קרן למימון סטארטאפים גייסה 20 מיליון דולר
תכנית ההאצה Fusion של גיא קצוביץ' ויאיר ורדי השלימה גיוס קרן של 20 מיליון דולר, המיועדת להשקעות בסטארט-אפים בשלבי ה-Pre-Seed שהוקמו על ידי יזמים ישראלים. הקרן החלה לבצע השקעות לאחר סגירה ראשונית והשקיעה בשנה האחרונה במעל ל-30 סטארט-אפים ישראלים. מייסדיה טוענים כי בכוונתם להמשיך להיות פלטפורמת ההשקעות בסטארט-אפים הפעילה בישראל, ולבצע בין 60 ל-80 השקעות חדשות עד 2026.
בין המשקיעים בקרן נמנים משקיעים ויזמים מהמובילים בעולם, לרבות קרן ההשקעות Insight Partners, גיגי לוי-וייס, ליעד אגמון, עופר בן-נון ועוד 70 יזמים סדרתיים ומנהלי השקעות מישראל וארה"ב. לקרן מונו יועצים מיוחדים, בהם דניאל שנער, מייקל רונן, פרי וולק, חגי שוורץ, חמי צוקר, קלנסי סטאר ושני זנסקו.
הקרן עובדת כך: היא משקיעה צ'ק של 150 אלף דולר בכל סטארטאפ מכל התחומים, בשלב הרעיון עד לשלב בו יש מוצר ראשוני והכנסות ראשוניות. לצד ההשקעה Fusion מעניקה פלטפורמה שלמה לתמיכה ביזמים לקראת הפריצה לשוק האמריקאי, ממשרדים בקליפורניה, גישה וחיבור ישיר למשקיעי המשך וקרנות הון-סיכון, מנטורים, יועצים ולקוחות פוטנציאליים.
תוכנית Fusion הוקמה בשנת 2017 על ידי גיא קצוביץ' ויאיר ורדי, מאז השקיעה ב-100 חברות ב-12 מחזורים, ביניהם: Agora, DigitalOwl, Base.ai, Innplay Labs, Hoopo ועוד. מעל ל-20% מהחברות מובלות על ידי נשים מייסדות, ובסיום התוכנית מעל ל-70% מהחברות הצליחו בגיוס סבב סיד של 2.5 מיליון דולר בממוצע.
- ג'נריישן קפיטל מגייסת 280 מיליון שקל בהנפקה פרטית למוסדיים
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיא קצוביץ' ויאיר ורדי. צילום בר כהן
גיא קצוביץ', שותף-מייסד בתוכנית Fusion: "בתקופה בה היקף ההשקעות בישראל ירד ב-75% ביחס לשנה שעברה, אנו חושבים שזו תקופה נהדרת להמשיך ולהשקיע בחברות ישראליות, ולקחת סיכון איפה שקרנות ואנג'לים מהססים או לא זזים מספיק מהר. בחמש השנים האחרונות היינו מהמשקיעים הפעילים בישראל 'מתחת לרדאר' והשקענו בכ-100 חברות. אנחנו מתכננים להמשיך בקצב דומה בשנים הקרובות.
- 1.Business 01/06/2023 17:23הגב לתגובה זוחברה - קרן - אמינה ומקצועית . תנפיקו כאן לא רוצים שרלטנים רק בעלי כוונה טובה . ונתחלק בסיכון . ב.ע.ה בלי עזרת השם בהצלחה .
איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם
OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.
שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.
OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.
חיסכון מוחשי בזמן ובכסף
הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- אנת'רופיק חוזה הכנסה שנתית של 9 מיליארד דולר ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.
פיטורים במדטרוניק ובלייטריקס: מהמרות על שינויים מבניים וארגוניים
בעקבות מהלכי ארגון מחדש בישראל, מדטרוניק הודיעה על פיטוריהם של כ-60 עובדים מתוך כ-200 במרכז הפיתוח בירושלים, במסגרת מהלך גלובלי. במקביל, לייטריקס צפויה לפטר כ-85 עובדים, לצד גיוס כ-30 עובדים חדשים בתחומי הבינה המלאכותית, כחלק מאסטרטגיה חדשה של החברה,
שמקדמת שינוי עסקי מובהק
מדטרוניק, שפועלת בישראל במערכת פיתוח בה מעסיקה כ-1,000 עובדים בפריסה של שמונה מרכזים, הודיעה כי היא צפויה לפטר כ-60 עובדים ממרכז הפיתוח שלה בירושלים, שבו מועסקים כ-200 עובדים. על פי החברה, המהלך מתבצע כחלק מתהליך ארגון מחדש גלובלי, שבמסגרתו הוחלט לרכז חלק מהפעילויות במיקומים בודדים, ולפחות במחלקה אחת, זו העוסקת בפיתוח מערכות הנשמה, צפויה להיסגר פעילותה בישראל. מדטרוניק מסרה כי העובדים המושפעים מקודמים להגיש מועמדות למשרות חלופיות, וכי החברה תומכת בהם בהתאם לחוקים המקומיים.
באותו זמן, לייטריקס, שמוכרת בעיקר כאחת מחברות הפיתוח והעריכה הדיגיטלית, הודיעה על שינוי ארגוני מהותי: היא תפרד מכ-85 עובדים ופועלת לגיוס כ-30 עובדים חדשים בתחום הבינה המלאכותית. השינוי יבוא לידי ביטוי בעיצוב מחדש של מבנה החברה, כך שיכלול שתי מחלקות עיקריות: אחת שתתמקד בפיתוח מודלים וטכנולוגיות בינה מלאכותית לשילוב במוצרי החברה, והשנייה שתתמקד בערוצי B2C והאפליקציות לצרכן. לייטריקס ציינה שהיא שינתה את המיקוד העסקי שלה במטרה להפוך למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, והשיקה באחרונה את פלטפורמת LTX Studio ומודל LTX-2 לעיבוד וידאו מבוסס AI.
שני המקרים משקפים את האופן שבו חברות טכנולוגיה ישראליות גלובליות מותאמות למציאות המשתנה: מדטרוניק שבוחרת לצמצם פעילות בישראל כחלק ממהלך גלובלי, ולייטריקס שמבצעת מעבר אסטרטגי פנימי לעולמות ה-AI. הפיטורים, גם אם לא בהיקפים עצומים ביחס לכוח האדם הכולל, מדגישים את הלחצים ואת הצורך לשינוי מתמיד בענף ההייטק. העובדים המושפעים עומדים בפני אתגרים אמיתיים, גם אם החברה משדרת רצון לתמוך ולהקל על תהליך המעבר.
