צילום: Anders Kristensen, pexelsצילום: Anders Kristensen, pexels
היום לפני...

המדינה שספגה הורדת דירוג ל"זבל" ומה קרה היום לפני 5 שנים

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-21 ביולי

עמית בר |


21 ביולי 2020 - האיחוד האירופי מנפיק אג"ח משותפות להתמודדות עם הקורונה

ב־21 ביולי 2020 חתמו מנהיגי האיחוד האירופי על חבילת סיוע היסטורית בגובה 750 מיליארד אירו, למימון התמודדות עם משבר הקורונה. ההסכם כלל הקצאת מענקים והלוואות למדינות שנפגעו קשות וכן צעד שננקט לראשונה אי פעם - הנפקת אג"ח משותפות של גוש האירו. מדובר בצעד שהעמיק את שיתוף הפעולה הפיסקלי ובין המדינות והראה כי הן מוכנות לשאת באחריות משותפת לחובות, דבר שלא היה מקובל בעבר. ההסכם כלל גם השקעות נרחבות בתשתיות ירוקות ובחדשנות דיגיטלית, כחלק מאסטרטגיית ההתאוששות של היבשת. הבורסות באירופה זינקו, האירו התחזק, ומחירי סחורות כמו נחושת וברזל עלו בחדות על רקע ציפיות לביקושים גדלים. המהלך נחשב לרגע מכונן בבניית אמון בין המדינות ולבסיס ליכולתו של גוש האירו להתמודד עם משברים עתידיים.


21 ביולי 2011 - דירוג האשראי של יוון יורד ל"זבל"

ב־21 ביולי 2011 הודיעה סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P על הורדת דירוג האשראי של יוון לדרגת "זבל" - מהלך דרמטי שהחריף את משבר החובות הריבוניים באירופה. המשבר נוצר לאחר שהתברר כי יוון הסתירה במשך שנים את היקף החוב האמיתי שלה והציגה נתונים לא מדויקים, מה שהוביל לאובדן אמון מצד המשקיעים. יוון נאלצה לפנות לאיחוד האירופי ולקרן המטבע הבינלאומית בבקשות סיוע, וקיבלה חבילות חילוץ בתמורה לקיצוצים כואבים, העלאת מסים ורפורמות מבניות עמוקות. החשש היה מהתפשטות המשבר למדינות נוספות כמו פורטוגל, אירלנד וספרד, שנאבקו גם הן בגירעונות ובחובות עצומים. תשואות האג"ח של מדינות רבות בגוש האירו זינקו, האירו נחלש, והבורסות ביבשת רשמו ירידות חדות. קרן היציבות האירופית (EFSF) והבנק המרכזי האירופי נדרשו להתערבות אקטיבית, לרבות רכישות של אג"ח והתחייבויות להעמדת הלוואות נוספות, כדי למנוע הידרדרות מערכתית ולייצב את האמון בשווקים.



נפט
נפט - קרדיט: iStock


21 ביולי 1975 - מחיר הנפט צונח, הבורסות עולות

ב־21 ביולי 1975 פורסם דוח חדש של אופ"ק שהראה ירידה בביקושים העולמיים לנפט. הדוח הגיע אחרי תקופה של מה שמכונה "משבר הנפט הראשון" - כאשר מדינות אופ"ק ב־1973 הפסיקו לספק נפט למדינות שתמכו בישראל במלחמת יום הכיפורים, מה שגרם לזינוק של פי ארבעה במחירי הנפט. בעקבות הדוח החדש שהצביע על היפוך המגמה, נרשמה ירידה של יותר מ־10% במחיר חבית נפט בתוך יומיים. הבורסות באירופה ובארה"ב רשמו עליות, חברות תעשייה ותובלה נהנו מהתחזית להוזלת עלויות האנרגיה, והדולר התחזק. בישראל מדד ת"א הכללי עלה בכ־4% ביום שאחרי פרסום הדוח, והירידה במחירי הנפט הורגשה גם בענף החקלאות ובסחורות באופן שבא לביטוי בהוזלה של דלקים וחומרי גלם שתרמה לגידול בהשקעות חיצוניות ובביטחון הכלכלי הכללי.










הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירידות שווקים (דאל אי)ירידות שווקים (דאל אי)

"משבר אשראי עלול לגרור גל מכירות כפוי בוול סטריט"

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מצביעים על שישה סימני אזהרה שעלולים לאלץ את קרנות הפנסיה למכור מניות בהיקפי ענק

תמיר חכמוף |

בנק אוף אמריקה מזהיר מפני משבר אשראי שעשוי לחלחל לשווקים. האנליסטים של הבנק מזהים סימנים של לחץ גובר בשוק האשראי שעלולים להוביל לגל של מכירות כפויות, בעיקר מצד גופים מוסדיים, מה שעלול להוביל לירידות חדות במניות.

האנליסטית סוויטה סוברמניאן מציינת כי השקעות פסיביות, קרנות העוקבות מדדים כמו S&P 500, מהוות כיום חלק ניכר מהמסחר, ולכן מכירות מצד גופים גדולים כאלה עלולות לגרור מכירות אוטומטיות בכלל השוק ולא במניות ספציפיות. במילים אחרות, אלו עלולות להיות ירידות כלליות ולא תלויות במניות ספציפיות (כשיורד גשם כולם נרטבים). 

בנוסף ללחצי האשראי, הבנק מזהיר גם מפני שווי מניות מנופח: מדד S&P 500, לפי הבנק, נסחר כבר כיום ברמות גבוהות במיוחד, במיוחד לפי מדדי ערך ארוכי טווח ל-20 שנים. עוד אומרים בבנק ששישה מתוך עשרה "סימני שוק דובי" (Bear Market Signposts) שהבנק עוקב אחריהם כבר מתקיימים. כאשר יותר מ-70% מהתנאים האלה מתקיימים, זה מעיד בדרך כלל על מעבר לשוק יורד. 


שרשרת התגובה: מאשראי למניות

איך בעצם בעיות אשראי מחלחלות לשוק המניות? בשוק האמריקאי נרשמים סימנים של קושי במתן הלוואות פרטיות במקביל לעלייה בדיפולטים וקשיים בהחזר ההלוואות, במיוחד לחברות קטנות ולגופים לא-בנקאיים. נוסף על כך, ישנו חשש מהפסדים בבנקים אזוריים. מדד הבנקים האזוריים ירד ביותר מ-6% ביום אחד ורשם ארבעה שבועות רצופים של ירידות, הרצף הארוך ביותר השנה.

יש לכך השלכה על גופים מוסדיים - גופים כמו קרנות פנסיה, קרנות עוקבות מדדים ומוסדות השקעה המחזיקים גם מניות וגם הלוואות פרטיות עשויים לראות את הירידה בערך הנכסים הפרטיים (ערך ההלוואות הפרטיות שיורד בגלל קושי להחזירם) כהפרה של התחייבויותיהם. לחצים כאלה עלולים להכריח אותם לממש מניות כדי לממן התחייבויות או להקטין סיכונים.

ילדים פולנים, צילום: רשתות חברתיותילדים פולנים, צילום: רשתות חברתיות

אפס מס להורים: רפורמת המס שמסעירה את פולין

פולין יוצאת למאבק על עתידה הדמוגרפי: פטור ממס להורים בעלי 2 ילדים ומעלה; משפחה ממוצעת צפויה ליהנות מהקלה של כ-1,000 זלוטי בחודש שהם כ-235 אירו או תוספת הכנסה שנתית של כ-12 אלף זלוטי - אחרי חסימת שערי המדינה לסורים ואפריקנים ופתיחתם לאוקראינים השאלה היא האם הרפורמה תצליח - והכי חשוב - מאיפה יממנו תכנית של כ-3.7 מיליארד אירו?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פולין מס

נשיא פולין חתם לאחרונה על חוק חדש שמעניק פטור מלא ממס הכנסה להורים לשני ילדים ומעלה. הרפורמה, שזכתה לשם "אפס מס להורים", נועדה להקל על משפחות עובדות להגדיל את ההכנסה הפנויה ולעודד פעילות כלכלית כמו גם להילחם על העתיד של המדינה המזרח-אירופית שמדורגת בתחתית הסקאלה של הפריון ביבשת.

המהלך, שגובש על ידי הנשיא קרול נביצקי והוצג לציבור כבר באוגוסט מבקש לבטל את חובת המס על הכנסות שנתיות של עד 140 אלף זלוטי שהם שווים לכ-33 אלף יורו. לא רק הורים ביולוגיים יהנו מזה ההטבה תחול על כל מי שמחזיק ב״אחריות הורית״ כלומר גם הורים מאמצים ומשפחות אומנה יזכו להטבת המס. הפולנים לא ירגישו את זה מיידית, ההטבה תיכנס לתוקף החל משנת המס 2026, כך שהמשפחות ירגישו אותה בפועל רק במהלך 2027, כאשר יגישו את דו״חות המס השנתיים וייהנו מהפטור החדש.

לפי ההערכות של לשכת הנשיא, משפחה פולנית ממוצעת צפויה להרוויח כאלף זלוטי נוספים בחודש, כ-235 יורו. בפועל, מדובר בתוספת הכנסה שנתית של כ-12 אלף זלוטי - סכום שיכול לשפר במידה משמעותית את המצב של משקי הבית מהמעמד הבינוני. הרפורמה היא חלק ממכלול צעדים רחב יותר, אותו מכנה הממשלה “Tax Armour”  או בתרגום חופשי ״שריון המס״ שהמטרה שלו להקל על הציבור ולשנות את מבנה המיסוי בפולין כך שיעודד צמיחה פנימית. התוכנית גם כוללת שורה של שינויים נוספים במערכת המס כמו הפחתת המע"מ מ-23% ל-22%, ביטול או הפחתה משמעותית של מס רווחי ההון, ושינוי במנגנון הצמדת הפנסיות. ביטול מס רווחי ההון - שנמצא כיום בשיעור של 19% - צפוי להקל על משקיעים פרטיים ולתמרץ השקעות בשוק ההון ובנדל"ן, אם כי פרטי המהלך טרם פורסמו במלואם.

שינוי נוסף שמופיע במסגרת “שריון המס” הוא התאמת מנגנון הצמדת הפנסיות למודל חדש המבוסס על מדד תעסוקה ולא רק על אינפלציה, במטרה להבטיח גידול הדרגתי ויציב יותר בגמלאות תוך שמירה על איזון תקציבי.

המטרה המוצהרת של המהלך היא להפחית את נטל המס, להגדיל את הצריכה ולעודד הורים להישאר בשוק העבודה. עם זאת, מומחים בפולין מציינים שההשפעה תהיה שונה מאוד בין שכבות ההכנסה. משפחה שמרוויחה 7,000 זלוטי בחודש תיהנה מהקלה של כ-395 זלוטי, בעוד שמשפחה שמרוויחה 12 אלף זלוטי תחסוך כמעט פי שניים - כ-913 זלוטי בכל חודש. בעלי שכר נמוך או כאלה שכבר פטורים ממס הכנסה כמעט שלא ירגישו שינוי.