עובדי הייטק
צילום: sigmund, unsplash

משרדי עורכי דין מובילים: יותר ויותר חברות בוחרות לעזוב את ישראל

בהמשך למגמה עליה הצביעה רשות החדשנות בשבוע שעבר, סקר שערך האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות בקרב משרדי עורכי דין חושף עליה בכמות חברות הסטארטאפ שבוחרות להתאגד בחו"ל, או לחלופין מבצעות עסקאות של היפוך שרוול במטרה להפוך לחברות זרות
איתן גרסטנפלד | (3)

בהמשך לדו"ח של רשות החדשנות, בו הוצף החשש מפני רישומן של יותר ויותר חברות ישראליות בחו"ל, נתונים שמפרסם היום האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) חושפים תמונה דומה. לפיה חברות סטארטאפ רבות בחרו במהלך הרבעון הראשון של 2023 להתאגד בחוץ לארץ ולא בישראל.

במסגרת הסקר, אשר נעשה בקרב משרדי עורכי דין התבקשו המשרדים לפרט  נתונים השוואתיים ביחס לרבעון הראשון של שנת 2023 לעומת שנת 2022 כולה. המשרדים התבקשו לציין מהו מספר תהליכי היפוך השרוול האקטיביים בהם טיפלו, אף אם טרם הושלמו. על פי הסקר, מתוך הסטארט אפים החדשים שהוקמו ברבעון הראשון של שנת 2023, כ-56% התאגדו בישראל, לעומת כ-44% שהתאגדו מחוץ לישראל. זאת בהשוואה לשנת 2022 כולה במהלכה כ-80% התאגדו בישראל, לעומת כ-20% שהתאגדו מחוץ לישראל.

כמו כן, במהלך הרבעון הראשון של 2023 טיפלו המשרדים המשתתפים בסקר ב-49 עסקאות של היפוך שרוול אשר בהן חברות ישראליות הופכות הלכה למעשה לחברות אמריקאיות. לפיכך התמונה הכוללת המשוקללת, אשר משלבת את הנתונים בדבר מקום ההתאגדות והיפוכי השרוול מעידה על כך שבשנת 2023 כ-58% מן החברות בחרו להתאגד מחוץ לישראל. הכמות הכוללת של הסטארט אפים החדשים שהוקמו על ידי המשרדים בתקופות אלו עומדת על 490 סטארט אפים בשנת 2022 ו- 143 סטארט אפים ברבעון הראשון של שנת 2023. 

את נתוני הסקר יש לקחת בערבון מוגבל, שכן הם אמנם עשויים להעיד על מגמה מסוימת, אך חשוב לזכור שהם נשענים על נתונים חלקיים ביותר שסיפקו משרדי עורכי הדין. כמו כן, הנתונים שהושוו אינם מקבילים, דבר שמקשה על היכולת לגזור מהנתונים היבשים משמעויות. עם זאת, הנתונים מצטרפים לנתונים החריגים שפרסמה רשות החדשנות בשבוע שעבר, מהם עולה כי קיימת עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל ולא בישראל - כשכבר כיום כ-80% מהחברות נפתחות בחו"ל.

לדברי האיגוד, את ההחלטה של יזמים וסטארט אפים על מקום ההתאגדות עם הקמת החברה השלכה על מיקומו של מרכז הפעילות, מיקומם של הנכסים העיקריים של החברה (לרבות הקניין הרוחני), המקום בו יוכרו עיקר הכנסותיה וישולמו מיסים בגינן, וכמובן גם על המיצוב של החברה מבחינה תדמיתית כחברה ישראלית או זרה. בעת הקמת כל חברה, מתקיימים דיונים והתייעצויות עם משקיעים פוטנציאליים, שותפים עסקיים ויועצים מקצועיים על מנת לנתח את מכלול השיקולים ומתוך מטרה לקבל החלטה שתשרת את הצלחתה העתידית של החברה. ההחלטה של היזמים בעניין זה חשובה מאוד, משום ששינוי מקום ההתאגדות לאחר הקמת החברה היא פעולה מורכבת ומסובכת. עם זאת, גם חברות שבוחרות בישראל יכולות לבצע תהליך של הפיכתן לחברות אמריקאיות במסגרת עסקת "היפוך שרוול".

בין המשרדים שלקחו חלק בסקר: גולדפרב גרוס זליגמן, הרצוג פוקס נאמן , הירש-פלק, מיתר, ארדינסט בן-נתן טולדנו, נשיץ ברנדיס אמיר, ש. הורביץ, שיבולת, AYR, Sullivan.

עורך דין דן שמגר, מוביל ועדת עורכי הדין ורואי החשבון של IATI, ושותף במשרד מיתר: "ההחלטה של יזמים על מקום ההתאגדות משקפת מגוון שיקולים, אולם להערכתנו השיקול המוביל הוא דרישת המשקיעים וההערכה של היזמים בדבר סיכויי ההצלחה בגיוס הון. במשך שנים רבות יזמים גילו העדפה מובהקת להתאגדות בישראל וריכוז הפעילות בישראל, הן בגלל יתרונות המס והן לנוכח המוניטין הרב אשר נלווה למגזר היי-טק הישראלי אשר גרם למשקיעים לייחס ערך מוסף לזיהויו של הסטארט אפ כישראלי. אנו רואים כי יזמים מגלים לאחרונה חששות באשר להתאגדות בישראל, אולם על מנת שלא להסתמך על תחושות חשבנו שראוי לאסוף מידע עובדתי. התוצאות מעידות על שינוי מגמה ברור. בתקופה של רבעון אחד, אחוז הסטארט אפים הבוחרים להתאגד מחוץ לישראל עלה ב-192%. הניסיון מעיד שכאשר חברה בוחרת להתאגד מחוץ לישראל קיים סיכוי גבוה מאד שמרכז פעילותה יתגבש לאורך זמן מחוץ לישראל כך שמדובר בשינוי דרמטי. כמי שרוצים בהמשך צמיחתה ופריחתה של תעשיית ההייטק בישראל אנו קוראים לפעולה מיידית לעצירת הסחף״

קיראו עוד ב"BizTech"

עו

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ותקיא הארץ אותם.בסוף הן מפסידות... (ל"ת)
    כ.ד 08/05/2023 16:34
    הגב לתגובה זו
  • אופציה 09/05/2023 11:03
    הגב לתגובה זו
    בסדר תשקיע במניות תנ"ך ובנה ביתך
  • קצת בדיליי 08/05/2023 17:29
    הגב לתגובה זו
    הארץ כבר הקיאה אותם. ואתה תשלם יותר מיסים ותממן עוד פרזיטים שמוצצים לך את הדם.
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)

כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?

השבבים לא יורדים מהכותרות - הם חומרי הגלם של הטכנולוגיה והמערכות האלקטרוניות ונחשבים למשאב לאומי; הם הבסיס למהפכת ה-AI והם במוקד המלחמה הטכנולוגית בין ארה"ב לסכין - כל מה שצריך לדעת על שבבים, שאלות ותשובות

עמית בר |
נושאים בכתבה שבבים אנבידיה

שבבים נמצאים תמיד בכותרות - החברות הכי חמות בשוק מתעסקות בהם. אנבידיה מזנקת לשווי עתק בגלל הביקוש לשבבי ה-AI שלה, טייוואן הפכה למוקד גיאופוליטי בגלל מפעלי השבבים, סין וארה"ב במלחמת שבבים. אבל מה זה בעצם "שבב"? למה הוא כל כך חשוב? למה הוא כל כך יקר, מורכב ואסטרטגי? ומה הופך את תעשיית השבבים לאחת התעשיות הכי רגישות, מתוחכמות ורווחיות בעולם?

ובכן, שבב הוא רכיב אלקטרוני זעיר, שמכיל למעשה מיליונים ואפילו מיליארדים של טרנזיסטורים. מה זה טרנזיסטור? אפשר לחשוב עליו כמו על מתג קטן מאוד - כזה שמאפשר לחשמל לזרום או לא לזרום. בעזרת מיליארדי מתגים כאלה, אפשר לבנות מכונות חישוב המסוגלות לבצע משימות מתקדמות מאוד - חשוב, גרפיקה, בינה מלאכותית, עיבוד קול, ניהול חיישנים ועוד ועוד.

במילים פשוטות: השבב הוא "המוח" של כל מכשיר אלקטרוני מודרני - מטלפון נייד, דרך מברשת שיניים חשמלית ועד לוויינים בחלל. כמעט כל דבר שיש בו טכנולוגיה חכמה, פועל בזכות שבבים. הם קטנים, דקים כמו ציפורן, אבל טומנים בחובם עוצמה חישובית שלא הייתה קיימת אפילו במחשבים של נאס"א לפני כמה עשורים.

שבב הוא ה-"המוח"

שבב עשוי לרוב מחומר שנקרא סיליקון שזה סוג של חול שעבר תהליך טיהור ועיבוד מורכב במיוחד. הסיליקון הוא "מוליך למחצה", כלומר, הוא יודע להעביר חשמל, אבל לא תמיד. אפשר לשלוט בו. זו תכונה קריטית כדי לבנות רכיבים לוגיים, כאלה שמבצעים חישובים, השוואות והחלטות דיגיטליות.

התהליך שבו מייצרים שבב הוא אחד המורכבים בעולם. הוא מתרחש בחדרים נקיים יותר מחדר ניתוח, עם טמפרטורות ולחות מבוקרות, ובציוד שמחירו מאות מיליוני דולרים. לוח דק מאוד של סיליקון (כמו דיסקית שקופה) עובר עשרות שלבים - מדפיסים עליו דפוסים מיקרוסקופיים בעזרת לייזרים ואור אולטרה־סגול, מטמיעים בו חומרים, צורבים שכבות, חותכים, בודקים, עוטפים - ורק אז מקבלים את מה שנראה כמו חתיכה קטנה של פלסטיק שחור עם רגליים. מתוך אלפי השבבים שנחתכים מכל דיסקית - רק חלק עובר את כל הבדיקות בהצלחה. דרוש דיוק של ננומטרים, מיליארדית המטר. 

שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)

כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?

השבבים לא יורדים מהכותרות - הם חומרי הגלם של הטכנולוגיה והמערכות האלקטרוניות ונחשבים למשאב לאומי; הם הבסיס למהפכת ה-AI והם במוקד המלחמה הטכנולוגית בין ארה"ב לסכין - כל מה שצריך לדעת על שבבים, שאלות ותשובות

עמית בר |
נושאים בכתבה שבבים אנבידיה

שבבים נמצאים תמיד בכותרות - החברות הכי חמות בשוק מתעסקות בהם. אנבידיה מזנקת לשווי עתק בגלל הביקוש לשבבי ה-AI שלה, טייוואן הפכה למוקד גיאופוליטי בגלל מפעלי השבבים, סין וארה"ב במלחמת שבבים. אבל מה זה בעצם "שבב"? למה הוא כל כך חשוב? למה הוא כל כך יקר, מורכב ואסטרטגי? ומה הופך את תעשיית השבבים לאחת התעשיות הכי רגישות, מתוחכמות ורווחיות בעולם?

ובכן, שבב הוא רכיב אלקטרוני זעיר, שמכיל למעשה מיליונים ואפילו מיליארדים של טרנזיסטורים. מה זה טרנזיסטור? אפשר לחשוב עליו כמו על מתג קטן מאוד - כזה שמאפשר לחשמל לזרום או לא לזרום. בעזרת מיליארדי מתגים כאלה, אפשר לבנות מכונות חישוב המסוגלות לבצע משימות מתקדמות מאוד - חשוב, גרפיקה, בינה מלאכותית, עיבוד קול, ניהול חיישנים ועוד ועוד.

במילים פשוטות: השבב הוא "המוח" של כל מכשיר אלקטרוני מודרני - מטלפון נייד, דרך מברשת שיניים חשמלית ועד לוויינים בחלל. כמעט כל דבר שיש בו טכנולוגיה חכמה, פועל בזכות שבבים. הם קטנים, דקים כמו ציפורן, אבל טומנים בחובם עוצמה חישובית שלא הייתה קיימת אפילו במחשבים של נאס"א לפני כמה עשורים.

שבב הוא ה-"המוח"

שבב עשוי לרוב מחומר שנקרא סיליקון שזה סוג של חול שעבר תהליך טיהור ועיבוד מורכב במיוחד. הסיליקון הוא "מוליך למחצה", כלומר, הוא יודע להעביר חשמל, אבל לא תמיד. אפשר לשלוט בו. זו תכונה קריטית כדי לבנות רכיבים לוגיים, כאלה שמבצעים חישובים, השוואות והחלטות דיגיטליות.

התהליך שבו מייצרים שבב הוא אחד המורכבים בעולם. הוא מתרחש בחדרים נקיים יותר מחדר ניתוח, עם טמפרטורות ולחות מבוקרות, ובציוד שמחירו מאות מיליוני דולרים. לוח דק מאוד של סיליקון (כמו דיסקית שקופה) עובר עשרות שלבים - מדפיסים עליו דפוסים מיקרוסקופיים בעזרת לייזרים ואור אולטרה־סגול, מטמיעים בו חומרים, צורבים שכבות, חותכים, בודקים, עוטפים - ורק אז מקבלים את מה שנראה כמו חתיכה קטנה של פלסטיק שחור עם רגליים. מתוך אלפי השבבים שנחתכים מכל דיסקית - רק חלק עובר את כל הבדיקות בהצלחה. דרוש דיוק של ננומטרים, מיליארדית המטר.