שי ג'יפינג (Xinhua)
שי ג'יפינג (Xinhua)

סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן

עימות דיפלומטי בין סין ויפן בעקבות דבריה של ראש ממשלת יפן, סנאיה טאקאיצ'י, שכינתה תקיפה צבאית סינית פוטנציאלית בטייוואן "איום קיומי" על ביטחונה של יפן

רן קידר | (1)

סין פרסמה אזהרה חריגה לאזרחיה להימנע מנסיעות ליפן בתקופה הקרובה, על רקע מתיחות גוברת בין שתי המעצמות האסיאתיות. ההודעה הזו, שפורסמה על ידי משרד החוץ הסיני, מגיעה בעקבות עימות דיפלומטי חריף סביב סוגיית טייוואן, האי שסין רואה בו חלק בלתי נפרד משטחה הריבוני. במרכז הסערה עומדת הצהרתו של ראש ממשלת יפן, סנאיה טאקאיצ'י, שכינתה תקיפה צבאית סינית פוטנציאלית בטייוואן "איום קיומי" על ביטחונה של יפן. אמירה זו, נתפסה בביג'ינג כהתערבות גסה בענייניה הפנימיים, והיא מעוררת חששות להסלמה נוספת באזור האסייתי-פסיפי.

המתיחות בין סין ליפן אינה חדשה, אך היא מקבלת תנופה מחודשת בשנים האחרונות. מאז 2012, כאשר התלקח סכסוך טריטוריאלי סביב איי סנקאקו (הידועים בסין כאיי דיאויו), נרשמה עלייה מתמדת בחיכוכים דיפלומטיים ובפעילות צבאית. יפן, שמסתמכת על ברית הביטחון עם ארצות הברית, רואה בטייוואן נקודת מפתח באסטרטגיית ההגנה שלה. האי ממוקם באופן אסטרטגי בים סין המזרחי, קרוב לשרשרת האיים היפנית, ולכן כל שינוי בסטטוס-קוו שם עלול להשפיע ישירות על נתיבי הסחר והביטחון של טוקיו. הצהרתה של טאקאיצ'י משקפת מגמה רחבה יותר במדיניות יפן: מעבר מדוקטרינת "השלום החוקתי" – שמגבילה את כוחות הביטחון שלה – לכיוון של חיזוק יכולות צבאיות, בהשראת בעלת בריתה וושינגטון.

התגובה הסינית החריפה והשלכותיה

התגובה הסינית לא איחרה לבוא. סגן שר החוץ הסיני, מא ז'אוקסו, זימן את שגריר יפן בביג'ינג, קנג'י מינאמי, למפגש דחוף. במהלך הפגישה, שהתקיימה ביום שני האחרון, הבהיר מא כי יפן תישא באחריות מלאה לתוצאות אם לא תחזור בה מהצהרותיה "הפרובוקטיביות". הסינים טענו כי האמירות הללו פוגעות קשות באווירה בין המדינות, ויצרו "סיכונים חמורים לביטחונם האישי של אזרחים סינים ביפן". כתוצאה מכך, הונפקה האזהרה הרשמית, שמדגישה סכנות פוטנציאליות כמו הפגנות אנטי-סיניות או אירועים אלימים נגד תיירים.

מאחורי הצעד הזה עומדת לא רק גישה תקיפה כלפי טוקיו, אלא גם אסטרטגיה כלכלית מחושבת. התיירות הסינית מהווה מנוע צמיחה מרכזי לכלכלת יפן: בשנת 2024, כמעט 25% מכלל הנוסעים הזרים שהגיעו ליפן היו מסין, והם הוציאו מיליארדי דולרים על קניות, מלונות ואטרקציות. על פי נתונים ממשלתיים, התיירות תרמה כ-5% מהתמ"ג היפני בשנה האחרונה, והפסקת זרם התיירים הסיני עלולה לגרום להפסדים של מיליארדי ין. ביג'ינג, שמודעת לכוחה הכלכלי, משתמשת באזהרה זו ככלי לחץ: אם יפן תמשיך בקו התקיף שלה כלפי סוגיית טייוואן, היא עלולה לשלם מחיר כבד לא רק מבחינה דיפלומטית, אלא גם כלכלית. דוגמה דומה נראתה ב-2012, כאשר סין הטילה הגבלות על יבוא מיפן בעקבות סכסוך טריטוריאלי, מה שגרם נזק של כ-10 מיליארד דולר ליצואנים היפנים.

ההיסטוריה המסובכת של יחסי סין-יפן

השבריריות במערכת היחסים בין שתי המעצמות מדגישה היסטוריה ארוכה של עליות ומורדות. יחסי סין-יפן מושרשים בזיכרונות כואבים ממלחמת סין-יפן השנייה (1937-1945), שבה נהרגו כ-20 מיליון סינים תחת הכיבוש היפני. מאז, הסכסוכים התמקדו בנושאים טריטוריאליים כמו איי סנקאקו, שמכילים משאבי נפט וגז טבעי בשווי מיליארדים. בשנים האחרונות, היחסים המסחריים – ששווים כ-300 מיליארד דולר בשנה, התקררו בעקבות סנקציות אמריקאיות על סין, שיפן תמכה בהן. סין, מצדה, רואה בברית היפנית-אמריקאית איום קיומי, ומגבירה את פעילותה הצבאית באזור, כולל טיסות מטוסי קרב מעל מרחב אווירי טייוואני.

אמירותיה של טאקאיצ'י, שמזהה את טייוואן כקו אדום שיפן לא יכולה להתעלם ממנו, מסמנות שינוי במדיניות הביטחונית של טוקיו. יפן משקיעה כעת מיליארדים בשדרוג כוחות הביטחון שלה, כולל רכישת טילים נגד ספינות וחיזוק בסיסים באוקינאווה. מבחינת ביג'ינג, מדובר בהסלמה מדאיגה שמחייבת תגובה תקיפה, גם אם היא מתחילה במישור אזרחי כמו תיירות. מומחים למזרח אסיה, כמו פרופ' יונג דה-ג'ין מאוניברסיטת סטנפורד, טוענים כי צעדים כאלה עלולים להוביל ל"מלחמה קרה" באזור, עם השלכות גלובליות על שרשראות אספקה ומסחר.


למרות האזהרות, טוקיו לא חזרה בה מהעמדה שלה. ראש הממשלה טאקאיצ'י חיזקה את דבריה בהצהרה נוספת, שבה הבהירה כי יפן "לא תשנה את קו המדיניות שלה מול סין". גורמים מדיניים יפנים הדגישו כי כל שינוי בסטטוס-קוו בטייוואן חייב להיעשות בדרכי שלום, אך הזהירו כי יפן "לא תישאר אדישה" במקרה של הסלמה צבאית. במקביל, שר החוץ היפני, יוקיה אמאנו, קרא לשיח דיפלומטי להרגעת המצב, אך הדגיש את החשיבות של שמירה על חופש השיט באזור.

קיראו עוד ב"גלובל"

בינתיים, החשש הוא שהשיח הלוהט יתורגם לצעדים קונקרטיים יותר: הגבלות כלכליות הדדיות, הקשחת עמדות ביטחוניות ואף מתיחות צבאית בפועל. יפן, שמאז מלחמת העולם השנייה נזהרה במיוחד ביחסיה עם ביג'ינג, מוצאת את עצמה שוב על מסלול התנגשות. ברקע עומדים שיקולים גיאופוליטיים רחבים הרבה יותר – מהשפעת ארה"ב באזור, דרך תלות סין בשווקים גלובליים, ועד לחששות מאי-יציבות כלכלית עולמית. אם המתיחות תימשך, היא עלולה להשפיע לא רק על תיירים סינים או אמירה אחת של ראש ממשלה, אלא על יציבות כל האזור האסייתי כולו.

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 14/11/2025 23:08
    הגב לתגובה זו
    לישראל יש המון מה ללמוד מהם