14 בנובמבר 2008 -  גוש האירו נכנס למיתון לראשונה מאז הקמתו

ב-14 בנובמבר 2008 פורסמו נתוני תוצר של מדינות גוש האירו, אשר אישרו באופן רשמי את כניסתו של הגוש למיתון טכני, לראשונה מאז היווסדו בשנת 1999. הכלכלה המאוחדת הציגה ירידה בתוצר הריאלי בשני רבעונים רצופים: ברבעון השני והשלישי של אותה שנה. מדינות כמו גרמניה, איטליה וספרד הציגו צמיחה שלילית, כאשר מנועי הייצור המרכזיים של היבשת קרסו נוכח צמצום דרמטי בביקושים חיצוניים, ירידה בהשקעות ובהוצאה הפרטית, לצד האטה חדה ביצוא.

הגורמים לירידה כללו התפשטות המשבר הפיננסי הגלובלי, שפרץ בארה"ב זמן קצר קודם לכן. הבנקים באירופה נאלצו להדק את תנאי האשראי, מה שהוביל למצוקת נזילות חמורה, במיוחד בקרב עסקים קטנים ובינוניים. גם שוקי ההון באירופה חוו תנודתיות קיצונית, והבנקים המרכזיים במדינות השונות דיווחו על חשש ממשבר מערכתי. רמות האבטלה החלו לעלות, בעיקר בספרד ובאירלנד, והצרכנים צמצמו  את הוצאותיהם באופן משמעותי.

במקביל, עלה הצורך בפעולה מתואמת בין מדינות הגוש כדי למנוע קריסות נקודתיות שיובילו להשפעות דומינו. כמה מהמדינות הודיעו על תוכניות חירום לסיוע לבנקים, שכללו ערבויות על פיקדונות, הזרמת הון והשתלטות זמנית על מוסדות פיננסיים. ממשלת צרפת הכריזה על תוכנית חילוץ רחבת היקף, וגרמניה הודיעה על הקצאת עשרות מיליארדי יורו לתמיכה בגופים בנקאיים. ברקע, עלתה גם השאלה לגבי יציבותו של המטבע האירופי המשותף, שכן הפערים הכלכליים בין מדינות הצפון למערב אירופה הפכו לברורים ומודגשים יותר מאי פעם.

• המדינה שספגה הורדת דירוג ל"זבל" ומה קרה היום לפני 5 שנים
• לוקחת סיכון: בלקרוק במשקל יתר לאשראי בגוש היורו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

14 בנובמבר 1986 - איוון בויסקי נקנס ב־100 מיליון דולר בעקבות פרשת מידע פנים

ב-14 בנובמבר 1986 הודיעה רשות ניירות הערך האמריקאית על אחת הפעולות החריגות והמשמעותיות ביותר שביצעה עד אז: הטלת קנס אזרחי בסך 100 מיליון דולר על איש העסקים איוון בויסקי בעקבות שימוש במידע פנים בעסקאות מניות. באותה עת זה היה הקנס הגבוה ביותר שהושת בארה"ב על עבירת מידע פנים, והוא סימן ציון דרך חסר תקדים באכיפה הפיננסית. בויסקי הודה כי רכש מניות של חברות שנמצאו בתהליכי מיזוג ורכישה טרם פרסום המידע לציבור הרחב, וניצל גישה מוקדמת למידע שהועבר אליו על ידי בנקאים, אנליסטים ובעלי תפקידים שהיו מעורבים בעסקאות אלה. הרווחים שהפיק מהפעילות הזו הגיעו לעשרות מיליוני דולרים, והסדר הפשרה חייב אותו לפרוש מהפעילות המסחרית בשוק ההון ולוותר על תפקידים מקצועיים וציבוריים.

האירוע התרחב במהרה לחקירה רחבה יותר שכללה אנשי מפתח בוול סטריט, ובהם מייקל מילקן, אחד הדמויות המזוהות ביותר עם עולם אג"ח הזבל של שנות השמונים. החקירה הובילה לפתיחת עשרות תיקים נוספים, וגרמה לבתי השקעות, קרנות גידור ומוסדות פיננסיים אחרים לערוך בחינה פנימית של התנהלותם ולשנות נהלים במטרה לצמצם חשיפה לעבירות דומות. 

בשנים שלאחר מכן החמירו הקנסות באופן משמעותי. כך למשל, בתחילת שנות התשעים הוטלו קנסות של עשרות מיליוני דולרים על סוחרים נוספים במסגרת פרשיות מידע פנים שהמשיכו להיחשף, ובהמשך העשור כבר נרשמו מקרים בהם שילמו מנהלי קרנות ובכירים פיננסיים קנסות שהצטברו למאות מיליוני דולרים במצטבר. בתחילת שנות האלפיים הוטל אחד הקנסות הגדולים באותה תקופה על ראג' ראג'אראטנאם, מייסד קרן הגידור Galleon Group, שנדון ל-11 שנות מאסר על מסחר במידע פנים באמצעות רשת מקורות סודיים, שסיפקו לו טיפים על עסקאות של חברות כמו אפל, גוגל ואינטל, מה שאפשר לו להרוויח כ-63.8 מיליון דולר בין 2003 ל-2009; העונש כלל קנס אזרחי שיא של 92.8 מיליון דולר בתוספת קנס פלילי של 10 מיליון דולר והחרמת 53.4 מיליון דולר מרווחים בלתי חוקיים, מה שהפך את המקרה לאחד הסמלים של אכיפה קשוחה נגד שחיתות בשוק ההון, והשפיע על חקירות נוספות בתעשיית הפיננסים.

• אישור ה-FDA שסימן את תחילתה של מהפכה בשוק התרופות
• היום שבו אישה רכשה מושב מסחר בבורסת ניו יורק והרשת החברתית שיצאה לדרך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ענקית הרכב מכריזה על הפסד תפעולי ראשון מזה 70 שנה ומה קרה...

מקרה מרכזי נוסף הוא של קרן הגידור SAC Capital Advisors, בראשות סטיבן כהן, שהסתיים בשנת 2013 בהסכמה להודאה אשמה מצד החברה בעבירות מסחר פנים נרחבות על ידי עובדיה, כולל שימוש במידע סודי ממניות טכנולוגיה ותרופות, מה שהוביל לרווחים בלתי חוקיים של מאות מיליוני דולרים; כתוצאה מכך, נקבע קנס שיא של 1.2 מיליארד דולר כחלק מהסכם הפלילי, ובשנת 2014 הוסף קנס נוסף של 900 מיליון דולר בגזר הדין הסופי, בסך הכל 1.8 מיליארד דולר, שהפך את SAC לחברה הראשונה מסוגה שנסגרה בפני משקיעים חיצוניים והוביל לפיטורי עובדים רבים, כאשר כהן עצמו לא הואשם פלילית אך נקנס אישית מאוחר יותר ב-2016 על כשל בפיקוח. 

14 בנובמבר 1972: מדד דאו ג’ונס חוצה לראשונה את רף 1,000 הנקודות 

ב-14 בנובמבר 1972, במהלך יום מסחר רגיל בבורסה של ניו יורק, חצה מדד דאו ג’ונס את רף 1,000 הנקודות, לראשונה מאז הושק המדד בשלהי המאה ה-19. המדד, שכלל אז 30 מניות של תאגידי ענק מתחום התעשייה, הציג עליות שערים לכל אורך היום, והגיע לשיא של 1,003 נקודות. יום המסחר הסתיים מעט מתחת לרמה זו, אך עדיין נרשם בו שיא סגירה חדש, עם מחזורי מסחר גבוהים במיוחד ותחושת אופוריה בשוק.

העלייה הגיעה על רקע שילוב של מספר גורמים: נתוני מאקרו חיוביים על צמיחה בתוצר, רמות אינפלציה מתונות, ירידה באבטלה ותחזיות חיוביות לגבי המשך ההתאוששות הכלכלית לאחר מיתון מוקדם יותר. חברות תעשייתיות מרכזיות כמו ג'נרל אלקטריק, יונייטד טכנולוג’יז ובואינג הובילו את העליות. משקיעים מוסדיים וחברות ביטוח הגדילו את החשיפה למניות, מה שתדלק את הביקושים.

חציית רף 1,000 הנקודות הייתה אירוע בעל משמעות ציבורית נרחבת. אולפני טלוויזיה שידרו דיווחים חיים מהבורסה, עיתונים הקדישו כותרות ראשיות לנתון החדש, וחדרי המסחר התמלאו באווירה חגיגית. האנליסטים של אותה תקופה ראו ברמה זו סוג של תקרת זכוכית פסיכולוגית, שפריצתה מבשרת על עידן חדש בשוק המניות. עם זאת, היו גם קולות שהזהירו מפני בועה, וחששו שהקצב המהיר של העליות אינו משקף את מצב הכלכלה הריאלית. ימים אלו סימנו את המעבר מתקופה של תנודתיות נמוכה יחסית לשנים סוערות יותר בשוקי ההון.

מאז הוסיף הדאו לטפס ונכון להיום הוא נסחר סביב 48,200 נקודות, זינוק של כ־47,200 נקודות מאז אותו ועלייה של מעל 4,700% לאורך תקופה של 53 שנים, מה שהופך את המדד לאחד ממדדי ההשקעה הבולטים בעולם לאורך זמן.