לוגו קלאודפלייר
לוגו קלאודפלייר

החוקים החדשים: Cloudflare תמנע גישה לבוטים AI אלא אם ישלמו

לאחר ידיעות רבות על תביעות בהקשרי זכויות יוצרים, Cloudflare שעוסקת באבטחת המידע וניהול תעבורה אינטרנטית משנה את כללי המשחק ותתחיל לגבות תשלום מ-"זחלני" AI

רן קידר |
נושאים בכתבה cloudflare AI

ללא ספק, מילת הבאז של השנים האחרונות היא AI, ואנחנו שומעים על מודלים, סוכנים, טלטלה בשוק העבודה והרשימה ארוכה עד מאד. כמעט ואין תחום שאין לו נגיעה ישירה עם הבינה המלאכותית, אבל מתחת למכסה המנוע של אימון המודלים והגעתו של ה-AI לביצועים מרשימים, נמצאים זחלני ה-AI. זחלני AI הם למעשה תוכנות אוטומטיות שסורקות אתרי אינטרנט כדי לאסוף תוכן, לרוב לצורכי אימון מודלים, חיפוש או מענה אוטומטי. הם פועלים מבלי לבקש רשות, מייצרים טראפיק שמעמיס על השרתים מבלי לייצר רווח וכך נפגעות ההכנסות של בעלי אתרים, וזה עוד מבלי לדבר על השימוש החינמי בתכנים. 

עכשיו, אחת מחברות התשתית המשמעותיות ביותר ברשת, קלאודפלייר Cloudflare -1.24%   , מודיעה כי תתחיל לחסום כברירת מחדל את הגישה של הזחלנים (Crawlers) של חברות AI לאתרים שהיא מגינה עליהם, אלא אם בעלי האתרים יתירו זאת באופן אקטיבי ובתנאים ברורים. 

המהלך מגיע על רקע חששות גוברים בקרב בעלי אתרים ויוצרי תוכן, שמצאו עצמם מנוצלים בידי בוטים שסורקים את האתר שלהם ללא פיצוי, ותוך כדי כך גם גורמים לעלויות נוספות. על פי מחקר שפורסם לאחרונה, אם נסתכל רק על שניים מהשחקנים הגדולים בתחום, OpenAI וגוגל Alphabet -0.27%  , נגלה שהם אחראים על יותר מ־20% מהטראפיק באתרים. על פי קלאודפלייר זהו טראפיק "לא איכותי" שאינו תורם לתנועה אמיתית, אלא רק לצריכת תכנים מצד מכונות.

וכך, הכריזה קלאודפלייר על שירות חדש ופורץ דרך בשם Pay Per Crawl, שהוא מודל הכנסות חדש לבעלי אתרים, שמאפשר לגבות תשלום מחברות AI עבור גישה לתכני האתר שלהם. המודל החדש הושק בינתיים בגרסת בטא, אך כולל כבר ממשק שבו בעלי אתרים יכולים לקבוע מחירים לפי גישה, לסווג את סוגי הבוטים המגיעים (למשל, לצורכי אימון מודלים או חיפוש), ולצפות בפרטים מדויקים על כל פעולה שביצע הבוט.

לדברי מנכ"ל קלאודפלייר, מתיו פרינס, "הבוטים של חברות ה-AI קוצרים תכנים בלי הגבלה. המטרה שלנו היא להחזיר את הכוח לידיים של היוצרים, תוך שמירה על היכולת של חברות ה-AI להיות טובות יותר". פרינס הדגיש כי מדובר במאבק על העתיד של האינטרנט: "אם לא ננקוט פעולה, נהפוך במהרה לרשת סגורה, שמוסתרת מאחורי חומות תשלום. אנחנו רוצים לשמר אינטרנט חופשי, פתוח, רווחי ויציב, והדרך לשם עוברת דרך מודל חדש שמשרת את כולם, גם את היוצרים וגם את הטכנולוגיות החדשות". 

שינוי דרמטי 

הנתונים שמציגה קלאודפלייר מדאיגים: בעוד שבשנת 2013 גוגל סרקה 2 עמודים על כל גולש שנשלח לאתר, כיום היחס הזה הידרדר ל-6 עמודים סרוקים על מבקר אחד בלבד. ChatGPT של OpenAI מציג יחס של 250:1, ואילו אנת'רופיק עומדת על יחס קיצוני של 6,000:1. כלומר, על כל מבקר אנושי שנשלח לאתר כלשהו, בוצעו 6,000 סריקות על ידי הבוטים שלה.

המהלך של קלאודפלייר זוכה לתמיכה נרחבת מצד גופי תוכן ומדיה בולטים, ביניהם באזפיד, טיים, סקיי ניוז, Quora ויוניברסל מיוזיק. כולם תומכים בגישה שמבוססת על הרשאה ושקיפות: חברות AI, מנועי חיפוש וחוקרים שגולשים או סורקים אתרים, כולם חייבים להצהיר על מטרת הגישה שלהם ולאפשר לבעל האתר להחליט האם לאשר אותה ואיך לתמחר אותה.

קיראו עוד ב"גלובל"

סטיב הופמן, מנכ"ל רדיט, הביע תמיכה בגישה זו, ואמר כי "לכל פלטפורמה ברשת צריך להיות קול לגבי מי לוקח ממנה תוכן ולמה. הגיע הזמן לעשות סדר." 

וכך, הופכת קלאודפלייר לספקית התשתיות הראשונה באינטרנט ולמעשה למפקחת דה פאקטו על התחום, ומציעה פתרון מובנה ואגרסיבי לטיפול בבעיה שהולכת ומחריפה: אוטומציה של תכנים ללא תגמול. המהלך שלה עשוי לשנות את מאזן הכוחות בין תעשיית התוכן לתעשיית הבינה המלאכותית ולהכריח חברות AI להכניס יד לכיס. 

מניית קלאודפלייר בנתיים לא הגיבה בטרום, אבל האמון ביוזמה החדשה בקרב ענף התוכן הדיגיטלי רק עולה. האם מדובר בתחילתו של עידן חדש באינטרנט? ימים יגידו. מה שברור: היכולת של יוצרים להרוויח מהתוכן שלהם חזרה אל השולחן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה

חדש על מיליארדרים בקליפורניה: מהפכה פיסקלית או בריחת הון?
רן קידר |
נושאים בכתבה מס קליפורניה

יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.

המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.  


יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה. 

בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.