ג'פרי אפשטיין ודונלד טראמפ ב-1992 (צילום מסרטון)
ג'פרי אפשטיין ודונלד טראמפ ב-1992 (צילום מסרטון)

כך דיברו בכירי וול סטריט על טראמפ מול אפשטיין

מסמכים חדשים מעזבונו של המיליארדר הפדופיל ג'פרי אפשטיין מציתים מחדש את הפרשה שלא מפסיקה לרדוף את העולם הפוליטי בארה"ב. ההתכתבויות שנחשפו בינו לבין דמויות בכירות - משר האוצר האמריקאי ועד עורכי דין בכירים, מציגות ביקורת חריפה על טראמפ, לצד רמיזות ישנות על קשרים שכולם מנסים להתנער מהם כיום. טראמפ מצדו טוען שמדובר ב"מזימה פוליטית", בעוד שהדמוקרטים אומרים שהציבור זכאי לדעת את האמת

עוזי גרסטמן |

פרסום של יותר מ-20 אלף מסמכים מתוך עזבונו של ג’פרי אפשטיין, הפדופיל המיליארדר שהורשע וששם קץ לחייו בכלא ב-2019, מציף מחדש את אחת הפרשות הרגישות ביותר בפוליטיקה האמריקאית. בתוך ערימת המסמכים מופיעים מיילים שבהם החליף אפשטיין דברים עם בכירים מהמערכת הפיננסית והפוליטית - חלקם קשרו את שמו של הנשיא הכהן כיום, דונלד טראמפ, להתנהלות שהיום רבים מעדיפים לא להזכיר.

אחד השמות הבולטים במסמכים הוא לורנס סאמרס, מי שכיהן כשר האוצר האמריקאי בסוף שנות התשעים ונשיא אוניברסיטת הרווארד בשנות האלפיים. מסמכים מ-2017 מראים שסאמרס כתב לאפשטיין כי “העולם של טראמפ יקרוס”, ואף ציין בביקורת שדמות ציבורית לא מזוהה זוכה ליחס מחמיר רק משום “שחיזר אחרי כמה נשים”. סאמרס עצמו סירב להגיב כעת לדברים, אך בעבר הביע חרטה עמוקה על הקשר שהיה לו עם אפשטיין.

בהתכתבות אחרת באותה שנה ביקש סאמרס את חוות דעתו של אפשטיין בסוגיות פוליטיות, ואף שאל אותו במפורש: “כמה אשם טראמפ?”. הוא תיאר את טראמפ כמי שניחן ב“בורות גסה”, “התנהגות לא הולמת” ו“זלזול מוחלט במראית עין”, אך הסתייג מהטענות שנשיא ארה"ב נשלט על ידי גורמים רוסיים, וציין שהן “אפשריות אך לא ודאיות”. אפשטיין, מנגד, כתב על טראמפ בבוטות חריגה כי, “העולם שלך לא מבין כמה הוא טיפש באמת”, והוסיף כי טראמפ “יאשים את כל הסובבים אותו בכל כישלון”.

רמיזות מהעבר: "הוא ידע על הבנות"

אחת ההתכתבויות המשמעותיות ביותר שהוצגו על ידי חברי הקונגרס הדמוקרטים כוללת טענה שאפשטיין כתב בעבר על טראמפ: “כמובן שהוא ידע על הבנות”. במסמך אחר נטען כי טראמפ בילה שעות בביתו עם אחת מקורבנותיו. אמנם אין במסמכים הוכחה קונקרטית, אך עצם העובדה שההתכתבויות קיימות הציתה מחדש דיון ציבורי סוער. הדמוקרטים טוענים שהמסמכים הם חלק חשוב בחשיפת האמת על מי שמכהן כעת כנשיא ארה"ב. טראמפ הגיב ברשתות החברתיות וטען כי מדובר בניסיון “להמציא מחדש את פרשת אפשטיין” כדי להסיט את תשומת הלב מבעיות אחרות. הבית הלבן הצטרף לקו דומה והאשים את הדמוקרטים ב"בריאת נרטיב מזויף".

במסמכים מופיעות גם התכתבויות בין אפשטיין לדמויות מוכרות נוספות. אחת מהן היא קתרין רוימלר, כיום היועצת המשפטית הראשית של גולדמן זאקס ובעבר יועצת משפטית בבית הלבן, בתקופת הנשיאות של ברק אובמה. באחד המיילים מ־2017 כתבה רוימלר לאפשטיין כי “טראמפ דוחה אותה”, והוא השיב כי, “בפועל הוא גרוע אפילו יותר”. השניים גם שוחחו על הודאת האשמה של עורך דינו לשעבר של טראמפ, מייקל כהן, בפרשה הפלילית שכללה תשלומי השתקה לנשים שטענו לקשרים אינטימיים עם הנשיא. רוימלר הסבירה לו כי הפרת חוקי מימון הבחירות אינה קשורה לשאלה למי שייך הכסף, אלא לאי־הדיווח ולשקרים שהוצגו לציבור.

גם סטיב באנון, מי שהיה אחד האנשים החזקים בבית הלבן בתחילת כהונתו הראשונה של טראמפ, מופיע בהתכתבות מאוחרת יותר. ב-2019 הוא כתב לאפשטיין כי, “לא מאמין שאף אחד לא רואה שאתה החוליה המחברת”. הערתו הגיעה לאחר תגובה של אפשטיין, שציינה כי אחת המתלוננות נגד הנסיך אנדרו “יצאה ממאר־א־לגו”.

אפשטיין הביע חרטה על הקשר עם הנסיך אנדרו

המיילים מהתקופה שלפני בחירת טראמפ חשפו כי אפשטיין עצמו הביע חרטה על הקשר שלו עם הנסיך הבריטי אנדרו, שנושל מתאריו המלכותיים באחרונה, בעקבות מעורבותו בפרשה. “בדיעבד צדקת בעניין של אנדרו”, כתב לאחד ממקורביו. במקביל, מרבית הדמויות שהופיעו בהתכתבויות מנסות כיום להתרחק ככל האפשר מאפשטיין. רוימלר מסרה בעבר כי היא “מצטערת שהכירה אותו בכלל”, וגורמים אחרים סירבו להגיב לחלוטין.

קיראו עוד ב"גלובל"

הפרסום החדש לא כולל ראיות חד־משמעיות לקשרים פליליים בין טראמפ לאפשטיין, אך הוא כן חושף את עומק המעורבות של אפשטיין במעגלי כוח ובמוסדות יוקרתיים - שנים לאחר שכבר הורשע בעבירות מין חמורות. השילוב בין שמו של אפשטיין ובכירי המערכת הפוליטית ממשיך לייצר כותרות, וזאת למרות שכל המעורבים מנסים להתרחק מהדמות השנויה במחלוקת. במציאות שבה כל פרט חדש מחייה מחדש את העלילות מהעבר, המיילים שנחשפו השבוע הפכו שוב את פרשת אפשטיין למוקד ויכוח לוהט בין ימין לשמאל בארה"ב, ונדמה שהמאבק על הנרטיב רחוק מלהסתיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

JD.COM, צילום: רשתות חברתיותJD.COM, צילום: רשתות חברתיות

JD רושמת עלייה בהכנסות, אבל התחרות על הצרכן הסיני שוחקת את הרווחיות

ההכנסות ברבעון השלישי של ענקית האי-קומרס הסינית עלו לכ-300 מיליארד יואן מעל הציפיות, אבל הרווח הנקי נחתך ב-%55 בשל השקעות כבדות במשלוחים ומלחמת מחירים שמכבידה על הענף
מנדי הניג |
נושאים בכתבה JD.COM דוחות כספיים

ענקית הסחר האלקטרוני הסינית, והמתחרה של עליבאבא, JD.com מסיימת את הרבעון השלישי עם קפיצה של 15% בהכנסות לרמה של 299.1 מיליארד יואן, מעבר לציפיות שעמדו על 294.4 מיליארד. למרות זאת, הרווח הנקי התכווץ ל-5.3 מיליארד יואן, צניחה של 55%, בעיקר בעקבות השקעות כבדות בכניסה לעולמות משלוחי האוכל והמסחר המהיר. המניה מגיבה בעלייה במסחר המוקדם בניו יורק, שזה מגיע בין היתר בזכות הנתונים החזקים של יום הרווקים הסיני שדיווחו על קפיצה של 40% במספר הלקוחות וכמעט 60% בגידול בהזמנות.

שוק הסחר המקוון הסיני, ששוויו נמדד בטריליוני דולרים, משתנה במהירות. בשנה האחרונה מתפתחת בו מלחמת מחירים גדולה מאוד, שמקבלת ביטוי בהנחות גדלות לצרכנים, קופונים נדיבים וקמפיינים שיווקיים שמנסים למשוך משתמשים בזמן של האטה בצריכה. JD נכנסת חזק לשוק משלוחי האוכל ושוברת את הדואופול שהיה במשך שנים בין מייטואן לעליבאבא. המהלך שלה מצית תחרות ישירה בין ארבע חברות: JD, מייטואן, עליבאבא ו-PDD.

הכניסה של JD לעולם המשלוחים מגיעה אחרי שמייטואן התחילה להתרחב לתחומים רחבים יותר, לא רק אוכל, מה שחייב את JD להגיב ולשמור על מעמדה מול המתחרות. עליבאבא מצידה מחזקת את פעילות המשלוחים של Ele.me כדי לא להישאר מאחור בשוק שהופך צפוף ותחרותי יותר מיום ליום. PDD, שבנתה את עצמה על מחירים נמוכים במיוחד, מגלה שהיתרון הזה כבר לא בלעדי. כשהחברות האחרות מציעות הנחות עמוקות לא פחות, גם היא נאלצת להגדיל הוצאות ולהתמודד עם לחץ על המרווחים.

התחרות האגרסיבית הזאת פוגעת בשורה התחתונה של כל הענף. ברבעון השני בלבד נשרפו מעל 4 מיליארד דולר על סבסוד משלוחים, קופונים ומבצעי שיווק. ההערכות מדברות על כך שהחברות בענף יגיעו להוצאות של עד 160 מיליארד יואן בשנתיים הקרובות רק כדי להישאר במשחק.

מלחמת המחירים מקבלת ביטוי בדוחות

עבור JD, ההשפעה כבר ברורה בדוחות. מצד אחד המכירות ממשיכות לעלות בקצב גבוה, אבל מצד שני העלויות קופצות במהירות. החברה מוציאה יותר על לוגיסטיקה, על שליחים ועל מבצעי שיווק שנועדו למשוך לקוחות, וכל זה מפחית משמעותית את הרווח שנשאר בסוף. למרות זאת, JD רואה צמיחה חזקה במיוחד במסחר המהיר. מספר הלקוחות הפעילים בסגמנט הזה קופץ בעשרות אחוזים, וזה מחזק את התחושה בחברה שהמהלך נכון ושצריך להמשיך להשקיע, גם אם בטווח הקצר זה פוגע ברווחיות.