שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.

הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.

במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.

יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

• טראמפ הקים את מועצת השלום לעזה. האם יישאר עד שתשיג את מטרותיה?
• טורקיה שלחה F-16 לסומליה ומחזקת את כוחה במפרץ עדן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

סקר שערך מכון המחקר גונדמאר בסוף נובמבר מחדד את הפער בין החלטת הממשלה לציפיות הציבור. לפי הסקר, 53% מהטורקים סבורים ששכר המינימום לשנת 2026 צריך לעמוד על 35 אלף לירות ומעלה, ו־20% נוספים תומכים בטווח של 31–35 אלף לירות. רק 4% מהנשאלים סברו כי יש להסתפק בשכר נמוך מ־25 אלף לירות. מנגד, ארגוני המעסיקים מזהירים מפני עלייה חדה בעלויות הייצור, שעלולה להתגלגל לעליות מחירים נוספות ולהגביר מחדש את הלחצים האינפלציוניים. ענפים עתירי כוח אדם כמו טקסטיל, קמעונאות ומזון מעובד חשופים במיוחד להשפעות ההעלאה. חלק מהמעסיקים אף מזהירים מפני פיטורים במגזר הפורמלי והאצה של מעבר לתעסוקה לא מדווחת.

במקביל, טורקיה מקדמת רפורמת מס חדשה שצפויה להכביד על משקי בית ועסקים קטנים. הרפורמה כוללת העלאת הפרשות מס שעשויות להגיע עד 50% במקרים מסוימים, מה שעלול לקזז חלק מהשיפור הנומינלי בשכר המינימום.

• המספר היומי - 30 טריליון דולר, היקף שוק האג"ח האמריקאי שמטולטל מבפנים ומבחוץ
• סין מורה לבנקים: צמצמו מיד את החשיפה לאג"ח אמריקאי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

הקשר לישראל

טורקיה הפכה לאחת המדינות התוקפניות ביותר כלפינו על רקע המלחמה בעזה כשבירושלים סימנו אותה כאיום גדול גם על רקע מעורבותה ההולכת וגדלה בסוריה וכעת גם ב"יום שאחרי" בעזה. הנתק הכלכלי עם טורקיה בשנה האחרונה הוביל לירידה של כ־80% ביבוא מטורקיה לישראל. הפגיעה הורגשה במיוחד בענפים שבהם טורקיה שימשה ספק מרכזי, ובהם טקסטיל, חומרי בניין, מוצרי מתכת, ריהוט וחלק ממוצרי המזון המעובד. עבור המשק הישראלי, המשמעות הייתה מעבר לייבוא חלופי ממדינות אחרות, לעיתים בעלויות גבוהות יותר.

מהצד הטורקי, ניתוק הקשרים עם ישראל יצר לחץ נוסף על יצואנים, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים שהתבססו על השוק הישראלי כיעד יצוא יציב. הפגיעה ביצוא הצטרפה ללחצים קיימים מצד אינפלציה גבוהה, עליית עלויות עבודה והכבדה רגולטורית, ומקשה על התאוששות מהירה של מגזרים מסוימים בכלכלה הטורקית. גם ענף התיירות, אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של טורקיה, נפגע מההתפתחויות. באזור אנטליה, יעד שהיה  פופולרי במיוחד בקרב תיירים ישראלים, נרשמה צניחה של מעל 30% בתיירות הנכנסת, עם הפסדים המוערכים בכ־3 מיליארד דולר. הירידה במספר המבקרים מישראל השפיעה על בתי מלון, מסעדות, חברות הסעה וספקי שירותים מקומיים, שנסמכו במשך שנים על תיירות מישראל כחלק משמעותי מהביקוש.

בנוסף, בשנים האחרונות היחסים בין ישראל לטורקיה רחוקים מלהיות חמים, כשהאחרונה לא פעם אחת תמכה בארגוני הטרור וקראה להשמדת ישראל. גם ראיונות שערכו ערוצי חדשות עם האזרחים הטורקים, הראו שבטורקיה לא ממש רוצים את התייירים מישראל ולא בטוח שהמחירים הקצת יותר נוחים, שווים את הסיכון. 

העלאת הדירוג ותחזיות הצמיחה

בשוק ההון בטורקיה נרשמו גם סימנים חיוביים. ביולי 2025 העלתה סוכנות הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של טורקיה ל־Ba3 עם תחזית יציבה, העלאת הדירוג הראשונה שמוציאה את המדינה מקטגוריית B מאז 2020.

תחזיות הצמיחה לשנת 2026 עומדות על כ־3%–3.5%, והסכמי יבוא גז טבעי נוזלי חדשים עם ארה"ב, שנועדו להפחית את התלות ברוסיה, שסיפקה 41% מיבוא הגז ב־2024, עשויים לתרום ליציבות ארוכת טווח. בשנת 2025 יצאו כ־1.5 מיליון טורקים משוק העבודה, מגמה שמעידה על תסכול מתנאי השכר והתעסוקה. שיעור האבטלה הרשמי עומד על כ־8.5%, אך כלכלנים מעריכים כי הנתון האמיתי, הכולל מועסקים חלקית ומתייאשים, גבוה משמעותית.

בשוק ההון המקומי, מדד BIST 100 נסחר סמוך לשיאים היסטוריים בטווח של 11,000–11,500 נקודות. מניות הבנקים נהנו מעליות על רקע הערכות לשיפור במדיניות הכלכלית, בעוד מניות תעשייה מגלות רגישות גבוהה יותר להשפעת העלאת שכר המינימום על עלויות הייצור.

העלאת שכר המינימום ב־27% משקפת ניסיון של ממשלת טורקיה לאזן בין שחיקת כוח הקנייה של העובדים לבין הרצון למנוע ספירלת מחירים־שכר. אולם כאשר שכר המינימום עדיין נמוך מקו הרעב, והאינפלציה נותרת מעל 30%, הדרך ליציבות כלכלית מלאה עוד ארוכה.