עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מה השכר הממוצע במשק וכמה מרוויחים בהייטק?

עמית בר | (8)

השכר הממוצע בישראל רושם עלייה מתונה בלבד, בעוד ענף ההייטק ממשיך להוביל בשכר אך מתמודד עם ירידה במספר המשרות. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לחודש נובמבר 2024 מצביעים על מגמות מפתיעות, שמשקפות את השפעת המלחמה בעזה ואת השינויים הכלכליים במשק.


השכר הממוצע במשק: עלייה קלה אך מעיבה

השכר הממוצע במשק עמד בנובמבר על 12,869 שקלים – עלייה של 1.1% בלבד לעומת נובמבר 2023. זאת, על אף שהיה זה החודש המלא הראשון של מלחמת "חרבות ברזל" שבה מאות אלפי אנשי מילואים פונו מבתיהם ושהו מחוץ למקום עבודתם.

הנתון מדאיג במיוחד לנוכח ירידה משמעותית בהשוואה לחודש אוקטובר, שבו עמד השכר הממוצע על 13,316 שקלים. מדובר בחודש השני ברציפות שבו השכר הממוצע יורד, מגמה שעשויה להשפיע לרעה על היכולת הכלכלית של משקי הבית.

לפי הנתונים, מגמת הירידה בשכר במשק החלה דווקא בזמן שבו המחירים זינקו, בין היתר בשל עליית המע"מ וגזירות כלכליות נוספות. הירידה בשכר, בשילוב הגידול בהוצאות, עלולה לפגוע בהיקף הצריכה ולהאט את הפעילות הכלכלית.

תעסוקה ושכר: תמונה מעורבת

על אף הירידה בשכר, מספר משרות השכיר במשק ממשיך לעלות. בחודש נובמבר נרשמו כ-4.2 מיליון משרות שכיר – עלייה של 1.4% לעומת החודש הקודם ועלייה משמעותית של 6% לעומת נובמבר אשתקד.
עם זאת, חשוב לזכור שנובמבר 2023 היה החודש הראשון למלחמת "חרבות ברזל" שבו רבים מהעובדים נעדרו ממקום עבודתם בשל גיוס למילואים או פינוי מבתיהם בדרום.

מה קורה בהייטק?

ענף ההייטק ממשיך לשמור על מעמדו כקטר המשק מבחינת השכר. השכר הממוצע בהייטק בחודש אוקטובר 2024 עמד על 30,915 שקלים – עלייה של 4.7% לעומת אוקטובר 2023. עם זאת, הענף מתמודד עם צמצום במספר המשרות. בחודש אוקטובר נרשמו בענף 402 אלף משרות, ירידה של 1% לעומת חודש ספטמבר. בהשוואה לאוקטובר אשתקד, נרשמה עלייה מזערית של 0.6% בלבד במספר המשרות.

האם המגמות יימשכו?

הנתונים הנוכחיים מצביעים על חוסר יציבות בשוק העבודה, במיוחד לנוכח האתגרים הכלכליים והגיאופוליטיים. ענף ההייטק, אף שהוא מוביל בשכר, מתחיל להראות סימנים של האטה.
כיצד תושפע הצריכה הפרטית והאם הענפים המובילים במשק יצליחו לשמר את כוחם? נראה שהתשובות לכך תלויות בהתפתחויות הכלכליות והפוליטיות בחודשים הקרובים.


שוק ההייטק הישראלי מתחיל להתאושש בהדרגה לאחר שנתיים מאתגרות, כשהשכר הממוצע בתפקידים טכנולוגיים חווה עלייה מתונה בשנה האחרונה. לפי נתוני חברת ההשמה GotFriends, השכר הממוצע למשרות טכנולוגיות עמד בשנת 2024 על 37,071 ש"ח לחודש – עלייה של 1.5% בהשוואה ל-2023, אז עמד השכר הממוצע על 36,524 שקל. שיאני השכר נותרו מנהלי פיתוח וחוקרי אבטחת מידע, עם עליות מרשימות בשכרם החודשי, שהגיעו ל-46,815 שקל ו-45,012 שקל בהתאמה – עלייה של כ-6% לעומת השנה הקודמת. גם תוכניתני Big Data ותוכניתני Python נהנו מעליות נאות של 6.4% ו-5.85% בהתאמה, כשהשכר הממוצע בתפקידים אלו עומד כעת על כ-41,900 שקל ו-41,044 שקל. לעומתם, מנהלי מוצר ותוכניתני C/C++ רשמו ירידות קלות בשכרם הממוצע, ואצל "בוגרים מצטיינים" נרשמה ירידה משמעותית של 17% לשכר ממוצע של 17,000 ש"ח בלבד – ירידה שנמשכת זו השנה השלישית ברציפות.

קיראו עוד ב"קריירה"


 מגמות נוספות בענף כוללות גידול מסוים במספר משרות השכיר, שעמד בחודש ספטמבר על 402.5 אלף משרות, מעט מתחת לשיא שנרשם ביולי. על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע בהייטק עמד בספטמבר על 31,237 ש"ח, עלייה של 3.8% לעומת אוגוסט. תחומי הגיוס המובילים ב-2024 היו אבטחת מידע (25% מהמשרות), בינה מלאכותית (18%), ופינטק (11%). פערי השכר בין גברים לנשים נותרו בעינם, כאשר השכר החודשי הממוצע לגברים עמד על 38,128 שקל, בעוד שנשים הרוויחו בממוצע 33,625 שקל – פער של 12%. למרות לחצים מצד חברות בינלאומיות כמו אמזון להחזיר עובדים למשרדים, מגמת העבודה מהבית נשארה יציבה, עם 51% מהמשרות בתעשייה המאפשרות עבודה מרחוק לפחות יומיים בשבוע. בסיכומו של דבר, הנתונים מעידים על התאוששות זהירה בענף, לצד שינויים מגוונים במבנה השכר והעדפות העבודה. עם זאת, לא כל המקצועות נהנים מהשיפור, והאתגרים בשוק ההייטק הישראלי עודם קיימים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יי 06/01/2025 11:57
    הגב לתגובה זו
    הנתונים זה ברוטו או נטו
  • כל אחד והנטו שלו 26/01/2025 08:52
    הגב לתגובה זו
    .
  • תמיד ברוטו (ל"ת)
    מניב 16/01/2025 13:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אלון 06/01/2025 11:20
    הגב לתגובה זו
    בל הרפורמות של לוין וקרעי ומסע הגובים של אמסלם לאן נגיע
  • 3.
    ייז 05/01/2025 20:02
    הגב לתגובה זו
    יש מליון חרדים בטלנים ועוד 2 מליון ערבים שעובדים בשחור. תעשו חשבון חברים
  • גם בתעשיית המין בתל אביב לא מוציאים קבלות (ל"ת)
    קוף 06/01/2025 19:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שי 05/01/2025 19:33
    הגב לתגובה זו
    השכר החציוני הוא שקובע.כמה מרווחים מעל 7000 שח וכמה מתחת
  • 1.
    הממוצע פחות מעניין תביאו את החציוני (ל"ת)
    ד 05/01/2025 14:00
    הגב לתגובה זו
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.