
אלמוגים ויוסי אברהמי קיבלו היתר בנייה ל-157 דירות ברמת אפעל
הפרויקט "BRAVO" כולל שני בניינים בני 6 קומות ושני מגדלים בני 11 קומות, ובהם 66 דירות במסלול מחיר מופחת; החברות נערכות לפתיחת עבודות הביצוע בשטח
אלמוגים אלמוגים -0.26% ויוסי אברהמי קיבלו היתר בנייה לפרויקט המשותף שלהן ברמת אפעל - "BRAVO", הכולל 157 דירות. ההיתר מאפשר לחברות לעבור משלב התכנון הממושך לעבודות בשטח, ולפתוח את שלב הביצוע בפועל. מדובר באחת מאבני הדרך המרכזיות בפרויקטים מסוג זה, שכן מרגע קבלת ההיתר ניתן להתחיל חפירות, לבצע עבודות שלד ולבסס את לוחות הזמנים למהלך כולו. הפרויקט מוקם בשכונת רמת אפעל הסמוכה לתל השומר ומוגדר כחלק מהתפתחותה של רמת גן לכיוון מזרח. על פי ההיתר שניתן, יכלול המתחם ארבעה בניינים: שני בניינים בני 6 קומות ושני מגדלים המתנשאים ל-11 קומות.
בסך הכול מדובר ב-157 דירות, מתוכן 66 משווקות במסגרת מסלול “מחיר מופחת”, מסלול ממשלתי שמיועד לזכאים ומאפשר רכישת דירה במחיר נמוך ממחירי השוק באזורי ביקוש. התכנון כולל דירות של שלושה, ארבעה, ארבעה וחצי וחמישה חדרים, כך שהפרויקט אינו פונה רק לזוגות צעירים או רק למשפחות גדולות, אלא מאפשר התאמה יחסית רחבה. המיקום של המתחם, בסמוך לשיבא ולצירי תנועה מרכזיים, מייצר גם יתרון נגישות. ראשית אל אזורי תעסוקה במרכז גוש דן ושנית אל שכונות המגורים הקיימות.
מדובר על צעד משמעותי מבחינת היזמים עבור החברות, ההיתר מאפשר להתקדם בהיערכות למימון בנקאי ולסגור חוזים מול קבלני ביצוע, שכן מרגע שקיים היתר, הבנקים והגורמים המממנים מתבססים על תוכניות סופיות ולא רק על תכניות רעיוניות. זה מגדיל ודאות לגבי התקציב ולגבי מסלול ההכנסות הצפוי וגם לגבי ההכרה בהכנסה על בסיס מודל IFRS15 שמכיר בהכנסות הקבלנים לפי אבני דרך שנקבעים מראש.
מדובר על פרויקט נוסף שמכניס היצע דירות משמעותי לאזור שמוגדר כאזור ביקוש גבוה: רמת אפעל עוברת בשנים האחרונות שינוי משמעותי, בין היתר בעקבות הרחבת התכניות בצירים הסמוכים ושדרוג המוסדות הציבוריים באזור. פרויקטים חדשים בשכונה מביאים איתם מנוף של תשתיות, פיתוח רחובות, ותוספת של שטחי ציבור. בשלב זה, רוכשים פוטנציאליים יוכלו לקבל תמונה ברורה יותר לגבי צורת הבניינים, מועדי האכלוס הצפויים וההיקף הסופי של הדירות שימכרו בשוק החופשי.
- אלמוגים מגייסת 50 מיליון שקל ממגדל בהקצאה פרטית
- אלמוגים רכשה את מלוא הזכויות בפרויקט מבואות חיפה תמורת כ-86 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיכל גור, מנכ״לית אלמוגים ואבי רוזן, מנכ"ל קבוצת יוסי אברהמי מסרו:
״קבלת ההיתר לפרויקט "BRAVO"היא אבן דרך משמעותית בפרויקט, ממשיכה את מגמת הצמיחה וההתקדמות של כל אחת מהחברות, ומהווה הוכחה נוספת ליכולתן של שתי החברות להוביל יוזמות מגורים מורכבות ברמת תכנון וביצוע מהגבוהות בענף״.
כזכור, זרוע ההשקעות של בנק לאומי רכש 10% מחברת יוסי אברהמי. להרחבה ראו כאן - לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל.
שווי שוק הון עצמי ומה עשתה מניית אלמוגים?
שווי השוק של אלמוגים עומד על כ-546 מיליון שקל. הונה העצמי נאמד בכ-300 מיליון שקל. המניה עלתה מתחילת השנה בכ-3% וב-12 החודשים האחרונים בכ-23%.
- בוני תיכון מקבלת אור ירוק לשתי תוכניות חדשות: 610 דירות במרכז הארץ
- מניע כלכלי? עיריית ת"א מבקשת דיון חוזר בהיטל השבחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
מניית אלמוגים

קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
אנבידיה צפויה לבחור בטבעון להקמת הקמפוס הגדול שלה. מה זה יעשה לאזור?
אחרי חודשים של השערות, מאבקי רשויות, פגישות בדרגים הגבוהים ולחצים מכל כיוון, נראה כי התמונה מתבהרת, אם כי עדיין אין הודעה רשמית. קריית טבעון היא היעד הנבחר להקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בישראל. מדובר במהלך בקנה מידה היסטורי, הן עבור החברה והן עבור האזור, עם השפעות גדולות על האזור ועל הכלכלה המקומית בכלל. .
בישיבה מכרעת של הנהלת רשות מקרקעי ישראל אושרה הקצאת קרקע של כ־90 דונם לאנבידיה בקריית טבעון, בפטור ממכרז. מדובר בשטח באזור "קמפוס תעסוקה קריית טבעון", הסמוך לכביש 6, מחלף העמקים ומסילת רכבת העמק, מיקום אסטרטגי מבחינת נגישות. ההחלטה טעונה עדיין את אישור מועצת מקרקעי ישראל, אך כבר זכתה לברכת גורמי המקצוע ולגיבוי פוליטי ומוסדי רחב.
פרויקט בהיקף יוצא דופן - גם ביחס לאנבידיה העולמית
לפי התכנון שהוצג, בכוונת אנבידיה להקים בקריית טבעון קמפוס שיתפרש על כ־160 אלף מ"ר, מבנה יוצא דופן בהיקפו ובעיצובו, שישקף את המטה שלה בסנטה קלרה, קליפורניה. מדובר בפרויקט שעתיד לאכלס עד כ־8,000 עובדים בשלביו המתקדמים, וייתכן שבהמשך אף יותר. כיום, מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה, שממוקם בעיקר ביקנעם, כולל כ־5,000 עובדים, והוא השני בגודלו מחוץ לארה"ב.
היקף ההשקעה במיזם החדש מוערך בכשני מיליארד שקל, כולל רכישת קרקע, פיתוח תשתיות והקמת המתחם. מדובר בקמפוס טכנולוגי שצפוי לשלב פעילות מו"פ מתקדמת, פיתוח AI, מרכזי דאטה, מתקני בדיקה, משרדים ומסחר נלווה.
- AMD מזנקת, פורטינט יורדת והדאו בדרך לשיא חדש?
- סופטבנק מוכרת את כל החזקתה באנבידיה תמורת 5.83 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחילה נראתה טבעון כמי שמתמודדת בעמדה נחותה לעומת מתחרות כבדות כמו חיפה, יקנעם, קריית אתא ומבוא כרמל, שם כבר פועלת חוות שרתים של אנבידיה. אך המועצה הצליחה לרתום לצידה את גורמי התכנון, את רמ"י, ואף חלק מבכירי אנבידיה עצמה, בהם כאלה שמתגוררים באזור.
עיריות ת"א וי-ם מבקשות דיון חוזר - הטענות על מניע כלכלי מתרבות
לאחר שהעליון קבע פה־אחד כי יש להביא בחשבון את השפעת תמ"א 38 בעת חישוב היטל ההשבחה במצב הקודם, העיריות מבקשות דיון נוסף, אף שהסיכוי לשינוי כמעט אפסי. שמאי המקרקעין יעקב תמם טוען כי מדובר בצעד שנועד לדחות את השבת הכספים שנגבו ביתר ולצבור ריביות על חשבון
הציבור. במסמכים שהעביר למשרד המשפטים, הוא מציין כי בעלי דירות ממתינים להחזרים שנים אחרי שאושרו תוכניות הרובעים. לדבריו מדובר בפגיעה באמון הציבור
כשבע שנים עברו מאז שאושרו תוכניות הרובעים 3 ו-4 בתל אביב, שהעניקו זכויות בנייה חדשות בשכונות ותיקות בעיר. בתקופה הזו שילמו בעלי דירות שביקשו למכור את נכסיהם היטלי השבחה בהיקפים שהגיעו לעתים למאות אלפי שקלים לדירה, בשל חיוב שנגזר מהזכויות לכאורה שנוספו להם מכוח התוכניות. חלק מהדיירים סברו כי החיובים שנקבעו להם אינם משקפים את המצב התכנוני הנכון, ופנו להגשת שומות נגדיות בפני שמאים מכריעים. חלק מהשמאים קיבל את עמדתם והעמיד את ההיטל על סכומים זניחים, בעוד שאחרים תמכו בעמדת העירייה והותירו את החיוב גבוה - מה שיצר פערים גדולים בין תושבים שגרים באותו אזור ובתנאים דומים.
לפני כשלוש שנים כבר הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יש לחשב את היטל ההשבחה לפי שווי מקרקעין הכולל גם את השפעת תמ"א 38 במצב הקודם, הלכה שנודעה לימים כפסק דין לויתן. העיריות ערערו על פסק הדין, אך גם בבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, נדחו טענותיהן פה אחד. השופטים קבעו באופן ברור שאין לנטרל את תרומת תמ"א 38 משווי השוק בעת חישוב ההיטל, ואף דחו את נייר העמדה של היועצת המשפטית לממשלה שתמכה בערעור. ההחלטה הזו נחשבה סופית וברורה, והובילה לציפייה שהרשויות המקומיות יחזירו לתושבים את סכומי העתק שנגבו מהן לאורך השנים.
אלא שבאחרונה ביקשו עיריית תל אביב ועיריית ירושלים לקיים דיון נוסף בעליון - הליך נדיר שמותר להשתמש בו רק במקרים חריגים של הלכה חדשה או מחלוקת משפטית עמוקה. במסמך נוקב שהגישו השמאים יעקב תמם ורז אברהם למשרד המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה, נטען כי אין כל בסיס להליך שכזה. השניים מזכירים כי ההכרעה התקבלה על סמך פסיקות נמוכות יותר שהלכו בכיוון דומה, ולכן אין כאן הלכה חדשה או מהפכה פרשנית שמצדיקה פתיחה מחדש של הדיון. לדבריהם, עצם הבקשה "לוקה בחוסר תוחלת משפטית משווע", ובפועל אינה אלא ניסיון לעכב את ביצוע פסק הדין ולהמשיך להחזיק כספים ששייכים לציבור.
הוצאה של עשרות אלפי שקלים בכל מכירת דירה פשוטה
תמם מציין כי דחיית יישום פסק הדין מאפשרת לוועדה המקומית להמשיך ולהפיק רווחי ריבית מצטברת על כספים שנגבו ביתר, ולעכב עוד את ההחזר לבעלי הדירות. חלק מהתושבים, הוא מדגיש, ממתינים כבר שנים ארוכות להחזרי ענק שהצטברו מאז אישור תוכניות הרובעים. בנוסף, הוא מזהיר כי המשך הוצאת שומות שאינן תואמות את פסיקת העליון תחייב בעלי נכסים לעבור שוב הליכים שמאיים ומשפטיים, לשכור שמאים, להיעזר בעורכי דין ולהוציא עשרות אלפי שקלים מיותרים בכל מכירת דירה פשוטה.
- פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
- איך להימנע מתשלום היטל השבחה במכירת דירה בפינוי בינוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

