השביתה המקומית שהובילה לשינוי בכל כלכלת פולין ומה קרה היום לפני 37 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-14 באוגוסט
14 באוגוסט 2015 - תוכנית החילוץ השלישית ליוון יוצאת לדרך
ב-14 באוגוסט 2015 אישר הפרלמנט היווני את ההסכם לתוכנית חילוץ שלישית, בהיקף עשרות מיליארדי אירו, שנועדה לייצב את הכלכלה אחרי חמש שנות מיתון וחוסר ודאות
שנולדו עם פרוץ משבר החובות האירופי ב-2009. שתי תוכניות החילוץ הקודמות שמומנו על ידי קרנות של גוש האירו, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית - ב-2010 וב-2012 - כללו קיצוצים, העלאות מסים ורפורמות, אך לא הספיקו בשל עומק המיתון והיקף החוב. המפלגה שהיתה בשלטון
אז, סיריזה (קואליציית השמאל הרדיקלי), עלתה לשלטון בינואר 2015 בראשות אלכסיס ציפראס, לאחר תקופה שבה ניהלה את המדינה מפלגת "הדמוקרטיה החדשה". ציפראס הבטיח לשים קץ לצעדי הצנע, אך בפועל נאלץ להסכים לתוכנית חילוץ נוספת מול האיום על יציאת יוון מגוש האירו. ההצבעה
על ההסכם פילגה את סיריזה - חלק מחבריה התנגדו לרפורמות ולדרישות הנושים, ופרשו. התוכנית החדשה כללה הפרטות, רפורמות במערכת הפנסיה ושינויים במערכת המס, במטרה להשיב את אמון השווקים ולמנוע חדלות פירעון, אם כי ספקות לגבי היכולת ליישמה נותרו בעינם. 14 באוגוסט 2003 - נזק של מיליארדים מהפסקת חשמל גדולה בצפון־מזרח ארה״ב וקנדה
ב-14 באוגוסט 2003 כשל במערכת החשמל הוביל להפסקת חשמל רחבת היקף שהשפיעה על כ-50 מיליון בני אדם בארה״ב ובקנדה. עם הערים שנפגעו נמנו ניו יורק, קליבלנד, דטרויט, אוטווה וטורונטו. עסקים הושבתו, מערכות תחבורה נעצרו, ושרשראות אספקה קרסו זמנית. ההפסדים הוערכו במיליארדי דולרים, כאשר חלק מהאזורים חזרו לפעילות בתוך שעות, ואחרים רק אחרי יומיים. האירוע חשף חולשות בתיאום בין מפעילי רשתות החשמל האזוריות ובמערכות בקרה שלא זיהו עומס בזמן אמת. כתוצאה ממנו נחקקו תקנות חדשות, הושקעו משאבים בשדרוגי תשתיות ונעשו ניסיונות להגביר אוטומציה וחיזוי עומסים.
14 באוגוסט 1988 - אנצו פרארי, מייסד חברת רכבי היוקרה, הולך לעולמו
ב-14 באוגוסט 1988 נפטר אנצו פרארי, מייסד חברת פרארי ומי שהבין את הכוח השיווקי של מירוצי מכוניות ליצירת מותג יוקרה. מאז הקמת החברה בשנות ה-40 הפך פרארי את הסמל עם הסוס הצוהל למותג עולמי המזוהה עם עיצוב איטלקי ייחודי, הנדסה מדויקת וביצועים חסרי פשרות. בשנותיו האחרונות ראה פרארי את התחרות הגוברת מיפן ומגרמניה, אך עמד על כך שהחברה תמשיך בייצור מוגבל תוך הקפדה על איכות כדי לשמר בלעדיות. כיום פרארי היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסות ניו יורק ומילאנו, עם בעלי מניות מרכזיים בהם קבוצת אקסור (של משפחת אניילי) ומוסדות השקעה בינלאומיים. החברה מוכרת בשנים האחרונות סביב 13-14 אלף רכבים בשנה, תוך שמירה על קו ייצור מוגבל המבטיח יוקרה וביקוש גבוה. מותו של פרארי סימן את סופו של עידן, אך השפעתו על תרבות הרכב והכלכלה האיטלקית ניכרת עד היום.
14 באוגוסט 1980 - לך ולנסה מוביל שביתה במספנות בגדאנסק ומקים איגוד עובדים בדרך לנשיאות פולין
ב-14 באוגוסט 1980 פרצה שביתה במספנות לנין בגדאנסק שבפולין, בעקבות פיטורי אנה ולנטינוביץ' שהיתה פועלת ותיקה, אלמנת מלח ופעילת זכויות עובדים. ולנטינוביץ' הייתה מוכרת בקרב הפועלים בשל מאבקה לשיפור תנאי העבודה ולחופש ההתאגדות. את השביתה הוביל לך ולנסה, חשמלאי כריזמטי, שארגן שביתות נוספות בערים כמו שצ'צ'ין וגדיניה. בעקבות המאבק קם "סולידריות" - איגוד עצמאי ראשון בגוש המזרחי, שהפך לכוח פוליטי עצום. ולנסה נבחר ליו״ר האיגוד ובהמשך לנשיא פולין, ובתפקידו הוביל רפורמות כלכליות מקיפות, מעבר לשוק חופשי, פתיחה של המדינה להשקעות זרות והפחתת שליטת המדינה בכלכלה. שביתת המספנות בגדאנסק סימנה את תחילת השחיקה בשלטון הקומוניסטי בפולין והשפיעה על מגמות שינוי כלכלי ופוליטי ברחבי מזרח אירופה.
- עוד עונה אבודה לפרארי: מתחים בצוות, ביקורת מההנהלה ועתיד לא ברור להמילטון
- פרארי מציגה צמיחה בהכנסות ושמירה על רווחיות חרף האטה עולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.מענין מאוד תרחיב על הנושאים יהיה יותר מעניין (ל"ת)אנונימי 15/08/2025 10:58הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
