מה השכר הממוצע במשק וכמה מרוויחים בהייטק?
השכר הממוצע בישראל רושם עלייה מתונה בלבד, בעוד ענף ההייטק ממשיך להוביל בשכר אך מתמודד עם ירידה במספר המשרות. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לחודש נובמבר 2024 מצביעים על מגמות מפתיעות, שמשקפות את השפעת המלחמה בעזה ואת השינויים הכלכליים במשק.
השכר הממוצע במשק: עלייה קלה אך מעיבה
השכר הממוצע במשק עמד בנובמבר על 12,869 שקלים – עלייה של 1.1% בלבד לעומת נובמבר 2023. זאת, על אף שהיה זה החודש המלא הראשון של מלחמת "חרבות ברזל" שבה מאות
אלפי אנשי מילואים פונו מבתיהם ושהו מחוץ למקום עבודתם.
הנתון מדאיג במיוחד לנוכח ירידה משמעותית בהשוואה לחודש אוקטובר, שבו עמד השכר הממוצע על 13,316 שקלים. מדובר בחודש השני ברציפות שבו השכר הממוצע יורד, מגמה שעשויה להשפיע לרעה על
היכולת הכלכלית של משקי הבית.
לפי הנתונים, מגמת הירידה בשכר במשק החלה דווקא בזמן שבו המחירים זינקו, בין היתר בשל עליית המע"מ וגזירות כלכליות נוספות. הירידה בשכר, בשילוב הגידול בהוצאות, עלולה לפגוע בהיקף הצריכה ולהאט את הפעילות הכלכלית.
תעסוקה ושכר: תמונה מעורבת
על אף הירידה בשכר, מספר משרות השכיר במשק ממשיך לעלות. בחודש נובמבר נרשמו כ-4.2 מיליון משרות שכיר – עלייה של 1.4% לעומת החודש הקודם ועלייה משמעותית של 6% לעומת נובמבר אשתקד.
עם זאת, חשוב לזכור שנובמבר 2023 היה החודש הראשון למלחמת "חרבות ברזל" שבו רבים מהעובדים נעדרו ממקום עבודתם בשל גיוס למילואים או פינוי מבתיהם בדרום.
- השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
- נתוני מס"ב חושפים: בשנת 2023 חל גידול של כ-5.4% בשכר הממוצע במשק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה בהייטק?
ענף ההייטק ממשיך לשמור על מעמדו כקטר המשק מבחינת השכר. השכר הממוצע בהייטק בחודש אוקטובר 2024 עמד על 30,915 שקלים – עלייה של 4.7% לעומת אוקטובר 2023. עם זאת, הענף מתמודד עם צמצום במספר המשרות. בחודש אוקטובר נרשמו בענף 402 אלף משרות, ירידה של 1% לעומת חודש ספטמבר. בהשוואה לאוקטובר אשתקד, נרשמה עלייה מזערית של 0.6% בלבד במספר המשרות.
האם המגמות יימשכו?
הנתונים הנוכחיים מצביעים על חוסר יציבות בשוק העבודה, במיוחד לנוכח האתגרים הכלכליים והגיאופוליטיים. ענף ההייטק, אף שהוא מוביל בשכר, מתחיל להראות
סימנים של האטה.
כיצד תושפע הצריכה הפרטית והאם הענפים המובילים במשק יצליחו לשמר את כוחם? נראה שהתשובות לכך תלויות בהתפתחויות הכלכליות והפוליטיות בחודשים הקרובים.
שוק ההייטק הישראלי מתחיל להתאושש בהדרגה לאחר שנתיים מאתגרות, כשהשכר הממוצע בתפקידים טכנולוגיים חווה עלייה מתונה בשנה האחרונה. לפי נתוני חברת ההשמה GotFriends, השכר הממוצע למשרות טכנולוגיות עמד בשנת 2024 על 37,071 ש"ח לחודש – עלייה של 1.5% בהשוואה ל-2023, אז עמד השכר הממוצע על 36,524 שקל. שיאני השכר נותרו מנהלי פיתוח וחוקרי אבטחת מידע, עם עליות מרשימות בשכרם החודשי, שהגיעו ל-46,815 שקל ו-45,012 שקל בהתאמה – עלייה של כ-6% לעומת השנה הקודמת. גם תוכניתני Big Data ותוכניתני Python נהנו מעליות נאות של 6.4% ו-5.85% בהתאמה, כשהשכר הממוצע בתפקידים אלו עומד כעת על כ-41,900 שקל ו-41,044 שקל. לעומתם, מנהלי מוצר ותוכניתני C/C++ רשמו ירידות קלות בשכרם הממוצע, ואצל "בוגרים מצטיינים" נרשמה ירידה משמעותית של 17% לשכר ממוצע של 17,000 ש"ח בלבד – ירידה שנמשכת זו השנה השלישית ברציפות.
- "ה-AI מצמצם משמעותית את עבודת הביקורת של רואי החשבון" - קריירה בעידן ה-AI
- האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
מגמות נוספות בענף כוללות גידול מסוים במספר משרות השכיר,
שעמד בחודש ספטמבר על 402.5 אלף משרות, מעט מתחת לשיא שנרשם ביולי. על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע בהייטק עמד בספטמבר על 31,237 ש"ח, עלייה של 3.8% לעומת אוגוסט. תחומי הגיוס המובילים ב-2024 היו אבטחת מידע (25% מהמשרות), בינה מלאכותית (18%), ופינטק (11%). פערי
השכר בין גברים לנשים נותרו בעינם, כאשר השכר החודשי הממוצע לגברים עמד על 38,128 שקל, בעוד שנשים הרוויחו בממוצע 33,625 שקל – פער של 12%. למרות לחצים מצד חברות בינלאומיות כמו אמזון להחזיר עובדים למשרדים, מגמת העבודה מהבית נשארה יציבה, עם 51% מהמשרות בתעשייה המאפשרות
עבודה מרחוק לפחות יומיים בשבוע. בסיכומו של דבר, הנתונים מעידים על התאוששות זהירה בענף, לצד שינויים מגוונים במבנה השכר והעדפות העבודה. עם זאת, לא כל המקצועות נהנים מהשיפור, והאתגרים בשוק ההייטק הישראלי עודם קיימים.
- 5.יי 06/01/2025 11:57הגב לתגובה זוהנתונים זה ברוטו או נטו
- כל אחד והנטו שלו 26/01/2025 08:52הגב לתגובה זו.
- תמיד ברוטו (ל"ת)מניב 16/01/2025 13:31הגב לתגובה זו
- 4.אלון 06/01/2025 11:20הגב לתגובה זובל הרפורמות של לוין וקרעי ומסע הגובים של אמסלם לאן נגיע
- 3.ייז 05/01/2025 20:02הגב לתגובה זויש מליון חרדים בטלנים ועוד 2 מליון ערבים שעובדים בשחור. תעשו חשבון חברים
- גם בתעשיית המין בתל אביב לא מוציאים קבלות (ל"ת)קוף 06/01/2025 19:45הגב לתגובה זו
- 2.שי 05/01/2025 19:33הגב לתגובה זוהשכר החציוני הוא שקובע.כמה מרווחים מעל 7000 שח וכמה מתחת
- 1.הממוצע פחות מעניין תביאו את החציוני (ל"ת)ד 05/01/2025 14:00הגב לתגובה זו
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
רו"ח אורי עזרא, קרדיט: דוד אייזנטל"ה-AI מצמצם משמעותית את עבודת הביקורת של רואי החשבון" - קריירה בעידן ה-AI
שיחה עם רואה חשבון אורי עזרא, יו"ר קבוצת אליוט גלובל ישראל ושותף במשרד קופרברג עזרא ושות'
ספר קצת על עצמך?
אני שותף במשרד קופרברג עזרא ושות', משרד רואי חשבון. מתמחה בביקורות וליווי עצמאים וחברות ובנוסף מחלקה לביקורת פנים וביקורת חקירתית. במקצוע 17 שנים ושותף בפירמה כמעט 9 שנים. אני גם יו"ר קבוצת אליוט גלובל, שהיא רשת גלובלית של רואי חשבון, בסדר גודל של PWC, ובמסגרת הרשת בישראל, התאגדנו 30 משרדי רואי חשבון שמייצגים כאן את הפירמה הבינלאומית וגם ומקבלים מעטפת מקצועית רחבה בכל התחומים הקשורים ומשיקים לראיית חשבון ונהנים דרכה מתשתיות שאין במשרדים קטנים אחרים.
איך ה-AI משפיע על הענף שלך?
בעולם הביקורת הפנימית והחקירתית ה-AI השפיע במסגרת כתיבת מתודולוגיות של ביקורת, כתיבת תכניות עבודה, הוא נותן תשובות על איך לתקוף סוגיות מסוימות שעולות בעבודת ביקורת חקירתית. אנחנו רואים בו גם כעזר בחשיבה יצירתית וחשיבה מחוץ לקופסה. כשהיינו צריכים לכתוב תוכנית ביקורת מסוימת, ביצענו ניתוחים בשביל לבחון את כלי ה-AI השונים וראינו את השונות ביניהם ובין התשובות שלהם. בסוף כשעושים ביקורת פנים ישנה הגבלת זמן וצריך להפיק ממנה מקסימום תועלת. אם אין תכנית ולא יודעים לאן הולכים אפשר לבזבז הרבה שעות.
באמצעות ה-AI, קיבלנו נקודות ופרספקטיבות וידענו לתכנן את הביקורת בצורה הרבה יותר טובה באופן שחסך לנו זמן, שיפר תוצאות של ניתוח המידע והביא תוצרים מעניינים. בסוף בעולם הבדיקות הפנימיים למשל רכש והתקשרויות - אפשר לחפש בשיטות המסורתיות לביצוע ביקורת, אבל כשביקשנו מה-AI לכתוב תוכנית ביקורת, הוא הצביע על כשלים שיכולים להיות לאותו גוף או ארגון בסוגיה מסוימת והוא נתן לנו יכולת להתביית ולתקוף את הנקודות הללו. הוא גרם לנו להביא את התוצאה לבסוף.
יש תוכנות עיבוד מידע שיודעות לעשות את זה באמצעות AI. תוכנות ביקורת של אידאה שיודעות לנתח מידעים לביקורת ולהציף את הממצאים הנכונים ואת הליקויים הקיימים. חלק מהתוכנות בראיית חשבון כבר מיישמות AI בתוך המערכת שלהן כך שזה לא כמו מערכות ה-AI הרגילות. במחלקה השנייה שלנו של ביקורת דוחות כספיים וליווי עצמאיים, אני לא כל כך צריך את ה-AI, הניתוח שאני עושה בעין שלי לדוח הכספי, הוא מהיר מאוד אבל בנקודה הזאת ה-AI עוזר לנו לכתיבת תכנית עסקית לארגון או עצמאי, לניתוח המידע שהוא נותן לנו. אם אותו עצמאי מציג בפנינו את הרעיון שלו אז אנחנו נעזרים ב-Chat כדי לעזור בניתוח הכשלים שיכולים לעלות, להבין מהן החוזקות והחולשות, ולבנות תכנית עסקית. לחברות גדולות אין ספק ש-AI יכול לתרום בצורה פנומנלית בניתוח דוחות כספיים, אבל בחברות הקטנות זה פחות משנה. אני ישר מזהה כשלים או עיוותים וטעויות שיכולות להיות.
- כששותף במשרד רואי חשבון עושה "טובה" לעובד למרות שהוא עובר על החוק - מה קבע בית המשפט
- הצרות של PWC - פירמת רואי החשבון הגדולה סוגרת פעילות ב-12 מדינות אחרי פשלות חשבונאיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדורים קודמים
"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
