משרד הייטק
צילום: unsplash
מעקב ביזפורטל

10,000 מפוטרים בהייטק; וכמה באמת מפטרת פייסבוק בישראל?

ההאטה בשוק, הנפילה במחירי המניות, האינפלציה, העלאת הריבית, החשש מהעתיד וגורמים נוספים הביאו לגל של פיטורים בהייטק - בדיקת ביזפורטל חושפת את המספרים
נתן טגי | (23)

היום מארק צוקרברג אמר את המספר - 11,000 איש. זה מספר המפוטרים בחברת מטא על כל שלוחותיה. המספר הגיע אחרי ששבוע שעבר החברה הודיעה רשמית כי תפטר ואחרי שלפני שבועיים-שלושה היא רמזה על כך, אבל זה היה הרבה יותר מרמז.

ואיך זה ישפיע על הסניף המקומי - בפייסבוק מדברים על עשרות עובדים. תקראו את הכותרות ותבינו שזה 20-30 איש. זה לא נכון. הדיווחים בכלל על פיטורים מונמכים בצורה מוגזמת, רק כדי לתת את התחושה שהמצב לא קטסטרופה. איך עושים את זה? מתחילים בעצירת גיוסים, משחררים אנשים בהדרגה, אלו שעוזבים נעזבים וזה שלידם עושה גם את העבודה שלהם, מושכים כמה חודשים טובים, ואז מדווחים על פיטורים. מדווחים רק על עובדים קבועים, לא מדווחים על משרות חלקיות, זמניות - ודווקא אלו מועזבים ראשונים, ונוטים איכשהו לשחק עם המספרים. המספרים גדולים הרבה יותר. 

חוץ מזה, וזה חשוב יותר הפער בין מה שצריך היה להיות לבין מה שבפועל הוא הרבה יותר דרמטי, למה הכוונה? נניח וזה מספר הגיוני שפייסבוק צמצמה את כח האדם בארץ ב-100 איש. אבל זה לא כל התמונה כי נניח שפייסבוק היתה אמורה לגייס 200 איש ב-12 החודשים הקרובים והיא תישאר ב-100 פחות - יש כאן חור של 300 איש, 300 משרות. 

וזה יביא את השוק ממצב של ביקוש אדיר לעובדים, לביקוש קטן יותר ובמקרה הגרוע לעובדי הייטק מובטלים. לא נראה שזה יקרה, אולי בשוליים, לעובדים שגם כך היו באבטלה סמויה, מיותרים, עצלנים וכו'. אבל עובדים טובים כנראה שתמיד ימצאו תעסוקה, השאלה באיזה שכר, והשכר יורד וימשיך לרדת.      

הכל מתחיל ונגמר בוול סטריט ובעיקר בנאסד"ק - תנודות המניות שם משפיעות על יצחק ומיכל שעובדים בהייטק בארץ. הגל העכור של אזהרות הרווח, הנמכת הציפיות והירידות במחיר המניות (הנאסד"ק במינוס 30%) מאלץ את החברות לצמצם, להתייעל לפטר. ככה זה בשווקים - עליות, גאות, ירידות, שפל, עליות...וחוזר חלילה. לא בטוח שצריך להתרגש מזה, אבל בינתיים לפי בדיקת ביזפורטל מספר המפוטרים בהייטק עובר את ה-10,000 איש ויש גם הערכות שמדברות על מספרים גבוהים יותר.   

אז כן, החגיגה של עובדי ההייטק נגמרה או שהיא פשוט פחות חגיגית. הצגנו את זה כבר כאן  וגם כאן כשכבר הגענו לפיטורים של אלפים. 

היקפי הפיטורים המשיכו לגדול בחודשים האחרונים. חברות המשיכו להשתמש בקלף של פיטורי העובדים כדרך הראשונה להתמודד עם המשבר הכלכלי, אפילו ענקיות הטק אפל ומטא (פייסבוק) פיטרו עובדים, אינטל פיטרה עובדים, בישראליות הגדולות Wix פיטרה ובדרך לפטר רבים נוספים, פלייטיקה, איירון סורס, טאבולה, אאוטבריין, ריסקיפייד, פיוניר, ורוניס, למונייד ועוד עשרות רבות. בסה"כ פיטרו מאות רבות של חברות עובדים. 

קיראו עוד ב"BizTech"

המספר כאמור של המפוטרים הוא סביב 10,000 איש, אבל יש מעגל שני. כשמפוטרים עובדים צריך פחות שירותים - פחות מסעדות שמשרתות את העובדים, פחות רווחה, פחות עובדי תמיכה להייטק. אם ההייטק חלש, אז גם חברות סחר הרכיבים ימכרו פחות, גרפיקאים ומעצבים ופרילנסרים בכלל, כבר ידרשו פחות וכו'.   

חברות הטק הישראליות אלו המונפקות ואלו שלא נפתרו גם הם מעובדים בכדי לצלוח את המשבר מבלי צלקות עמוקות מידי. החודשים האחרונים והשנה האחרונה בכלל לא פשוטה לחברות הסטארט-אפ הישראליות, חברות שהתרגלו לגייס במהירות ובקלות מיליוני דולר עבור ספיץ' טוב ומצגת נאה ללא הוכחות בשטח, נתקלות כעת במחסומים שמציבים הקרנות שכבר סגרו את ברז המזומנים, חברות מתקשות לגייס מימון בתנאים אותם רצו, ובוחרות בדרך של קיצוץ במצבות העובדים שלהם.

קרנות ההון סיכון, והמשקיעים נהפכו הססניים יותר בשנה האחרונה. יש עדיין חברות שגייסו לפי שווי חלומי ב-2021 ועדיין נותר להן כסף בקופה, אך הוא הולך ואוזל. חברות שאיבדו את אמון המשקיעים שלהן, יצטרכו לגייס כסף חדש בתקופה הקרובה, הגיוס יהיה לפי שווי נמוך בהרבה, מהשווי בו גייסו בפעם האחרונה, הן יהיו חייבות לגייס כי פשוט הכסף נגמר להן גם אם זה בשווי נמוך. במידה ולא יצליחו לגייס, הפיתרון יהיה קל - צדקתם, יפטרו עוד עובדים. חברות סטארט-אפ כמו טאבולה או ויקס שנחשבות חברות שיעדו להן הרים וגבעות בשווקים, מפטרות עובדים זה אומר כנראה השוק נחלש, וגל הפיטורים עדיין לא פסק. 

כאמור לא מדובר רק בחברות קטנות שמפטרות, אלא גם חברות גדולות בשוק העולמי שבוחרות בדרך הזו. שוק ההיי-טק הבין שהר המזומנים עליו הוא שוכב לא יציב כמו שחשב. חשוב לציין שאלו הם המספרים המדווחים - יש חברות שמפטרות ומספרות, אבל יש גם רבות שמפטרות בשקט ואתם לא שומעים על כך, יש גם את אלו שמדווחת על פיטורים, נוטות לדווח על מספר נמוך מהמצב בפועל. 

הנסיקה - אין ספק שתעשיית היי טק הישראלית חוותה שנים של צמיחה מרשימה ותרמה רבות לעצמה ולתוצר הלאומי הישראלי. המנוע של התעשייה, כמו כל תעשייה, הוא העובדים. אותם אלו שנהנו מאד מהצמיחה, וזכו לשכר מפנק ותנאים עם הטבות ואופציות שיוכלו להיות שוות לא מעט כשהחברה תנפיק או תעשה אקזיט. זה היה שוק בנסיקה, עם הרבה כסף שהגיע מהנפקות בוול סטריט והנפקות פרטיות, וכתוצאה מזה העובד היה המלך.

הדעיכה - בשנה האחרונה המצב השתנה, אם כי עדיין יש ביקוש גדול לעובדי הייטק. זה לא כמו לפני שלושה חודשים ומעלה. אבל עובדי הייטק טובים עדיין מבוקשים. אך לא כבעבר ויש כבר תחילתו של גל פיטורים שהולך וגואה.

גל הפיטורים מדגם חלקי:

חברת הסייבר ורוניס פיטרה לאחרונה 110 עובדים - 5% מכח האדם שלה.

חברת הסייבר סייבריזן פיטרה מעל 200 איש - כ-15% מכח האדם בחברה.

חברת הסייבר סינק פיטרה 200 עובדים - כ-15% מכח האדם בחברה.  

קורנית פיטרה כ-100 עובדים ועומדת לפטר בסבב נוסף

חברת בניית האתרים הישראלית WIX, אשר סמנכ"ל הכספים של החברה דאג לציין כי פיטורי עובדים לא יבואו בחשבון על אף התוצאות החלשות שהציגה החברה, הודיעה החברה על פיטורים של כ-100 עובדי החברה

חברת טאבולה שהפכה לציבורית באמצעות מיזוג SPAC לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר ועוסקת בניהול שירותי פרסום, הודיעה גם היא על פיטורים של כ-100 עובדי החברה. 

חברת פייבר הישראלית המשמשת כזירת מסחר גלובלית מקוונת, שמתווכת מתן שירותים, הודיעה לאחרונה על פיטורי כ-30 מעובדיה המועסקים בישראל. בסמוך להודעתה של פייבר, גם אאוטבריין שעוסקת בתחום הפרסום משולב תוכן, והונפקה לפני שנה, הודיעה על פיטורים של 40 עובדי החברה. 

 

ורביט (Verbit), שגייסה בתחילת השנה 250 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר וחצי שנה לפני כן גייסה עוד 160 מיליון דולר, ואפילו הספיקה לרכוש לפני שבעה חודשים בלבד חברה בריטית, שלחה הביתה כ-60 עובדים, שהם כ-10% מעובדיה.

 

ביזאבו (Bizzabo) פיטרה כ-120 עובדים, שהם 30% מעובדי החברה, נזכיר שהחברה ביצעה בשנה שעברה שלוש רכישות, בתוך חמישה חודשים בלבד. החברה התפרעה כנראה וכעת העובדים שלה משלמים את המחיר. טרנסמיט סקיוריטי (Transmit) פיטרה 30 עובדים.

אורקם שעוסקת במוצרי מחשוב לביש ובבעלות פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם שרצתה להנפיק לפי 2.5 מיליארד דולר - פיטרה 20% מהעובדים השלה, בטענה כי החברה מבצעת רה-ארגון בגלל הסביבה המאקרו כלכלית. 

הבאנה לאבס - שלוש שנים לאחר שנרכשה על-ידי אינטל העוסקת בפיתוח שבבים למרכזי נתונים המשמשים לתהליכי בינה מלאכותית וליישומי מחשב-על, ומשמשת מאז רכישתה ע"י אינטל כחטיבת פיתוח השבבים לתחום הבינה המלאכותית באינטל פיטרה 10% מעובדיה. 

קלטורה -  חברת התוכנה הישראלית המספקת פלטפורמה לחוויות וידאו בענן יחד עם דיווחי התוצאות הרבעוניים של החברה, הודיעה החברה על פיטורי 10% מכח האאדם של החברה  "לאור סביבת השוק הנוכחית וביצוע קיצוץ בעלויות".

חברת לייטריקס (Lightricks) הישראלית, המפתחת כלים ליצירה ועריכה של תוכן ויזואלי, נפרדה מכעשירית מכוח האדם שלה, רובו מישראל, כחלק מתוכנית התייעלות עליה החליטה ההנהלה - כ-60 עובדים. 

חברת אלמנטור פיטרה בין 50 ל-60 עובדים מתוך 400 עובדי החברה. החברה מפתחת פלטפורמה לבניית אתרים קוד פתוח.

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    עם נסכם את הרשימה נקבל 1000 איש איך הכתב הגיע ל10000 ? (ל"ת)
    רינת ש 13/11/2022 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מחליפים את העציצים שגוייסי תחת לחץ. (ל"ת)
    אלף 12/11/2022 22:01
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    ההייטק נופל צעירים שקנו דירה פוטרו ואין מי שישלם משכנתא (ל"ת)
    אל מבחוח 12/11/2022 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    היה מנהל הייטק שאמר שהכל בסדר, אתה אידיוט (ל"ת)
    אל מבחוח 12/11/2022 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    לא הבנתי אם זה טוקבק או כתבה בעיתון כלכלי (ל"ת)
    איתי 12/11/2022 09:07
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    הייטקיסט 10/11/2022 08:58
    הגב לתגובה זו
    אני מכיר את אנשי ה 40-45 אש"ח\חודש בגיל 25. הם עושים דברים שאחרים גם עם 20 שנות ניסיון לא יצליחו
  • אל מבחוח 12/11/2022 16:54
    הגב לתגובה זו
    בטח פיטרו אותך
  • 12.
    ראסטיניאק 10/11/2022 08:56
    הגב לתגובה זו
    פה יורד ושם עולה(חברות בטחון).
  • 11.
    אביי 10/11/2022 07:23
    הגב לתגובה זו
    נתוני אינפלציה ייראו ירידה ל 7.6 עד 8
  • 10.
    הייתי קונה 1 מליון מניות שלה.יעלו חזק (ל"ת)
    עובדיה אורי 10/11/2022 07:21
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הייתי קונה 1 מליון מניות שלה.יעלו חזק (ל"ת)
    עובדיה אורי 10/11/2022 07:16
    הגב לתגובה זו
  • קח הלוואה ותקנה (ל"ת)
    עוז 10/11/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חברת מטר במצב מעולה לא חייבת כסף לבנקים (ל"ת)
    עובדיה אורי 10/11/2022 07:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אבי 10/11/2022 05:01
    הגב לתגובה זו
    80 עובדים הלכו הביתה
  • 6.
    כלכלן 09/11/2022 22:48
    הגב לתגובה זו
    קיצוץ בשכר של עובדי ההייטק פירושו קיצוץ בשכר עובדי יתר ענפי המשק, בחלקם זה אומר החלשים ביותר. כשההייטק יורק על המדינה, המדינה טובעת. מהנדסים טובים ומוכשרים יוכלו למצוא עבודה מכובדת גם במצבי קיצון כמו התרסקות טוטאלית של תעשיית ההייטק (חס ושלום), יוכלו תמיד להרוויח טוב, לשמש כמורים פרטיים, או מתכנתים במקומות ציבוריים כמו בתי חולים, פרוייקטי מחקר והוראה של מוסדות אקדמיים, פרוייקטי תשתיות של המדינה והרשויות ועוד.
  • 5.
    בנצי 09/11/2022 21:06
    הגב לתגובה זו
    בזבזו כספים של משקיעים כאילו אין מחר.
  • 4.
    טוב מאד 09/11/2022 20:39
    הגב לתגובה זו
    עלוקות
  • קוקוריקו 11/11/2022 09:21
    הגב לתגובה זו
    בשבילם המדינה תיקח הלוואה
  • איך קשורים החרדים לכאן? (ל"ת)
    משה 10/11/2022 04:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שטויות! כל עוד הנדלן חזק, אין משמעות לפיטורין (ל"ת)
    09/11/2022 20:39
    הגב לתגובה זו
  • עוז 10/11/2022 13:07
    הגב לתגובה זו
    כי אם משהו יוריד את מחירי הנדלן זה פגיעה קשה ביכולת הקניה של העשירונים העליונים
  • 2.
    אוהד 09/11/2022 20:37
    הגב לתגובה זו
    רוח התקופה גרמה לחברות להתייעל ולהפרד מעובדים שפחות צריכים, או עובדים טובים עם שכר מאוד גבוה שלאו דווקא מצדיק אותו
  • 1.
    בואו נקווה 09/11/2022 20:37
    הגב לתגובה זו
    קרא לה מטא כהקדמה לזה שזאת חברה שצריכה להיעלם מהעולם.
בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

איב סקיוריטי, המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. קרדיט: יח"צאיב סקיוריטי, המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. קרדיט: יח"צ

איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר

הסטארט אפ הישראלי, שעוסק במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI הודיע היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard

רן קידר |
נושאים בכתבה גיוס סיד

חברת איב סקיוריטי הישראלית הודיעה היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard, פלטפורמת נראות ואכיפת מדיניות ל-Agentic AI שמאבטחת פעילות AI Agents בממשק עם המערכות הרגישות ביותר של ארגונים. את הסבב הובילה קרן LiveOak Ventures בהשתתפות Tau Ventures.

איב סקיוריטי נוסדה ברבעון השני של 2025 על ידי המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. החברה מעסיקה כ-10 עובדים והיא מתמקדת במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI. לחברה מרכז מו"פ פעיל בישראל והיא מרחיבה כעת את צוותי הפיתוח והאבטחה. לחברה מספר לקוחות בטא הבודקים את המוצר בענפי הביטוח, פינטק, תוכנה ואד-טק. 

ה-EveGuard מציב סוכן אבטחה חכם בין סוכני ה-AI למערכות הרגישות, אשר מגן מפני חשיפת נתונים רגישים וביצוע פעולות לא מורשות בנתונים ובמערכות ארגוניות על ידי סוכני AI. הפלטפורמה מאפשרת נראות (Visibility) של מצב סוכני ה-AI בארגון ובקרה עליהם מקצה לקצה, זיהוי חריגות והתנהגות מסוכנת לפני שנגרם נזק, הערכת סיכונים בזמן אמת ואישור או בלימה של פעולות קריטיות, תוך אכיפת מדיניות מבוססת כוונה (Intent Aware) המבינה לא רק טקסט, אלא את הכוונה מאחוריו. 

הפלטפורמה של Eve יכולה לצפות בסוכני ה-AI, באינטראקציות ביניהם, עם בני אדם ועם מערכות עסקיות קריטיות, ולנקוט בפעולה נדרשת במידה וסוכן ה-AI מבצע פעולה או החלטה שגויה כמו לדוגמא, העברת כספים שאינה מורשית או חשיפה של פרטים אישיים.  זהו למעשה ה-AITL) Agent-in-the-Loop) הראשון בתעשייה, סוכן AI הבודק ואוכף מדיניות אבטחה של סוכנים אחרים. ה-AITL מזהה אנומליות, מקבץ בקשות, מעריך סיכונים ומנהל אינטראקציות עם סוכנים אחרים ובכך, חוסך עומס ממנהלי אבטחת המידע וראשי מחלקות. 

להבדיל, במקרי Human-in-the-Loop מתן המענה לפניות בבקרה אנושית יוצר עומס, ואילו ב-AITL לסוכן ה-AI יש יותר אוטונומיה לקבלת החלטות וביצוע משימות תוך שהוא מכמת סיכון, והדבר צפוי לשנות את כללי המשחק באבטחת Agentic AI, וכך יפנה לאת המנהלים כך שיוכלו לטפל רק בסוגיות הדורשות התערבות אנושית.