תום ליבנה ורביט
צילום: שלומי יוסף

ורביט גייסה 250 מיליון דולר והכפילה את השווי למעל 2 מיליארד דולר

סך הגיוסים של החברה מסתכמים ל-550 מיליון דולר (כולל עסקאות משניות) מאז היווסדה ב-2017; הגיוס ישמש את החברה לרכישת חברות נוספות והמשך השקעה בפיתוח מוצרים טכנולוגים
סתיו קורן |
נושאים בכתבה גיוס הון הייטק

חברת ורביט (Verbit) הישראלית שפיתחה מערכת אוטומטית מבוססת בינה מלאכותית לתמלול קבצי אודיו ווידאו, הודיעה היום על סבב גיוס E בסך 250 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי נעשה פחות מחצי שנה לאחר סבב D הקודם ומכפיל את שווי החברה למעל ל-2 מיליארד דולר תוך פחות מ-5 שנים שנים מהקמת החברה.

הגיוס ישמש את החברה לרכישת חברות נוספות והמשך השקעה בפיתוח מוצרים טכנולוגים אשר יאפשרו לחברה להתרחב לשווקים נוספים. לאור הצמיחה של החברה, החברה מגייסת עוד עשרות עובדים למגוון רחב של תפקידים. 

את הסבב הובילה Third Point Ventures ובהשתתפות המשקיעים הקיימים: Sapphire Ventures, More Capital, Disruptive AI, Vertex Growth, 40 North ו-TCP.

סך הגיוסים של החברה מסתכמים ל-550 מיליון דולר (כולל עסקאות משניות) מאז היווסדה של החברה ב-2017. הגיוס האחרון של Verbit על סך 157 מיליון דולר בחודש מאי האחרון הביא אותה לשווי של מיליארד דולר והפך אותה לחד קרן. גיוס זה של 250 מיליון דולר מכפיל את שוויה – דבר שמוכיח את אמון המשקיעים בחזון של Verbit לייצר סביבה דיגיטלית נגישה ובכך לחולל מהפכה בשוק התמלול הידני שגודלו הוערך בלמעלה מ-30 מיליארד דולר.

החברה מתכננת להמשיך להשקיע ולפתח את יכולות  ה-VOICE AI ולהטמיע פיתוחים חדשים שיעצימו את אחיזתה כמובילת שוק בתחומי המדיה, החינוך והמשפט ויאפשרו לחברה להתרחב לורטיקלים נוספים. 

תום ליבנה, מנכ"ל ומייסד ורביט:  "ורביט הוקמה לפני פחות מחמש שנים, נותנת כיום מענה ליותר מ- 2,000 לקוחות מרוצים ברחבי העולם, צומחת במהירות יוצאת דופן וזאת גאווה גדולה עבורי. סבב הגיוס הנוכחי הוא הבעת אמון ביכולת של ורביט לחולל שינוי משמעותי בעולמות ה-Voice AI".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.