ענף ההיי טק נחשב לקטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית, ותורם חלק ניכר מהתוצר, מהייצוא ומהכנסות המדינה ממסים. חברות התוכנה, הסייבר והשבבים הפכו את ישראל למוקד משיכה למשקיעים ולתאגידים בינלאומיים המחפשים חדשנות וכישרון הנדסי.
המגזר רגיש מאוד למחזורי
הגיוסים בעולם ולתיאבון הסיכון של קרנות ההון סיכון. תקופות של ריבית נמוכה ושפע הון מזרימות כספים למיזמים צעירים, בעוד סביבה מאתגרת יותר מחייבת התייעלות. הפריחה סביב בינה מלאכותית מזרימה בשנים האחרונות
ביקושים חדשים לתחום.
עבור מי שעוקב אחר שוק ההון, ביצועי חברות הטכנולוגיה משמשים מדד מרכזי למצב הרוח הכלכלי. אקזיטים, הנפקות והשקעות אסטרטגיות ממשיכים לעצב את פני התעשייה ואת מעמדה של ישראל בזירה
הגלובלית.
המתווה כולל כמיליארד שקל במענקים לחברות הזנק וצמיחה, השקעה בציוד לתעשייה, סיוע ליצואנים, הכשרות מקצועיות והרחבת הטבת הפחת המואץ. באוצר מבקשים לצמצם את הפגיעה של התחזקות השקל בכושר התחרות של החברות הישראליות
נתונים שמפרסם היום בנק לאומי מלמדים כי במהלך הרבעון הושקעו 1.78 מיליארד דולר בחברות ישראליות, נמוך ב-67% מהתקופה המקבילה אשתקד; מנגד נרשמה בלימה במגמת הירידה בנוכחות המשקיעים הזרים בהשקעות
התוכנית המיועדת להשקעות בסטארט-אפים בשלבי ה-Pre-Seed שהוקמו על ידי יזמים ישראלים. הקרן החלה לבצע השקעות לאחר סגירה ראשונית והשקיעה בשנה האחרונה במעל ל-30 סטארט-אפים ישראלים. ?בין המשקיעים בקרן נמנים משקיעים ויזמים מהמובילים בעולם, לרבות קרן ההשקעות Insight Partners, גיגי לוי-וייס, ליעד אגמון, עופר בן-נון ועוד 70 יזמים סדרתיים ומנהלי השקעות מישראל וארה"ב
בהמשך למגמה עליה הצביעה רשות החדשנות בשבוע שעבר, סקר שערך האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות בקרב משרדי עורכי דין חושף עליה בכמות חברות הסטארטאפ שבוחרות להתאגד בחו"ל, או לחלופין מבצעות עסקאות של היפוך שרוול במטרה להפוך לחברות זרות
שתי החברות מנסות לחסוך בעלויות בתקופה קשה לענף ההייטק; מניית ווקמי התרסקה ב-70% מאז ההנפקה; מינט מדיה רצתה להנפיק אך לא הספיקה לפני התפוצצות בועת ההנפקות ונאלצה לסגת מהרעיון; ווקמי תסגור פעילות חלשה יותר ותתמקד בלקוחות הגדולים יותר
