דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו | (9)

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

שנת השיא של בן טל היא 2024, בה הרוויחה החברה 545 מיליון דולר. הרווח השנה יהיה נמוך יותר, אם כי אלו עדיין רווחי עתק שנבעו בין השאר מהעובדה כאמור שחברות זרות רבות הפסיקו את טיסותיהן לישראל.

התוצאות הפנומנליות בכל קנה מידה, הצליחו להאיץ את המעבר של אל על מחברה כושלת לחברה משגשגת. בתקופת כהונתה של בן טל גננסיה מניית החברה עלתה יותר מפי 4 והניבה רווחים עצומים לציבור ולבעלי העניין. שווי השוק של אל על בשיא של 8.5 מיליארד שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בן טל פורשת בשיא, בעיקר על רקע חילוקי דעת בנושא התגמול שלה. בן טל הצליחה גם בזכות מינויים טובים כשיתרון נוסף שלה הוא הדידקטיות וההבנה בתחומי הפיננסים.

את בן טל יחליף לוי הלוי, מנכ"ל מוערך שהפך את כאל לחברת כרטסי האשראי הרווחית בישראל. בפניו של הלוי ניצבים אתגרים משמעותיים. מחירי הטיסות כבר החלו לצנוח עקב התחרות, בנוסף הלוי יצטרך להגיע להסכמים חדשים עם הטייסים, משימה שבעבר גזלה משאבים רבים וסכסוכים בלתי פוסקים. 

עדיין הלוי נכנס לאל על אחרת ממה שבן טל קיבלה. חברה יציבה ומבוססת ששינתה את פניה לחלוטין בעקבות המלחמה. גם חזרה ל"מצב נורמלי" לא תחזיר את החברה למצב טרום המלחמה. הרווח והרווחיות שלה יהיו משמעותית מעל מה שהיה לפני. אז דובר על רווח מייצג של 100-150 מיליון דולר בשנה, זה צפוי להיות כפול. לא 500 מיליון דולר פלוס כמו בשנתיים האחרונות, אבל 250-300 מיליון זו שאיפה לא מאוד מאתגרת ב"מצב רגיל". 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 17/11/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
    לא נשכח את הניצול של האזרחים.אשלם פי 2 ולא אטוס עם החברה הבוגדת הזו
  • 7.
    אנונימי 16/11/2025 08:01
    הגב לתגובה זו
    חברה חמדנית שמנצלת מצבי חירוםמלחמה לא מגיע לה שתהיה ריווחית ההיפך שתפסיד ותעלם לנו מהחייםאל על יקרנים ללא סיבה
  • 6.
    זוהר 12/11/2025 00:45
    הגב לתגובה זו
    ימי הזוהר שהמלחמה הארורה הביאה לאל על על מגש מלא סף תמו ונקווה שלא יחזרו בעתיד . אל על חייבת לשפר את השרות והמחירים בכול הפרמטרים אחרת המתחרים יחסלו אותה .
  • 5.
    יובב 11/11/2025 20:46
    הגב לתגובה זו
    החברה רחוקה מלהיות יעילה ניצלה בשנתיים האחרונות את כוחה המונופליסטי לייצר רווחי עתק על חשבון הציבור השבוי... החגיגה נגמרה במשך 20 שנה תשואה מצטברת של המנייה במקרה הטוב 15% . הדרך למטה סלולה...
  • 4.
    אנחנניה בית 11/11/2025 19:52
    הגב לתגובה זו
    היא עוזבת בגלל מחלוקת על תגמולהיכן היא תקבל יותראל על עם יתרות המזומן שלה חייבת להגיע לרווחים של למעלה מ500 מליון דולר!!.
  • 3.
    לברוח מהר היא תקרוס (ל"ת)
    כלכלן 11/11/2025 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארקדי 11/11/2025 13:05
    הגב לתגובה זו
    חילול שבת מביא ברכה
  • חנניה בית 11/11/2025 19:48
    הגב לתגובה זו
    כדי שתבין מה שמירת השבת עשתה לאל על..
  • 1.
    אבי רון 11/11/2025 12:54
    הגב לתגובה זו
    אם הייתם שולחים את דינה לאולימפיאדה לרוץ 100מ לבד בלי מתחרים אז הייתה לו עכשיו גם אלופה אולימפית נו באמת אם הכל כל כך טוב אז למה היא עוזבת אני אגיד למה.. היא באה לבעלים וביקשה מה שביקשה..ואז רוזנברג אמר לה משהו דומה לדוגמה עם רץ בודד באולימפיאדה ואז דינה נעלבה.. מה שקרה בסוף כולם יודעים ..
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: