הניו יורק טיימס תובע את פרפלקסיטי: על זכויות היוצרים בעידן ה-AI
העיתון המוביל בארה"ב טוען כי סטארט־אפ הבינה המלאכותית העתיק והפיץ תכנים מוגנים ללא רשות; התביעה מחריפה את מלחמות זכויות היוצרים בין עולם המדיה למסדי הנתונים שה-AI לא יכול בלעדיהם
פרפלקסיטי הקרב המתפתח בין תעשיית החדשות לבין חברות הבינה המלאכותית מקבל תפנית נוספת, כשהניו יורק טיימס הגיש תביעה פדרלית נגד פרפלקסיטי, אחת מחברות הסטארט-אפ הבולטות בתחום ה-AI, המבוסס על חיפוש והפקת תשובות. בתביעה, שהוגשה בבית המשפט המחוזי לדרום ניו יורק, טוען
העיתון כי פרפלקסיטי העתיקה באופן לא חוקי כתבות, סרטונים, פודקאסטים ותכנים נוספים, ושילבה אותם ישירות בתשובות למשתמשים.
על פי כתב התביעה, המערכת של פרפלקסיטי אינה רק לומדת מתוכן מוגן, אלא גם מפיקה לעיתים תשובות שחופפות במידה רבה או אף "זהות לחלוטין"
למקור המוגן בזכויות היוצרים. הטיימס מגדיר זאת כהפרה חוזרת ונשנית של זכויותיו, הפרה שהתרחשה ללא רישיון, תשלום או הסכמה מכל סוג שהוא.
הטיימס: תומכים ב-AI, אבל לא על חשבוננו
דובר העיתון, גרהאם ג'יימס, אמר כי הטיימס אמנם מאמין בפיתוח בינה
מלאכותית בצורה "אחראית ואתית", אך אינו מוכן לקבל שימוש בתכניו ללא היתר: "אנחנו מתנגדים לשימוש הבלתי מורשה של פרפלקסיטי בתוכן שלנו לצורך פיתוח וקידום מוצריהם," הדגיש. לדבריו, הטיימס ימשיך לפעול נגד חברות שבוחרות להתעלם מערך העבודה העיתונאית.
פרפלקסיטי מסרה הצהרה על ידי ראש התקשורת של החברה, וטענה כי תביעות מסוג זה הן חלק ממסורת ארוכת שנים: "מוציאים לאור תובעים טכנולוגיות חדשות כבר מאה שנה, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, רשתות חברתיות, ועכשיו AI. אם התביעות הללו היו מצליחות, כולנו עדיין היינו מדברים דרך טלגרף".
- אמזון נגד פרפלקסיטי: "אל תשלחו סוכני AI לקנות אצלנו"
- רדיט תובעת את פרפלקסיטי: "מירוץ הבינה המלאכותית הפך לכלכלת גניבת נתונים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרפלקסיטי, שהוקמה ב-2022, צמחה במהירות לתוך אחת הזירות התחרותיות ביותר בעולמות ה-AI. החברה מפעילה מנוע חיפוש מבוסס בינה מלאכותית שמציע למשתמשים תשובות ישירות במקום רשימות לינקים. היא גייסה מעל 1.5 מיליארד דולר ממשקיעים מובילים, בהם אנבידיה NVIDIA
Corp. ושתי קרנות הון סיכון הידועות, NEA ו-IVP.
מודל הפעולה שלה, כמו שאר המודלים, נשען באופן אינטנסיבי על איסוף נתונים, וכך היא נמצאת בקו האש של הויכוח אודות זכויות היוצרים. עבור ארגוני מדיה, הסכנה ברורה ומיידית: אם משתמשים מקבלים תקציר מדויק של כתבה מאחורי חומת תשלום, למה שייכנסו לאתר העיתון? ואם לא יהיה טראפיק לעיתון, מה יהיה המודל הכלכלי של הניו יורק טיימס או כל גוף אחר שעוסק בעיתונות?
זו אינה התביעה הראשונה, ורק לפני כחודש וחצי הגישה רדיט Reddit 6.08% תביעה נגד אותה הפרפלקסיטי, יחד עם שלוש חברות נוספות, בטענה לגניבת נתונים ללא רשות. תוכן אנושי איכותי הפך לנדיר יותר מנפט, וחברות הבינה המלאכותית מוכנות לכל דבר כדי להשיג אותו. רדיט מגישה את התביעה בזמן שהיא כבר חתמה על עסקאות מניבות עם OpenAI וגוגל Alphabet 0.86% , אבל נחושה לעצור את מי שלוקח בלי לשלם.
- ויקטוריה'ס סיקרט מזנקת לאחר דוחות חזקים
- סנטינל וואן צונחת: תחזית חלשה וחוסר ודאות קדימה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
כמו במקרה של הניו יורק טיימס, רדיט יושבת על אחד המאגרים הגדולים של שיחות אנושיות אמיתיות באינטרנט. כל דיון, כל תגובה, כל ויכוח, זה חומר גלם יקר לבינה מלאכותית. המתווה פשוט. שלוש חברות: Oxylabs UAB, AWMProxy ו-SerpApi, אוספות מידע מרדיט דרך תוצאות חיפוש בגוגל ואז מוכרות אותו הלאה. פרפלקסיטי קונה את הנתונים האלה לפחות מאחת מהחברות. זה מה שנקרא "כיבוס נתונים" - לקחת מידע ללא רשות, לנקות אותו, ולמכור אותו בחזרה כמוצר חוקי.
לאור הבעיה הרוווחת, החליטה חברת קלאודפלייר Cloudflare -1.72% , שמשמשת כשער גישה של חלק גדול מהרשת, על שירות חדש ופורץ דרך בשם Pay Per Crawl, שהוא מודל הכנסות חדש לבעלי אתרים, שמאפשר לגבות תשלום מחברות AI עבור גישה לתכני האתר שלהם. המודל החדש הושק בינתיים בגרסת בטא, אך כולל כבר ממשק שבו בעלי אתרים יכולים לקבוע מחירים לפי גישה, לסווג את סוגי הבוטים המגיעים (למשל, לצורכי אימון מודלים או חיפוש), ולצפות בפרטים מדויקים על כל פעולה שביצע הבוט.
החוקים החדשים: Cloudflare תמנע גישה לבוטים AI אלא אם ישלמו
רדיט תובעת את פרפלקסיטי: "מירוץ הבינה המלאכותית הפך לכלכלת גניבת נתונים"
תביעה נוספת
בדרך: הטיימס כבר נלחם ב־Microsoft וב־OpenAI
כך או כך, זו אינה הפעם הראשונה שהטיימס מרים את הכפפה. בסוף 2023 העיתון הגיש תביעה מקיפה נגד מיקרוסופט Microsoft Corp 0.23% ו-OpenAI, בטענה כי החברות השתמשו בתוכן העיתון להדרכת מודלים ללא רישיון וללא תשלום. תביעה זו, המוגשת באותו בית משפט, נתפסת בעיני פרשנים כמהלך שיכול להשפיע על כל תעשיית ה-AI.
במקביל, חברת אנת'רופיק, שעומדת מאחורי המודל קלוד, הסכימה בספטמבר האחרון לשלם 1.5 מיליארד דולר במסגרת הסדר מול סופרים שקבלו על שימוש בלתי מורשה בספריהם לצורך אימון מודלים, בהסדר הוא הגבוה ביותר שדווח בפומבי עד כה בתחום זה. הצירוף של תביעות אלו יוצר תבנית שמדאיגה את תעשיית ה-AI: ייתכן שהרכבת הדוהרת תיאלץ לעצור ולשלם על הדלק שהשתמשה בו עד עכשיו בחינם.
פוליריזון רשתות חברתיותהישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה
חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -16.9% , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.
פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.
במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.
בדרך לייצור תעשייתי
ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.
- 1.8 טריליון דולר: 5 עובדות על תעשיית הביו מד העולמית
- מגזר הביוטק מתעורר - האם הפעם זה אמיתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
