אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה

הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה

רן קידר | (8)
נושאים בכתבה תמ"ג

אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.

על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.

בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).

גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.


במקביל, היצוא הישראלי ממשיך לעלות, עם גידול של 18.9% ביצוא סחורות ושירותים (לא כולל חברות סטראט אפ ויהלומים). יצוא התעשייה עלה ב-29.2%, בעוד יצוא השירותים עלה ב-9.9%. 

יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון השלישי של השנה ב-16.5% בחישוב שנתי לאחר עלייה של 8.0% ברבעון השני שנת 2025. שינוי זה משקף עלייה של 3.3% ביבוא השירותים למעט שירותי התיירות, כאשר יבוא שירותי התיירות עלה ב-26.9% בחישוב שנתי (6.1% בחישוב רבעוני) כך שסך יבוא השירותים עלה ב-7.6% בחישוב שנתי. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-45.5% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (9.8% בחישוב רבעוני). 

קיראו עוד ב"בארץ"

בנוסף על כך,עלו ברבעון השלישי של שנת 2025 יבוא היהלומים והיבוא הביטחוני כך, שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון השלישי של 2025 ב-38.6% בחישוב שנתי (8.5% בחישוב רבעוני).

סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-16.1% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 1.4% ברבעון השני של שנת 2025. 


השימושים במקורות (ההוצאות לצריכה, להשקעה וליצוא) שינוי כמותי בחישוב שנתי, מנוכה עונתיות

השוואה שנתית

מבחינת ההשוואה השנתית, ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 3.5% בתמ״ג לעומת הרבעון המקביל ב־2024 . זהו נתון מתון בהרבה מהעלייה הרבעונית החדה, אך משמעותי כשזוכרים שהמשק עבר טלטלה ביטחונית עמוקה ותקופה של האטה חדה ברבעון השני. התמ״ג העסקי עלה ב-3.6% בהשוואה שנתית, הצריכה הפרטית עלתה ב-3.3%, ההשקעות בנכסים קבועים זינקו ב-9.4%, והיצוא עלה ב-6.6%.


              תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים

נתון נוסף שמבליט את עוצמת ההתאוששות הוא התוצר לנפש, שעלה ב-10.8% בחישוב שנתי, שיפור ניכר לאחר חודשים של ירידה ברמת החיים הממוצעת.

הלמ״ס מסבירה כי העליות החדות ברבעון השלישי “משקפות גידול משמעותי בנתוני הצריכה, היצוא וההשקעה לאחר ירידות גדולות ברבעון השני בעקבות המלחמה”. במילים אחרות: המשק הישראלי חזר לפעילות מלאה כמעט מיד עם דעיכת ההשפעה המבצעית, ומרבית הפגיעה בפעילות הכלכלית הייתה קצרה ומרוכזת בזמן. 

הלמ״ס מציינת כי מדובר באומדן ראשון המבוסס על נתונים חלקיים, שעשויים להתעדכן ב-16.12, עם פרסום האומדן השני. גם אם יהיו עדכונים קלים, מגמת היסוד ברורה: לצד התאוששות מהירה מהשפעות המלחמה, משקי הבית, היצואנים והמשקיעים חוזרים לפעילות בקצבים מהירים. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    וכולנו מאמינים ללמס. חחחחחחחח (ל"ת)
    אנונימי 17/11/2025 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בקיצור יום אבל לרלבים (ל"ת)
    שאפיק 16/11/2025 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה 16/11/2025 13:50
    הגב לתגובה זו
    הקפלניסטים בדיכאון
  • 5.
    אין אמונה בנתוני הלמס הם מפחדים (ל"ת)
    זאביק 16/11/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כל מי שירד לחול אכל אותה. קנדה ואירובה מלאות מחבלים שמתים לשחוט אתכם!!!! (ל"ת)
    ישראלי 16/11/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לפידיוט אנונימי 16/11/2025 13:38
    הגב לתגובה זו
    אנחנו הרובבבבב!!! ותקבלו מלחמהההההה!!! והופ התמג יירד...
  • 2.
    עוד הוכחה שהאינפלציה בישראל היא 9 אחוז (ל"ת)
    אנונימי 16/11/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 16/11/2025 13:10
    הגב לתגובה זו
    התבהלה התרעלה מדווחים על ריסוק הכלכלה הישראלית.
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.