עבודה הייטק משרדי אקווה סקיוריטי
צילום: מעיין פולג

גל הפיטורים בהיי-טק ממשיך: פייבר ואאוטבריין מקצצות

גל הפיטורים מגיע גם לחברות הישראליות שנסחרות בנאסד"ק; פייבר ואאוטריביין נפרדות מעובדים
נתן טגי |

בבדיקה שערכנו בביזפורטל בה הגענו לכ-4000 מפוטרים בשלושה חודשים האחרונים הרבה הרימו גבה על המספר הגבוה. הרבה פיטורים רחוקים מעין הציבור והתקשורת אבל הם קורים. בחצי השנה האחרונה המצב השתנה, אם כי עדיין יש ביקוש גדול לעובדי הייטק, זה לא כמו לפני שלושה חודשים או קודם לכן. עובדי הייטק טובים עדיין מבוקשים, אך לא כבעבר ויש כבר תחילתו של גל פיטורים שהולך וגואה. 

הפעם על הפרק החברות הישראליות שנסחרות בנאסד"ק. פייבר, הודיעה ל-60 מעובדיה על פיטוריהם. 30 שפוטרו מועסקים בישראל. מדובר בכ-7% מכוח האדם של החברה. החברה שמפעילה זירת מסחר שמתווכת בין מציעי שרותים ללקוחות, נהנתה מהדחיפה שהקורונה העניקה לה כשאנשים עברו לצרוך שירותים באונליין, מה שהצריך גיוס עובדים נוסף ובתוך שנתיים החברה כמעט הכפילה את מספר העובדים שלה. מ-419 בסוף 2019 ל-787 עובדים בסוף 2021. עוד ב-2021 זינקו הכנסות החברה ב-178% והגיעו בשנה שעברה ל-298 מיליון דולר.

ברבעון הראשון של השנה החברה הכניסה 86.7 מיליון דולר, קצת מעל הצפי ל-86.48 מיליון דולר. החברה רשמה ברבעון רווח של 11 סנט למניה (4.6 מיליון דולר), מעל הצפי לרווח של 2 סנט למניה, אך התחזיות לשנה כולה ולרבעון השני היו נמוכות מהצפי. פייבר תפרסם את תוצאותיה לרבעון השני ב-4 באוגוסט. בשיא פייבר הגיעה לשווי של כ-10 מיליארד דולר, אך מתחילת השנה היא נחבטת, מניית החברה נחתכה במעל ל-60% וכיום נסחרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר. 

פייבר מסרו בתגובה: "במהלך החודשים האחרונים החלטנו להתמקד בעסקי הליבה שלנו ובשיפור מבנה ההוצאות של החברה על מנת לחזק ולהבטיח את מגמת הצמיחה בהכנסות והשיפור ברווחיות, תוך כדי התאמה לשינויים המקרו-כלכליים. השבוע אנו משלימים שורה של צעדי התייעלות נוספים הכוללים צמצום של כ-60 עובדים (כמחציתם בישראל) במשרדי החברה ברחבי העולם. אנו מוקירים את עבודתם ותרומתם של עובדים אלו להצלחתנו ורוצים להודות להם על דרכם עימנו. החברה עושה כל מאמץ על מנת לסייע להם בתהליך זה ובהמשך דרכם".

חברת ישראלית נוספת שנסחרת בנאסד"ק שמפטרת עובדים היא אאוטבריין  שקיצצה 3.5% מכוח האדם של החברה. אאוטבריין שעוסקת בתחום הפרסום משולב תוכן, הונפקה לפני שנה, מאז היא צללה ב-70% ונסחרת לפי שווי של כ-300 מיליון דולר. החברה פיטרה קרוב ל-40 עובדים מתוך 1,100 עובדיה. 

ברבעון הראשון השנה דיווחה החברה על הכנסות שעמדו על כ-254.2 מיליון שקל, גידול של כ-11% ביחס לכ-228 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ומעל צפי האנליסטים להכנסות של 242.42 מיליון דולר. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על הפסד נקי מתואם של 1.9 מיליון דולר (0 דולר למניה), בהשוואה לרווח נקי של של כ-10.7 מיליון דולר (20 סנט למנייה) ברבעון המקביל אשתקד, ובהתאם לצפי האנליסטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוסטפה סולימאן מיקרוסופטמוסטפה סולימאן מיקרוסופט

ראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"

מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות "חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI

אדיר בן עמי |

מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.


סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.

מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי

בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.


ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.

"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״

סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.


מוסטפה סולימאן מיקרוסופטמוסטפה סולימאן מיקרוסופט

ראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"

מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות "חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI

אדיר בן עמי |

מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.


סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.

מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי

בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.


ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.

"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״

סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.