מארק צוקרברג פייסבוק מטא
צילום: פייסבוק/מטא

פיטורים גם בפייסבוק וגוגל - אבל הן משתמשות בכל מילה חוץ מ'פיטורים'

פייסבוק רוצה לצמצם בחודשים הקרובים 10% מהעלויות שלה, באמצעות פיטורים והתייעלות. גוגל הדרך של שתיהן - לסגור חטיבות ולבקש מהעובדים להגיש מועמדות לתפקידים אחרים בחברה, אבל הן לא חייבות לקלוט אותם שם
נתנאל אריאל | (3)

עוד ועוד חברות מפטרות עובדים בשנת 2022. ההאטה בשוק, הנפילה במחירי המניות, האינפלציה, התייקרות מחיר הכסף כתוצאה מהעלאת הריבית, החשש מהעתיד ועוד גורמים לחברות לפטר עובדים כדי להתייעל ולחסוך בעלויות. 

אבל אם שורה של חברות הודיעו על פיטורים והשתמשו במילה הזו, אז בפייסבוק וגוגל מנסים לעשות את זה בלי להשתמש במילה "פיטורים". פייסבוק דיברה על "קיצוץ בעלויות", הקפאת גיוסי עובדים ואפילו "תיעדוף חסר רחמים" אבל לא השתמשה במילה פיטורים. פייסבוק (או חברת האם שלה מטא) מבקשת 'לארגן מחדש' מחלקות ואומרת לעובדים שלה להגיש מועמדות לתפקידים אחרים בחברה - אבל זה הרי לא אומר שהיא חייבת לקלוט אותם שם.

בפועל, מדובר בצעד שמביא לקיצוץ של כח האדם בחברה תוך כדי תהליך המעבר בין התפקידים - אבל כך לא צריך להשתמש במילה האסורה. פייסבוק רוצה לצמצם את העלויות שלה ב-10% בחודשים הקרובים. חלק מהחיסכון יגיע מקיצוץ תקורות ותקציבי ייעוץ, אבל חלק ניכר יגיע מקיצוץ בכח אדם. נכון לסוף הרבעון השני היו בפייסבוק (מטא) 83.5 אלף עובדים.

הקיצוץ מגיע לאחר שדיווחים שונים הצביעו על כך שמטא מצמצמת את צוות החדשנות שלה, וכי מנהלים בדרגי ביניים בחברה נדרשים 'לדחוף החוצה' ביצועים נמוכים'. בחברה כמובן דוחים את הדברים ואומרים כי הם נותנים לעובדים להגיש זמן לתפקידים אחרים בחברה כדי לא לאבד כישרונות בחברה. "היינו פומביים לגבי הצורך של הצוותים שלנו לעבור לתפקידים ארים כדי לעמוד באתגרים שיש לחברה" אמרו בחברה וציינו כי כבר בחודש יולי אמר המנכ"ל מארק צוקרברג שהחברה תצטרך "להקצות מחדש משאבים" כדי לכוון את סדרי העדיפויות של החברה.

זה חצי נכון - החברה אמרה בעבר אמנם שהיא תפחית את מספר העובדים בצורה של 'שחיקה טבעית' אך לא הצהירה באופן רשמי על פיטורים. הכלל עד כה היה שעובדים שהתפקידים שלהם בוטלו ייצאו ל'הפסקה' אם לא ימצאו עבודה חדשה בתוך החברה בתוך החברה. בפועל זה אומר שיש לעובדים 30 יום כדי למצוא מחלקה חדשה בתוך החברה. זמן קצר למדי. אבל אם עד היום רק עובדים ממש לא טובים שהחברה רצתה להיפטר מהם לא הצליחו להשיג משרות אחרות בתוך החברה - כעת נדמה שגם עובדים עם מוניטין טוב וביקורות טובות מוצאים את דרכם אל מחוץ לחברה.

ומה לגבי גוגל?

בגוגל יש 174 אלף עובדים נכון לסוף הרבעון השני. גוגל כבר נמצאת בהאטה בגיוס גיוסים להמשך השנה אבל כעת נראה שגם היא בדרך לשינוי כיוון אל פיטורים. גוגל למעשה עושה את אותו דבר ומבקשת מעובדים להגיש מועמדות למשרות חדשות אם הם רוצים להמשיך בחברה.

כך למשל, בשבוע שעבר גוגל ביקשה מיותר מ-100 עובדים בחממת סטראט-פים שלה למצוא מקום עבודה חדש בתוך החברה בתוך 90 יום. אצל גוגל בדרך כלל יש לעובדים 60 יום לעשות את זה, אבל זה לא חדש שעובדי הסטארט-אפ מקבלים יותר זמן לכך. בגוגל טוענים כי כמעט כל עובד שרצה להישאר בחברה מצא תפקיד חדש בתוך החברה בתוך ה-60 יום אבל זה כמובן לא אומר שזה יימשך.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי אמר בחודש יולי שגוגל תאט את גיוסי העובדים בהמשך השנה והחודש הוא הוסיף כי הוא רוצה לראות את גוגל הופכת יצרנית יותר ב-20% נוספים, וקרא לעובדים שלו להיות "יצרניים יותר" אך לא הסביר איך ימדוד את השיפור הזה.

מי כן מפטרות ולא מכחישות את זה?

חברת סנאפ (סנאפצ'ט)  SNAP INC אמרה במפורש בשבוע שעבר היא תפטר עובדים. היא הודיעה על קיצוץ של 20% מעובדיה, וזאת לאחר שהגדילה את מספר העובדים שלה ב-65% מאז סוף 2020. "עלינו לצמצם את מבנה העלויות שלנו כדי להימנע מהפסדים מתמשכים משמעותיים", אמר המנכ"ל אוון שפיגל, שגם דיבר על מתן סיוע מצד החברה לעובדים מפוטרים כדי שיוכלו לעזור לעובדים המפוטרים למצוא עבודה מחוץ לחברה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שמטא תמות, מהר ככל הניתן (ל"ת)
    הגיע הזמן 03/10/2022 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראלי 26/09/2022 13:14
    הגב לתגובה זו
    אבל בחייכם, תלמדו עברית. להיות יצרנית יותר?
  • 1.
    ההיטק יכול בקלות לפטר 50% ולנותרים לתת 50% מהשכר. (ל"ת)
    דן 22/09/2022 22:26
    הגב לתגובה זו
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

מאסק (X)מאסק (X)
הטור של גרינברג

המשקיעים תוהים: לאן הולך אילון מאסק?

למרות שמומחים ומשקיעים רבים סבורים כי טסלה בדרך למטה, מניית החברה עלתה בששת החודשים האחרונים יותר מהמדדים המובילים. אז מי מחזיק אותה? משקיעים אחרים שכבר מזמן אינם רואים בה רק חברת רכב חשמלי, מאמינים ביכולות הניהול הפנומנליות של מאסק, וקולטים את הפוטנציאל העצום שטמון בשש החברות הנוספות שבבעלותו



שלמה גרינברג |

אני עוקב אחרי אילון מאסק מאז פרץ לתודעת המשקיעים בוול סטריט ב-2002, כאשר נמכרה חברת הטכנולוגיה הפיננסית PayPal שהוא היה ממקימיה לענקית המסחר הדיגיטלי EBAY. אבל לא בגלל PayPal התחלתי לעקוב אחרי מאסק, אלא בגלל קבוצת המשקיעים שהקימו את החברה בראשות פיטר ת'יל, שלמעשה שינו את עולם ההשקעות. 

קבוצת האנשים שהקימה את PayPal וסדרה ארוכה של חברות טכנולוגיה שונות אחרות, שכנעו משקיעים שפלטפורמות ההערכה של המאה ה-20 אינן מתאימות יותר למאה ה-21, במיוחד כשמדובר בחברות טכנולוגיה שפועלות בנישות חדשות/משבשות. 

מה אפשר ללמוד מהמקרה של פלאנטיר?

הדוגמה הכי טובה לכך היא החברה שהקים ת'יל, פלאנטיר (סימול:PLNT), שרבים טוענים שמדובר למעשה בניסיון מעבדתי ראשון מסוגו. ת'יל מכר מניות של פלאנטיר לציבור הרבה לפני שהחברה "הונפקה" רשמית בסוף ספטמבר 2020. משמעות הדבר הייתה שהחברה לא ביצעה הנפקה רגילה, באמצעות חתם או שהנפיקה מניות חדשות באותו אופן שבו הנפקה רגילה מתרחשת. במקום זאת, המניות הקיימות שלה, שנמכרו במהלך השנים למשקיעים פרטיים בעיקר, פשוט התחילו להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק. למה שיעשו דבר שכזה במקום להנפיק בערכים הגבוהים שהכול ציפו להם? 


פיטר תיל
פיטר תיל - קרדיט: טוויטר


דעתי היא שבמסגרת ה"ניסיון המעבדתי" עם פלאנטיר, החליטו ת'יל וחבריו שציבור המשקיעים הוא שיחליט מה הערכת החברה הנכונה. רואה החשבון טום יאנג, יועץ השקעות רשום, בעל מוניטין בוול סטריט, שמנסה מזה שנים להביא פשטות לעולם ההשקעות, פרסם בספטמבר 2020 כתבה עבור האתר Investors place, תחת הכותרת "המדריך המקיף למשקיע, מניות Palantir Technologies". בכתבה שפורסמה ערב רישום מניות PLTR באותם ימים, כתב יאנג שהחברה נבנתה על ידי ת'יל וחבריו כניסוי למשיכת כישרונות שיעזרו בפיתוח תוכנות לטיפול בדאטה,