כל אדם שפותח עסק או שיש לו רעיון לעסק חייב לפתח עבורו אפליקציה. אם פעם בשביל בניית אפליקציה היה צורך באיש מקצוע שיפתח אותה, יכתוב את הקוד ויעצב אותה, כיום כל אחד, אבל באמת כל אחד, יכול לעשות זאת בעצמו באמצעות ה-AI. יכול להיות שגם ה-AI עדיין מרתיע חלק מהאנשים אבל בכתבה זו, אנחנו באים להציג בפניכם את הדרך או את הכלים שיעזרו לכם לעשות זאת לגמרי לבד מהלפטופ האישי בבית.

יש לזה יתרונות גדולים: במקום פרויקטים שארכו חודשים עם צוותי עובדים אפשר לעשות את העבודה לבד, כמו כן כלים מבוססי בינה מלאכותית מקצרים משמעותית את הזמן שלוקח כדי לבנות את האפליקציה, הם מפחיתים את הצורך בכתיבת קוד ומאפשרים ליזמים, מנהלים ואף אנשים ללא רקע טכני להפוך רעיון לאפליקציה בהצלחה. למעשה, מדובר במהפכת No-Code יחד עם יכולות AI שמבצעות את עבודת הבסיס: עיצוב ממשק משתמש, עיבוד לוגיקה, חיבור לבסיסי נתונים ועוד. לדוגמה, סקר השוואתי מצא כי באמצעות כלים כאלה ניתן להאיץ את הפיתוח ב-50% מהזמן בהשוואה לשיטות מסורתיות. 

השלב הראשון ביצירה של אפליקציה מבוססת AI הוא הגדרת הרעיון: מה הבעיה שהאפליקציה פותרת? מי המשתמשים? אילו נתונים יהיו מעורבים? מאמרים בתחום מציינים כי בדיקה מקדימה של השוק והבנת קהל היעד היא חמישה־שישה חודשים לפני הקוד,  וכעת בזכות הכלים החדשים אפשר להגיע להוכחת מושג או במילים אחרות, הגרסה הראשונית של המוצר, בתוך ימים או שבועות. 

באשר לטכנולוגיה עצמה  הפלטפורמות של היום כוללות מנועי AI שמקבלים הוראות פשוטות בשפה טבעית ("אני רוצה אפליקציה שמאפשרת למשתמש להזמין שירותים, לשלם ולהתאים תורים") ואז מייצרים מבנה בסיסי של אפליקציה: ממשק משתמש, דפים, חיבור ל־API, בסיס נתונים, הרשאות משתמש. לדוגמה, פלטפורמה בשם Base44 מאפשרת ליצור אפליקציות תוך שימוש בשיחה טבעית כחלק מהתהליך.

• הפסד משפטי נוסף לגוגל: תאלץ לפתוח את מכשירי האנדרואיד לחנויות אפליקציות מתחרות
• קמפיין חדש של סמסונג: "עשו את זה חכם"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

Base44 הוקמה בישראל בתחילת 2024-2025 על-ידי מילואימניק בשם מאור שלמה. היא פלטפורמה מבוססת שיחה בשפה טבעית (No-Code) שמאפשרת למשתמש לתאר אפליקציה במילים פשוטות, ולפיהן המערכת יוצרת ממשק משתמש, לוגיקת שירות, בסיס נתונים, אימות משתמשים, אחסון ודפי אינטרנט/אפליקציה “כלול בקופסה” בלי צורך בשירותי אינטגרציה חיצוניים. החברה נרכשה באחרונה על-ידי Wix ותהיה חלק מהמערכות שלה.

פלטפורמות נוספות הן  Lovable השוודית שנוסדה ב-2023 והיא פלטפורמת “vibe-coding” שמאפשרת לבנות אפליקציות ואתרים באמצעות פקודות בשפה טבעית (כולל קוד full-stack), ממוקדת גם משתמשים לא-טכניים. היא פלטפורמה שכבר יעילה וזמינה לשימוש, עם צמיחה מהירה ותמיכת משתמשים רחבה.

יש גם את Knack האמריקנית שנוסדה ב-2010 והיא  פלטפורמת No-Code לשכבות עסקיות, שהשיקה לאחרונה גם בונה אפליקציות מבוסס פרומפטים בשפה פשוטה ויומיומית בה משתמש מזין תיאור והמערכת יוצרת אפליקציה שלמה עם דטא-מודל, דפים, טפסים וזרימות עבודה. הפלטפורמה הזו כבר זמינה לשימוש ואלפי ארגונים כבר משתמשים בה
יש גם את פלטפורמת AppyPie ההודית המאפשרת יצירת אפליקציות ללא קוד בכלל, עם אלמנטים של AI שמייעלים את העיצוב והלוגיקה. 

• בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
• השכר הממוצע עלה - ההייטק משאיר אבק לשאר הענפים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים...

איפה קיים האתגר?

חשוב לזכור שאם כל כמה שהעבודה על בניית אפליקציה הפכה לפשוטה, היא עדיין לא ניתנת לבנייתה בכמה דקות, ונדרשת כאן עבודה כדי להגיע לתוצאה מדויקת ונכונה. כלים אלה מתאימים מאד למודלים סטנדרטיים: אפליקציות מידע, קהילות, שירותים פנימיים, ניהול תורים או הזמנות. אבל כאשר מדובר במערכת מורכבת, עם אינטגרציות רבות, חוקים רגולטוריים, או דרישות אבטחה גבוהות – עדיין יהיה צורך במפתחים מקצועיים. כמו שמאמר אחד הצביע: “הפיתוח המלא של אפליקציה ללא ניסוי ידני ובדיקות מורכבות עדיין מהווה אתגר”. 

למשל, אם ארגון רוצה אפליקציה שמתחברת למערכת בנקאית, מעבדת נתונים רגישים, או דורשת התאמה לשימוש בארצות אחרות, הוא צריך לקחת בחשבון תקנות כמו ה-GDPR שאוכף האיחוד האירופי שהן תקנות רגולטוריות המגנות על מידע אישי של משתמשים און ליין. כדי לפעול באירופה אז יש לוודא שהפלטפורמה תומכת בדרישות אבטחה ופרטיות. הבחירה בפלטפורמה מתאימה לצרכים האישיים של הארגון או העסק היא קריטית. אותן פלטפורמות ידייקו את מה שחשוב לקיומו של הארגון שלנו און ליין. בין אם קישוריות לבסיסי נתונים, אפשרות להרחבה, שליטה בעדכונים ובגרסאות העתידיות שנעלה.  ומה לגבי בישראל? לצד Base44, ישנם גופים שמציעים שירותי פיתוח מותאמים באמצעות AI, כמו Intersog Israel או Bles Software, או לחילופין לשלב שימוש בפלטפורמות גלובליות עם צוות מקומי. כלומר, אפשר לבנות אפליקציה חלקית באמצעות כלי AI, ואחר כך להשלים אותה עם צוות ישראלי שמתמחה בתחום. כך נוצר מודל שעדיין יהיה עם פחות עלויות ומשלב מהירות, גמישות והתאמה מקומית.

האפשרות לבנות אפליקציות בעזרת בינה מלאכותית היא כיום ממש לא בגדר רעיון עתידני היא כאן, היא זמינה, והיא רק הולכת ומתרחבת. עם זאת, כדאי להיות ערים למגבלות, להתאים את הפלטפורמה לרמת המורכבות, להשקיע בלמידת הפוטנציאל של הכלי ובשליטה בתהליך הפיתוח. כך, ניתן להפוך רעיון לאפליקציה במהירות יחסית, וגם לנצל את היתרונות של המהירות והחיסכון בעלויות. אבל גם כאן, הדברים שלעולם אי אפשר לוותר עליהם הם מחשבה אסטרטגית, אבטחה וניהול איכות.