
מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?
שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.
אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מדיניות הרשויות המקומיות, שמעדיפות בניית משרדים על פני מגורים מסיבות של ארנונה. לכך הצטרפה האופוריה שאחרי הקורונה, תקופה שבה רבים האמינו שהשוק עומד לחזור בגדול. ניתנו היתרי בנייה רבים, ופרויקטים של משרדים יצאו לדרך כמעט בכל עיר מרכזית. אך במקביל, התרבות הארגונית השתנתה: עבודה מרחוק, לפחות יום או יומיים בשבוע, הפכה לנורמה ולא רק בהייטק, אלא גם בענפים מסורתיים. כך מצאנו את עצמנו עם כמות עצומה של פרויקטים זמינים, אך עם פחות עובדים שמגיעים למשרד מדי יום.

למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.
- שירותי משרד שמגדילים הכנסות בעסק
- 5 דרכים להפוך משרד קר למרחב נעים ומעורר השראה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.
מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו, והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.
הפרקטיקה משתנה: איך מתכננים היום משרדים?
כאן נכנס העולם שלנו, עולם התכנון האדריכלי. כיום, בין אם מדובר בחברות ענק אסטרטגיות כמו Google, NVIDIA, הרצוג פוקס נאמן, יגאל ארנון ובין אם במשרדים בינוניים או קטנים בגודל של עד 1,000 מ"ר- עולה השאלה המרכזית: מה היחס בין מספר העובדים לבין מספר עמדות העבודה?
המודל של "עמדה לכל עובד" (1:1), כמו אצלנו באורבך־הלוי, כבר אינו ברירת המחדל. מי שעובד מהבית מספר ימים בשבוע יקבל לרוב עמדה חמה, ללא שם וללא קיבוע. זה מאפשר תכנון יעיל יותר, גמיש יותר וחסכוני יותר בשטח.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

יחד עם זאת, שינוי משמעותי נוסף נוגע למהות סביבת העבודה. עובדים מבקשים שלושה דברים: משמעות, שכר הוגן וסביבת עבודה טובה — בסדר הזה. תפקידנו הוא ליצור מרחב עבודה שמשרת את הצרכים הללו באופן הוליסטי: שליטה מדויקת באור טבעי, קפיטריות נעימות, תנועת עובדים נוחה, ותכנון המשרד מתוך חשיבה עמוקה על החוויה האנושית. אחד הנושאים הבולטים שעולים כיום הוא נושא האוכל — מרכיב שמעסיק את העובדים לא פחות מהאופי הפיזי של המשרד. אנו בוחנים האם יש סביב המשרד היצע איכותי של מסעדות, מה מצב שירותי המשלוחים באזור, האם נתכנן קפיטריה או מטבח שישרתו נכון את העובדים, ומהי בכלל סביבת האוכל שהמשרד מציע כחלק מהיום-יום. נושא ההסעדה הפך למרכיב חשוב בזהות המשרד, והוא משפיע ישירות על שביעות רצון העובדים ועל איכות החיים שלהם במקום העבודה.
עידן הזום: מהפכת החדרים הקטנים
אחד השינויים החד־משמעיים ביותר של העידן הפוסט־קורוני הוא מעבר מסביבות אופן־ספייס טהורות לתכנון חדרי זום רבים, זמינים, ומותאמים לארגונים שחיים על ישיבות דיגיטליות. ישיבות זום במרחב פתוח הן לא יעילות, מפריעות ולא מאפשרות פרטיות. לכן אנו רואים תנועה חזקה לשילוב חדרים קטנים, לעיתים יחידניים, זוגיים ולעתים עד ארבעה משתתפים, ההופכים גם לחדרי ישיבות קטנים. זהו שינוי מהותי בפרוגרמה של משרד מודרני.
פתאום חדרי הזום הם אלמנט עיצובי בפני עצמו, בין אם באמצעות פודים מוכנים שמגיעים מאירופה, ובין אם בתכנון והקמת מעטפות ייעודיות כחלק מהתכנון האדריכלי. המגמה הזו מחלחלת כיום גם לכלכלה הישנה: משרדי עורכי דין, חברות פיננסיות, משרדי השקעות ועוד, כולם מאמצים את מהפכת ההייטק גם אם באיטיות.
טכנולוגיה שמשטחת עולמות
גם הטכנולוגיה שינתה את התכנון. ברוב החברות, כולל חברות פיתוח כבדות: העובדים עובדים עם לפטופים, WIFI וענן, כבלי רשת נעלמים, תחנות עבודה כבדות מתכווצות, והדסקטופים, ייעלמו בהדרגה מהעולם. זו לא רק מהפכה טכנולוגית- זו מהפכה תכנונית: פחות לוגיסטיקה, יותר גמישות.

תכנון לטווח ארוך: על־זמני, אלגנטי, עמיד
אחת התופעות שאנו מזהים היא שחברות נשארות עשור ומעלה באותו משרד. לכן אנו מתכננים היום משרדים: על־זמניים, מאופקים ואלגנטיים, לא טרנדיים,המטרה היא לייצר רעננות שנשמרת לאורך שנים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
