אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה

הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה

רן קידר | (8)
נושאים בכתבה תמ"ג

אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.

על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.

בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).

גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.


במקביל, היצוא הישראלי ממשיך לעלות, עם גידול של 18.9% ביצוא סחורות ושירותים (לא כולל חברות סטראט אפ ויהלומים). יצוא התעשייה עלה ב-29.2%, בעוד יצוא השירותים עלה ב-9.9%. 

יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון השלישי של השנה ב-16.5% בחישוב שנתי לאחר עלייה של 8.0% ברבעון השני שנת 2025. שינוי זה משקף עלייה של 3.3% ביבוא השירותים למעט שירותי התיירות, כאשר יבוא שירותי התיירות עלה ב-26.9% בחישוב שנתי (6.1% בחישוב רבעוני) כך שסך יבוא השירותים עלה ב-7.6% בחישוב שנתי. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-45.5% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (9.8% בחישוב רבעוני). 

קיראו עוד ב"בארץ"

בנוסף על כך,עלו ברבעון השלישי של שנת 2025 יבוא היהלומים והיבוא הביטחוני כך, שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון השלישי של 2025 ב-38.6% בחישוב שנתי (8.5% בחישוב רבעוני).

סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-16.1% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 1.4% ברבעון השני של שנת 2025. 


השימושים במקורות (ההוצאות לצריכה, להשקעה וליצוא) שינוי כמותי בחישוב שנתי, מנוכה עונתיות

השוואה שנתית

מבחינת ההשוואה השנתית, ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 3.5% בתמ״ג לעומת הרבעון המקביל ב־2024 . זהו נתון מתון בהרבה מהעלייה הרבעונית החדה, אך משמעותי כשזוכרים שהמשק עבר טלטלה ביטחונית עמוקה ותקופה של האטה חדה ברבעון השני. התמ״ג העסקי עלה ב-3.6% בהשוואה שנתית, הצריכה הפרטית עלתה ב-3.3%, ההשקעות בנכסים קבועים זינקו ב-9.4%, והיצוא עלה ב-6.6%.


              תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים

נתון נוסף שמבליט את עוצמת ההתאוששות הוא התוצר לנפש, שעלה ב-10.8% בחישוב שנתי, שיפור ניכר לאחר חודשים של ירידה ברמת החיים הממוצעת.

הלמ״ס מסבירה כי העליות החדות ברבעון השלישי “משקפות גידול משמעותי בנתוני הצריכה, היצוא וההשקעה לאחר ירידות גדולות ברבעון השני בעקבות המלחמה”. במילים אחרות: המשק הישראלי חזר לפעילות מלאה כמעט מיד עם דעיכת ההשפעה המבצעית, ומרבית הפגיעה בפעילות הכלכלית הייתה קצרה ומרוכזת בזמן. 

הלמ״ס מציינת כי מדובר באומדן ראשון המבוסס על נתונים חלקיים, שעשויים להתעדכן ב-16.12, עם פרסום האומדן השני. גם אם יהיו עדכונים קלים, מגמת היסוד ברורה: לצד התאוששות מהירה מהשפעות המלחמה, משקי הבית, היצואנים והמשקיעים חוזרים לפעילות בקצבים מהירים. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    וכולנו מאמינים ללמס. חחחחחחחח (ל"ת)
    אנונימי 17/11/2025 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בקיצור יום אבל לרלבים (ל"ת)
    שאפיק 16/11/2025 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה 16/11/2025 13:50
    הגב לתגובה זו
    הקפלניסטים בדיכאון
  • 5.
    אין אמונה בנתוני הלמס הם מפחדים (ל"ת)
    זאביק 16/11/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כל מי שירד לחול אכל אותה. קנדה ואירובה מלאות מחבלים שמתים לשחוט אתכם!!!! (ל"ת)
    ישראלי 16/11/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לפידיוט אנונימי 16/11/2025 13:38
    הגב לתגובה זו
    אנחנו הרובבבבב!!! ותקבלו מלחמהההההה!!! והופ התמג יירד...
  • 2.
    עוד הוכחה שהאינפלציה בישראל היא 9 אחוז (ל"ת)
    אנונימי 16/11/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 16/11/2025 13:10
    הגב לתגובה זו
    התבהלה התרעלה מדווחים על ריסוק הכלכלה הישראלית.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית

מבקר המדינה מזהיר כי ללא טיפול מיידי במחסור בכוח אדם, בליקויי התיאום ובאי־הוודאות התקציבית, פרויקט המטרו בגוש דן, מיזם התשתית הגדול בתולדות ישראל, עלול להתעכב שנים ולחרוג משמעותית מהתקציב

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו מבקר המדינה

פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, מיזם התשתית הגדול והיקר בתולדות המדינה, ניצב בפני שורת חסמים מהותיים שעלולים לדחות את מועד הפעלתו ולהגדיל משמעותית את עלותו. כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, המתריע מפני פערים חמורים בהיערכות הממשלה, מחסור בכוח אדם וציוד, ליקויים בתיאום בין גופים שונים ואי־ודאות תקציבית עמוקה.

המטרו, שעלות הקמתו נאמדת בכ-150 מיליארד שקל ומהווה כשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות, אמור לשרת כ-3 מיליון תושבים ב-24 רשויות מקומיות, באמצעות שלושה קווים תת-קרקעיים באורך כולל של כ-150 ק"מ ו-109 תחנות. על פי התכנון, המערכת המלאה אמורה להתחיל לפעול בשנת 2037, אך מבקר המדינה מזהיר כי לוחות הזמנים הללו אינם מבוססים דיים.

מחסור חמור במהנדסים, עובדים וציוד

אחת הבעיות המרכזיות שמזהה הדוח היא מגבלת יכולת הביצוע של המשק הישראלי. לפי הערכות, לצורך קידום הפרויקט יידרשו עד כ-16 אלף עובדים זרים מקצועיים, לצד אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע מקומיים, אך ההיערכות לכך טרם הושלמה. המחסור במהנדסים אזרחיים אף צפוי להחריף בשנים הקרובות, למרות ניסיונות עידוד אקדמיים שלא נשאו פרי.

גם בתחום הציוד ההנדסי קיימים פערים משמעותיים: מכונות חפירה מתקדמות (TBM), ציוד להקפאת קרקע ואמצעים תת־קרקעיים ייחודיים אינם זמינים כיום במשק הישראלי בהיקף הנדרש, וחלקם יידרשו להישען על קבלנים זרים, מהלך שמוסיף סיכון לעלויות וללוחות הזמנים.

תיאום לקוי ומבנה ניהולי חסר

הדוח מצביע גם על בעיות ניהול ותיאום. רשות המטרו הוקמה באיחור ופועלת במתכונת מצומצמת, ללא מועצה מאסדרת פעילה לאורך זמן, וחברת נת"ע פועלת זה שנים ללא הסכם מסגרת חתום עם המדינה. בנוסף, לא הוסדרו הסכמים מחייבים עם חברות תשתית מרכזיות כמו תקשורת ומים, מה שעלול לגרום לעיכובים של חודשים ואף שנים במהלך העבודות.