ח בודדת, אין כאן מועד פדיון קבוע, אלא חשיפה מתמשכת לשוק האג"ח לפי מאפייני המדד.

אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים בוחרים תעודת סל היא לפי משך החיים של האג"ח. כך למשל, קרנות המתמקדות באג"ח ממשלת ארה"ב קצרות מועד נחשבות לפחות רגישות לשינויים בריבית. דוגמה בולטת לכך היא הקרן iShares Short Treasury Bond ETF (SHV), שמחזיקה אג"ח ממשלתיות בטווחים קצרים מאוד, ומשמשת לעיתים כתחליף לפיקדון דולרי נזיל.

בקצה השני של הסקאלה נמצאות תעודות סל על אג"ח ארוכות מועד, שמגיבות בעוצמה גבוהה יותר לשינויים בציפיות הריבית. קרן כמו iShares 20+ Year Treasury Bond ETF (TLT) מחזיקה אג"ח ממשלתיות ארוכות מאוד, ולעיתים נתפסת כהימור ישיר על ירידת ריבית. בתקופות של ציפייה להקלה מוניטרית, קרנות מסוג זה עשויות לרשום תנודתיות חדה.

בין שני הקצוות הללו פועלות תעודות סל שמעניקות חשיפה לאג"ח ממשלתיות בטווח בינוני. דוגמה לכך היא iShares 7–10 Year Treasury Bond ETF (IEF), שמחזיקה אג"ח לטווחים של שבע עד עשר שנים. קרנות מסוג זה נתפסות לעיתים כפשרה בין יציבות יחסית לבין פוטנציאל רווח מתנועות ריבית.

אג״ח קונצרני ורכישה ישירה של אג״ח

מעבר לאג"ח ממשלתיות, משקיעים יכולים להיחשף גם לשוק האג"ח הקונצרני האמריקאי. כאן מדובר באג"ח שמנפיקות חברות, ולא ממשלת ארה"ב, ולכן הן נושאות סיכון אשראי גבוה יותר אך גם תשואה פוטנציאלית גבוהה יותר. אחת הקרנות הנפוצות בתחום היא iShares iBoxx $ Investment Grade Corporate Bond ETF (LQD), שמחזיקה אג"ח בדירוג גבוה של חברות אמריקאיות. משקיעים שמוכנים לקחת סיכון גבוה יותר יכולים לבחור בתעודות סל על אג"ח בדירוג נמוך, המכונות High Yield. דוגמה לכך היא iShares iBoxx $ High Yield Corporate Bond ETF (HYG). קרנות מסוג זה רגישות פחות לשינויים בריבית ויותר למצב הכלכלה וליכולת החברות לעמוד בהתחייבויותיהן.

לצד הקרנות הממוקדות, קיימות גם תעודות סל רחבות שמנסות לשקף את שוק האג"ח האמריקאי כולו. קרן כמו Vanguard Total Bond Market ETF (BND) מחזיקה שילוב של אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בטווחי זמן שונים, ומשמשת לעיתים כמרכיב בסיסי בתיק השקעות מפוזר.

חלופה נוספת להשקעה באמצעות תעודות סל היא רכישת אג"ח אמריקאיות ישירות, בעיקר אג"ח ממשלת ארה"ב. אפשרות זו נפוצה פחות בקרב משקיעים פרטיים, שכן היא דורשת סכומי השקעה מינימליים גבוהים יותר, ניהול שוטף של פדיונות וקופונים, ופיזור מוגבל ביחס לקרן. היתרון המרכזי של אג"ח בודדת הוא הוודאות: המשקיע יודע מראש מהו מועד הפדיון ומהו הקופון, כל עוד המנפיק עומד בהתחייבויותיו. מנגד, בתעודת סל אין נקודת סיום טבעית, והקרן מגלגלת את האג"ח באופן שוטף, כך שמחירה מושפע תמיד מתנאי השוק.