צילום: שירות התעסוקה

הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%

נתוני הלמ"ס מצביעים על שיעור בלתי מועסקים של 3% בדומה לחודש הקודם; איך חזרת המילואימניקים תשפיע על המשק ומה היקף המשרות הפנויות?

רן קידר | 17/11/2025 13:50 (2)

נושאים בכתבה עובדים אבטלה היי טק

הנתונים האחרונים מהיום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על שוק עבודה חזק במיוחד, שמפגין יציבות ואפילו סימני התאוששות בענפים שנפגעו בשנים האחרונות, ובראשם ההייטק. שיעור בלתי המועסקים בישראל מנוכה עונתיות עמד באוקטובר על 3% בלבד דומה לחודש הקודם - רמה שנחשבת נמוכה היסטורית (יודגש כי שיעור האבטלה כולל גם את המתייאשים מחיפוש עבודה, הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות + הבלתי מועסקים והוא עומד על 4.2%). שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נשאר על 60.9%, מה שמעיד על יציבות יחסית בשוק.

גידול במספר המשרות הפנויות - הייטק בתמונה

לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות הגיע ל־149.8 אלף באוקטובר, לעומת 147.3 אלף בספטמבר. מדובר בנתון שמעיד על המשך ביקוש גבוה לעובדים, ומתקרב לשיאים שנרשמו באמצע 2022. אחת ההפתעות החיוביות טמונה בענף "מידע ותקשורת", שהוא חלק מההייטק שם נרשמה עלייה מחודשת במספר המשרות הפנויות: כ־13.8 אלף, גידול של 30% בשנתיים. .

זה עדיין רחוק מהשיא של 2021, אך מדובר בהתאוששות לאחר תקופה של פיטורים רחבים, הקפאות גיוס וירידה בהשקעות הון סיכון. הנתון מצביע על כך שחברות טכנולוגיה חוזרות לגייס, גם אם באופן מדוד וזהיר יותר.

מספר העובדים הכולל בענף ההייטק ממשיך לעלות. נכון לאוקטובר 2025, יש בענף זה כ־260 אלף מועסקים, עלייה לעומת 249 אלף בשנה שעברה ו־213 אלף בלבד ב־2021. במלים אחרות, למרות האטה עולמית, תנודתיות גיאו־פוליטית ומימון מצטמצם, ההייטק הישראלי ממשיך לשמור על צמיחה.

מנגד, בחודש אוקטובר נרשמה ירידה של כ־2% במספר המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה - ה-AI כידוע מחליף את הג'וניורים ותחום מפתחי התוכנה נפגע.

ההשפעה של המילואים נחלשת - והעבודה חוזרת לשגרה

באוקטובר נרשמה ירידה חדה בשיעור הנעדרים ממקום העבודה עקב שירות מילואים – מ־22.3% מכלל הגברים העובדים בספטמבר ל־12.3% בלבד באוקטובר. השחרור ההדרגתי של המגויסים והחזרה של אלפי עובדים לשוק האזרחי צפויים להעלות את היצע העובדים הזמין, תהליך שדורש משוק העבודה להיות דינמי, אך גם מספק לחברות הזדמנות לגייס עובדים מיומנים שהתפנו.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
סרגיו 17/11/2025 17:25
הגב לתגובה זו
1. מספר מחפשי עבודה בודקים לפי אלא שמגיעים ללשכת עבודה ואלא שלא מחוץ לחישוב 2. הרבה משרות פניות לא מחשבים משרות פיקטיביות יש ממשרות שמפרסמות שנה ויש משרות שמנהל זוטר מפרסם בציפיה להשנע הנלה לאשר לגייס 95% הוא לא מקבל .
1.
מה זה מידע ותקשורת אנשי תשתיות רשת Devops (ל"ת)
שאפיק 17/11/2025 15:40
הגב לתגובה זו

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.