עובד עם AI קרדיט: גרוק

איך להפוך את ה-Chat GPT לכלי חכם באמת? מדריך

מדריך: איך אפשר להפוך את הבינה המלאכותית לכלי עבודה יעיל, ממוקד ואישי יותר ואיך המתחרות של ה-Chat GPT עומדות מולו?

הדס ברטל | 14/11/2025 23:54 (2)

נושאים בכתבה בינה מלאכותית AI ChatGPT

כולנו כבר התחלנו לעבוד באופן כלשהו עם ה-AI, בין אם שהשתמשנו בו בעבודה, השתעשענו איתו ועם היכולות שלו בשעות הפנאי או שהפכנו אותו לחלק קבוע בשגרת היומיום שלנו למטרות שונות. הכלי הפופולרי ביותר הוא כמובן ה-ChatGPT שבשנה אחת הפך לאחד הכלים הנפוצים בעולם העבודה והאקדמיה, אבל רבים מהמשתמשים עדיין מנצלים רק חלק קטן מהפוטנציאל שלו. במצבו הבסיסי, הכלי אמנם מספק תשובות מדויקות למדי, אך הוא מגיב לפי ההקשר של כל שאלה ולא לפי האדם שמולו. כלומר, הוא לא באמת "מכיר" את המשתמש אלא מגיב לפי ניחוש ורוב הזמן מנסה לרצות את המשתמש במקום לתת תשובות אובייקטיביות. אז איך אפשר לשנות זאת?

1 # התאמה אישית

יש להשתמש בתוכנת ההתאמה האישית (Custom Instructions) המאפשרת לבנות שפה קבועה בין המשתמש לבין ה-AI. היא מאפשרת להורות ל-ChatGPT מה הוא צריך לדעת עליכם ואיך לענות לכם. בין אם בניסוחים תמציתיים, או בניתוחים כלכליים ארוכים, ואם בשפה פורמלית או בשפה חופשית. למעשה צריך להגדיר איך מתנהל השיח עם ה-AI, מה שיכול לייתר את הצורך להסביר בכל פעם מחדש את סגנון התשובות שאנחנו רוצים ממנו.

כך למשל, אנליסט פיננסי יכול להורות לכלי להשיב רק במבנה של טבלת נתונים והשוואות, בעוד עיתונאי יכול לבקש ניסוחים דומים לאלה של כלי תקשורת כלכליים. או למשל מי שעוסק במחקר או הוראה יכול לבקש ש-ChatGPT ישאל שאלות מנחות במקום לתת תשובות מלאות, כדי לעודד חשיבה עצמאית.

חשוב לזכור שגם כאשר הכלי פועל תחת הנחיות מותאמות, הוא לא תמיד שומר על אחידות מוחלטת. לעיתים הוא "גולש" לסגנון אחר או מתעלם מהעדפה שהוגדרה. הסיבה היא שמדובר במערכת דינמית הלומדת תוך כדי שימוש. לכן מומלץ לתקן אותה בזמן אמת, להזכיר את ההנחיות ולחדד את הגבולות. במילים אחרות, ההתאמה האישית אינה פעולה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך של fine-tuning בין המשתמש למכונה.

2 # פרטיות

אחת הסוגיות שמעסיקות כיום את המשתמשים, ובעיקר ארגונים, תאגידים וחברות, היא עד כמה ניתן לשלוט במידע. ChatGPT מאפשר לנו לבחור אם לשתף את השיחות לצורך שיפור המודל או להשבית לחלוטין את האפשרות הזאת. משתמשים ארגוניים, כמו לקוחות של ChatGPT Team או Enterprise, נהנים כברירת מחדל ממדיניות פרטיות מחמירה יותר כאשר השיחות שלהם אינן משמשות לאימון המערכת.

בהיבט הזה, נראה ש-OpenAI מאמצת קו דומה לזה של מיקרוסופט, שהשיקה השנה את Copilot שגם בו הדגש הוא על שמירת המידע ועל פרטיותו בתוך סביבת העבודה של המשתמש, מבלי שהמידע עובר לאימון המודל הפתוח. מדובר ביתרון משמעותי עבור גופים עסקיים או פיננסיים, שבהם דליפת מידע עשויה לגרום לנזק ממשי.

קיראו עוד ב"קריירה"

ChatGPT מעניק כיום את רמת השליטה הגבוהה ביותר על סגנון השיח, בעוד המתחרות משקיעות יותר בחיבור למידע בזמן אמת. לעומתו, ג'מיני של גוגל שמה יותר דגש על אינטגרציה עם כלל שירותי גוגל, ופחות על התאמה אישית מפורטת. היתרון הגדול שלו הוא בעבודה בתוך סביבת Docs, Gmail ו-Sheets, אבל היא עדיין פחות גמישה מבחינת "אופי" התשובות. לצדו בולטת גם Claude מבית Anthropic, שנחשבת למתחרה ה"אינטואיטיבית" ביותר שמציעה סגנון תקשורת רגוע, כאשר רבים מהמשתמשים בארגונים טכנולוגיים טוענים ש-Claude מתאימה יותר לעבודה עם מסמכים מורכבים, מאחר שהיא "מבינה הקשר" טוב יותר ממתחרותיה. שחקן נוסף בשוק הוא Grok, שפיתחה חברת X של אילון מאסק. בניגוד למתחרים, גרוק מתממשקת ישירות עם הרשת החברתית X ומספקת תשובות שמשלבות מידע בזמן אמת, ציוצים ותגובות. היא פחות "אקדמית" באופי שלה, אבל מתאימה מאוד למי שעוסק בטרנדים ובשיח תקשורתי מהיר.

3 # זיכרון

עוד הבדל מהותי טמון ביכולת הזיכרון. ב-ChatGPT הוכנסה לאחרונה תכונה חדשה בשם Memory שמאפשרת לכלי לזכור פרטים לאורך זמן, כמו נושאים שעסקתם בהם, שמות פרויקטים, או העדפות סגנוניות. המשתמש יכול תמיד לבדוק את כל מה שנשמר ולמחוק פריטים שאינם רלוונטיים. לעומת זאת, ב-Copilot של מיקרוסופט הזיכרון נבנה סביב חשבון Microsoft 365 של המשתמש, ונשען על קבצים, מיילים ויומן הפגישות. כלומר, המידע הארגוני הוא הבסיס לזיכרון, אך השליטה הישירה פחות גמישה.

4 # ויזואליה

אפשר לעשות התאמה אישית ב- ChatGPT גם מבחינת הניראות והויזואליה. אפשר לבחור צבעי ממשק, מצב כהה או בהיר, ואפילו את קול הדיבור במצב קולי. מדובר בפרטים קטנים, אך הם משפיעים על האופן שבו המשתמש חווה את הכלי. מחקרים מראים ששינוי צבע או סגנון קולי משפיע על תחושת הנוחות והיצירתיות בזמן העבודה, כך שגם האלמנט האסתטי הופך לחלק מהיעילות.

נראה שבשלב זה, ChatGPT מציע איזון רחב בין התאמה אישית, פרטיות ונוחות שימוש. עם זאת, המתחרים לא נשארים מאחור: Copilot מתמקד בעומק האינטגרציה בארגונים ו-Gemini מנסה לחבר בין חיפוש, עבודה ותוכן בזמן אמת. המאבק בין הפלטפורמות כבר אינו נסוב רק סביב מהירות או דיוק התשובות, אלא סביב השאלה מי מהן תצליח להפוך את השיח עם הבינה המלאכותית למערכת יחסים מותאמת אישית ועל ידי כך לכלי שאי אפשר בלעדיו.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
אנונימי 22/11/2025 10:40
הגב לתגובה זו
עד שתזיזו תעט המסכנה בעיתון פרנואיד ולא רלוונטי הרובוט כבר בספירה לגמרי אחרת! בהצלחוש!
1.
אנונימי 15/11/2025 23:31
הגב לתגובה זו
לכתוב נראה שבשלב זה ChatGPT מציע איזון רחב בין התאמה אישית פרטיות ונוחות שימוש. עם זאת המתחרים לא נשארים מאחור Copilot מתמקד בעומק האינטגרציה בארגונים זה מראה על בורות של הכתב. קופילוט היא על אותו מודל דל גיפיטי.

צילום: דובר צהל

לקבלת המשכורת החייל יעבור לדום: כמה באמת מרוויחים חיילי צה"ל?

פעם שכר החיילים הספיק בקושי לחבילת מצופים בשק"ם ואף אחד לא ציפה לראות כסף מהצבא, אבל היום התגמולים הם כבר סיפור אחר לגמרי - אז כמה כסף נשאר לחיילים בין דמי קיום משודרגים ללוחמים, לבין "מס מלחמה" שנגבה דווקא מאנשי הקבע

ענת גלעד | 29/12/2025 13:34

נושאים בכתבה צבא חיילים שכר

לפני 30 שנה, חייל צה"ל שהיה מקבל לידיו את הדף המודפס והפשוט של תלוש המשכורת לא חיפש שם "שכר". המילה הזו בכלל לא הייתה בלקסיקון. עם 250 או 300 שקלים בחודש, ההצלחה הגדולה ביותר הייתה לגרד מספיק עודף לחפיסת "מצופים" בשק"ם, אחרי שרכשת כרטיס טלכרט שנטען בשקלים בודדים כדי להספיק לדבר כמה דקות עם הבית מהטלפון הציבורי. החיילים של פעם לא בזבזו על מוניות או על דלק, אלא הסתפקו בטרמפים או באוטובוסים דחוסים, והכסף בבנק היה בקושי דמי כיס לסיגריות או חטיף.

אבל בסוף שנת 2025, התמונה השתנתה מקצה לקצה, אם כי יש עוד מה לעשות - ככל שחיילי הסדיר ירוויחו יותר כך בראש וראשונה זה יהיה יותר צודק. אין סיבה למשכורות ופנסיות ענק למעלה אצל הבכירים כשמי שעושה את העבודה החשובה הם החיילים "הקטנים", וכך גם המוטיבציה לשרת תעלה. כולם מדברים ובצדק כמובן על החובה של החרדים לשרת בצבא (עם התאמות לחייהם), אם השכר יוכפל יש סיכוי טוב שאתם תראו ריצה לבקום. ככה עושים צדק ופותרים משבר גדול שקיים מול החרדים. והאמת - זה לא עולה הרבה כסף - זה הרבה פחות מעלות המטרו שמאוד יכול להיות שהיא מיותרת, הרחבה: פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?

הכסף שניתן לחיילים בכל חודש אומנם נקרא "דמי קיום", אבל במציאות של מלחמה מתמשכת בחזיתות רבות, הוא הפך לכלי לתגמול משימתי לחיילי הסדיר, ושכר הקבע מנסה לנווט בין הצורך לשמר קצינים איכותיים לבין הקיצוצים הכואבים שהביאה איתה הכלכלה בתקופת הלחימה. אז כמה באמת נכנס לחשבון הבנק של מי ששומר לנו על גבולות המדינה? לפניכם הנתונים המעודכנים.

חיילי חובה: דמי קיום 2025 - כבר לא רק דמי כיס

היום, החייל בקו הראשון כבר לא סופר שקלים למצופים. התגמול משקף את המאמץ והסיכון, כשהמדינה מכירה בכך שחייל ב-2025 זקוק ליכולת כלכלית בסיסית. דמי הקיום מתעדכנים מדי ינואר בהתאם למדד המחירים לצרכן, מתוך הבנה שהאינפלציה בשוק האזרחי לא פוסחת על החייל שיוצא לחופשה הביתה ורוצה לשבת בבית קפה או לקנות בגד חדש.

לוחמי חוד: בראש הפירמידה, הלוחמים ביחידות הקדמיות שנמצאים בחיכוך גבוה מול האויב, זכאים לכ-3,276 ש"ח בחודש (החל מהשנה השלישית). זהו סכום שנועד לאפשר ללוחם עצמאות כלכלית מסוימת, צמצום התלות בהורים והכרה במאמץ הפיזי והנפשי העצום.
לוחמים: אלו המשרתים ברמת פעילות א' ביחידות לוחמות משתכרים כ-2,647 ש"ח.
תומכי לחימה: מי שמשרתים ביחידות עורפיות יותר אך נדרשים למאמץ משמעותי, כגון טכנאי רק"ם, אנשי לוגיסטיקה קרבית ותצפיתניות, מקבלים כ-1,926 ש"ח.
המערך העורפי: דמי קיום בסיסיים של כ-1,327 ש"ח. למרות שמדובר בסכום הנמוך ביותר, הוא עדיין רחוק שנות אור מאותם 300 שקלים של פעם, הבעיה היא שגם המחיה הוכפלה פי כמה.
שוויון מגדרי מלא: חשוב לציין כי חיילות וחיילים באותם תפקידים ובאותן רמות פעילות מקבלים שכר ודמי קיום זהים לחלוטין. בצה"ל של 2025, המגדר אינו מהווה פקטור בקביעת התגמול. השוויון הוא אבסולוטי - מלוחמת החוד ועד לקצינת המטה בקריה. מענה להיגיינה נשית, שפעם ניתן כתוספת שקלית זעומה בתלוש, מגיע כיום לחיילות בשירות חובה באמצעות כרטיס "כוכבים" (נקודות רכש דיגיטליות) המיועד ספציפית למוצרי היגיינה, הלבשה תחתונה וציוד אישי, אותו הן מממשות ברשתות השיווק האזרחיות. פתרון זה מאפשר לכל חיילת לבחור את המותגים המתאימים לה באופן אישי.
בונוס התמדה: בשל הארכת השירות במלחמה, החל מינואר 2025, כל חייל וחיילת בשירות חובה שחוצים את החודש ה-25 לשירותם מקבלים תוספת של 50% לדמי הקיום המקוריים שלהם. זהו פיצוי ריאלי על כך שהם נשארים במערכת בתקופה שבה חבריהם לשעבר כבר מתחילים את הטיול הגדול או את הלימודים.

להמשך הכתבה לחץ כאן

עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוק

מה אנשים באמת מחפשים בעבודה?

עם משמעות לא הולכים למכולת, ובכל זאת, מחקרים עדכניים מדווחים כי שכר כבר אינו הגורם המרכזי בבחירת עבודה; לגמישות, ביטחון תעסוקתי ואפילו ליחסים עם הבוס הישיר תהיה השפעה גבוהה בהרבה

ענת גלעד | 31/12/2025 10:19

נושאים בכתבה קריירה עובדים

שוק העבודה העולמי עבר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים, במיוחד לאחר מגפת הקורונה, מהפכת הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית והאי-ודאות הכלכלית. מחקרים גלובליים מ-2024 ו-2025, כולל דוחות של גאלופ, לינקדאין והפורום הכלכלי העולמי, מראים כי גובה השכר נשאר המשתנה החשוב ביותר, אך הוא כבר איננו הגורם המרכזי בהחלטות על בחירת עבודה, הישארות או עזיבה.

עובדים, במיוחד צעירים ובמקצועות טכנולוגיה, מדרגים גורמים אחרים גבוה יותר: גמישות, משמעות, התפתחות מקצועית, יחסי מנהל-עובד וביטחון תעסוקתי. שכר נתפס כתנאי סף, אך שכר לבדו אינו מגביר מעורבות במקום העבודה, כאשר עובדים מעורבים מדווחים על רווחה גבוהה יותר. אם השכר נתפס להוגן ביחס לשוק, גורמים כמו הכרה והזדמנויות למידה משפיעים יותר.

בישראל, סקרים מ-2025 מראים כי בחברות הייטק, עובדים צעירים מוכנים להתפשר על שכר בתמורה לתנאים אחרים, אך אינפלציה, עליית ריבית, ויוקר המחיה שהגיע בעקבותיהם, החזירו חלקית את השכר למרכז בשנת 2025.

הכי חשוב - גמישות

גמישות במקום העבודה הפכה לגורם מרכזי. סקר דלויט הגלובלי על דור ה-Z ודור המילניום לשנת 2025, שסקר אלפי עובדים בני 20-40, מצא כי איזון עבודה-חיים מדורג גבוה יותר מניהול או קידום. כ-70% מהעובדים הצעירים מעדיפים מודל היברידי או עבודה מרחוק, גם במחיר שכר נמוך יותר. דוח מדד מגמות העבודה של מייקרוסופט לשנה זו תיאר "יום עבודה אינסופי", שבו 40% מהעובדים מתחילים לעבוד לפני 6:00 בבוקר וממשיכים בערבים בגלל גמישות.

בישראל, סקרי 2025 מצביעים כי דור Z דורש גמישות בשעות ומקום כתנאי בסיסי, וחברות שמגבילות עבודה מרחוק נתקלות בקושי בגיוס. גם תחושת משמעות בעבודה עלתה בחשיבות. בדוח של חברת דלויט, 89% מבני דור ה-Z ו-92% מהמילניאלס ציינו כי משמעות חיונית תורמת לשביעות רצון. משמעות כוללת תרומה חברתית, השפעה או התאמה לערכים אישיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן