האוצר מציג: חבילת סיוע של 1.6 מיליארד שקל ליצואנים ולהייטק

משרד האוצר ורשות החדשנות הציגו מתווה סיוע בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל לענפי הייצוא, ההייטק והתעשייה, זאת על רקע התחזקות השקל בחודשים האחרונים, שמקשה על חברות שמוכרות את מוצריהן ושירותיהן בחו"ל אך משלמות חלק ניכר מהוצאותיהן בישראל בשקלים.

המתווה כולל מענקים לחברות טכנולוגיה, השקעה במיכון מתקדם לתעשייה, תמיכה בפעילות היצוא, הכשרות מקצועיות והטבות מס לחברות תעשייה מייצאות. חלק מהסכום הוא תקציב ישיר, וחלקו נובע מהרחבת הטבות מס.

מיליארד שקל לחברות הזנק וחברות צמיחה

המרכיב הגדול ביותר בתוכנית הוא הקצאה של כמיליארד שקל למסלול סיוע מהיר לחברות הזנק ולחברות צמיחה. הכסף צפוי להינתן כמענקים במודל של מאצ'ינג, כלומר בכפוף להשתתפות של משקיעים או של החברה עצמה.

המטרה היא להאריך את תקופת הפעילות של חברות שגייסו הון במטבע חוץ, אך משלמות שכר, שכירות והוצאות תפעוליות בשקלים. כאשר השקל מתחזק, כל דולר או אירו שהחברה גייסה שווה פחות במונחים שקליים, ולכן נשחקת יכולתה לממן פעילות בישראל.

ברשות החדשנות מסבירים כי המסלול אמור לסייע לחברות להמשיך לפתח מוצרים, לשמור על עובדים ועל פעילות מחקר ופיתוח בישראל, ולאפשר להן זמן נוסף עד לגיוס ההון הבא או להגעה להכנסות משמעותיות.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי המימון החדש נועד לחזק את יכולתן של חברות להתמודד עם שינויי המטבע והתחרות העולמית. לדבריו, בשבועות הקרובים צפויים להיפתח מסלולים מהירים עבור חברות בשלבי ההזנק והצמיחה.

לצד הסיוע המיידי, תוקם ועדה בין-משרדית שתבחן את התחרותיות של ההייטק הישראלי מול מרכזי טכנולוגיה אחרים בעולם. הוועדה אמורה להציג המלצות לשינויים מבניים לקראת גיבוש תקציב המדינה לשנת 2027.

סיוע לתעשייה: ציוד, יצוא והכשרות עובדים

התוכנית כוללת גם 175 מיליון שקל למענקים עבור רכישת מיכון וציוד מתקדם לתעשייה. הכסף אמור להינתן במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ובמסלול פריון וייצור מתקדם, במטרה לסייע למפעלים להתייעל, להגדיל תפוקה ולהקטין עלויות.

בנוסף, יוקצו 25 מיליון שקל לתמיכה ביצואנים באמצעות הרחבת פעילות מכון היצוא ומתן מענקים. המטרה היא לסייע לחברות לחפש שווקים חדשים, להשתתף בתערוכות, להרחיב פעילות בחו"ל ולהתמודד עם התייקרות העלויות המקומיות.

• יוזמה חדשה: 15 מיליון שקלים יושקעו בקידום נשים לתפקידי ניהול
• אורקל פיטרה עשרות אלפי עובדים במייל וסירבה להתגמש על פיצויים

עוד 10 מיליון שקל יופנו להכשרות מקצועיות בשיתוף מעסיקים, עם התחייבות להשמה במשרות בעלות פריון גבוה. מדובר בסכום קטן יחסית להיקף הכולל של המתווה, אך הוא נועד לתת מענה למחסור בעובדים מיומנים בתעשייה ובתחומים טכנולוגיים.

נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, אמר כי  נדרש תכנון רב-שנתי כדי לתת מענה רחב יותר לפגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית.

הטבת מס של כ-360 מיליון שקל לחברות מייצאות

מרכיב נוסף במתווה הוא הרחבת הטבת הפחת המואץ לחברות תעשייה מייצאות, בעלות מוערכת של כ-360 מיליון שקל. פחת מואץ מאפשר לחברה להכיר בחלק גדול יותר מעלות הציוד וההשקעה בשנים הראשונות, וכך להפחית את חבות המס שלה בטווח הקצר.

מבחינת חברות תעשייה, מדובר בכלי שיכול להקל על השקעה במכונות, בקווי ייצור ובציוד מתקדם. מבחינת המדינה, זו אינה הוצאה תקציבית ישירה, אלא ויתור על חלק מהכנסות המס בשנים הראשונות, בתמורה לעידוד השקעות והגדלת הייצור המקומי.

המהלך נועד בעיקר לחברות שמייצאות חלק משמעותי מהתוצרת שלהן. עבורן, התחזקות השקל מקטינה את התמורה המתקבלת בשקלים על מכירות בדולרים או באירו, בזמן שהוצאות השכר, החשמל, הארנונה והספקים בישראל נותרות שקליות.

• אש-טק גייסה 18 מיליון דולר להרחבת פריסת מערכת הלייזר ליירוט רחפנים בארץ ובעולם
• וואטסאפ ללא מספר טלפון: שמות המשתמש מגיעים - וכך זה יעבוד

האוצר מבקש להקל, אך גם דורש התייעלות

במשרד האוצר מדגישים כי המתווה אינו נועד להחליף התאמות עסקיות שנדרשות מחברות בעקבות השינוי בשער החליפין. הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, הדגיש כי הסיוע נועד לתת לחברות "מרווח נשימה" בתקופה של ייסוף חד, אך לא להחליף התייעלות, השקעה בטכנולוגיה ושיפור פריון.

שר האוצר סמוטריץ' קרא לבנק ישראל להגיב להתפתחויות בשוק המט"ח באמצעות הפחתת ריבית. עם זאת, החלטות הריבית מתקבלות בבנק ישראל באופן עצמאי, בהתאם לשיקולי אינפלציה, צמיחה, פעילות המשק והיציבות הפיננסית.

המתווה מצטרף לצעדים ממשלתיים קודמים לחיזוק ההייטק, בהם הרחבת תמריצי מס למחקר ופיתוח, קרן "יוזמה" לעידוד השקעות מוסדיות בהייטק בהיקף של 580 מיליון שקל, והתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית בהיקף של כ־3 מיליארד שקל. רשות החדשנות מפעילה כבר כיום מסלולי תמיכה בשלבי הזנק, צמיחה ובין־לאומיות, לצד תוכניות מענקים לחברות טכנולוגיה.

הצלחת התוכנית תלויה כעת בפרטים שיפורסמו בהמשך: אילו חברות יהיו זכאיות למענקים, מה יהיה שיעור המאצ'ינג הנדרש, כמה זמן יימשך המסלול המהיר ואילו תנאים יידרשו מחברות שיקבלו את הכסף. עבור היצואנים וההייטק, מדובר בסיוע שעשוי להקל על התקופה הקרובה; עבור הממשלה, זהו ניסיון לשמור על הפעילות בישראל בתקופה שבה המטבע המקומי מתחזק והתחרות מול חברות בחו"ל מתחדדת.