מה השכר הממוצע במשק וכמה מרוויחים בהייטק?
השכר הממוצע בישראל רושם עלייה מתונה בלבד, בעוד ענף ההייטק ממשיך להוביל בשכר אך מתמודד עם ירידה במספר המשרות. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לחודש נובמבר 2024 מצביעים על מגמות מפתיעות, שמשקפות את השפעת המלחמה בעזה ואת השינויים הכלכליים במשק.
השכר הממוצע במשק: עלייה קלה אך מעיבה
השכר הממוצע במשק עמד בנובמבר על 12,869 שקלים – עלייה של 1.1% בלבד לעומת נובמבר 2023. זאת, על אף שהיה זה החודש המלא הראשון של מלחמת "חרבות ברזל" שבה מאות
אלפי אנשי מילואים פונו מבתיהם ושהו מחוץ למקום עבודתם.
הנתון מדאיג במיוחד לנוכח ירידה משמעותית בהשוואה לחודש אוקטובר, שבו עמד השכר הממוצע על 13,316 שקלים. מדובר בחודש השני ברציפות שבו השכר הממוצע יורד, מגמה שעשויה להשפיע לרעה על
היכולת הכלכלית של משקי הבית.
לפי הנתונים, מגמת הירידה בשכר במשק החלה דווקא בזמן שבו המחירים זינקו, בין היתר בשל עליית המע"מ וגזירות כלכליות נוספות. הירידה בשכר, בשילוב הגידול בהוצאות, עלולה לפגוע בהיקף הצריכה ולהאט את הפעילות הכלכלית.
תעסוקה ושכר: תמונה מעורבת
על אף הירידה בשכר, מספר משרות השכיר במשק ממשיך לעלות. בחודש נובמבר נרשמו כ-4.2 מיליון משרות שכיר – עלייה של 1.4% לעומת החודש הקודם ועלייה משמעותית של 6% לעומת נובמבר אשתקד.
עם זאת, חשוב לזכור שנובמבר 2023 היה החודש הראשון למלחמת "חרבות ברזל" שבו רבים מהעובדים נעדרו ממקום עבודתם בשל גיוס למילואים או פינוי מבתיהם בדרום.
- השכר הממוצע עלה - ההייטק משאיר אבק לשאר הענפים
- השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה בהייטק?
ענף ההייטק ממשיך לשמור על מעמדו כקטר המשק מבחינת השכר. השכר הממוצע בהייטק בחודש אוקטובר 2024 עמד על 30,915 שקלים – עלייה של 4.7% לעומת אוקטובר 2023. עם זאת, הענף מתמודד עם צמצום במספר המשרות. בחודש אוקטובר נרשמו בענף 402 אלף משרות, ירידה של 1% לעומת חודש ספטמבר. בהשוואה לאוקטובר אשתקד, נרשמה עלייה מזערית של 0.6% בלבד במספר המשרות.
האם המגמות יימשכו?
הנתונים הנוכחיים מצביעים על חוסר יציבות בשוק העבודה, במיוחד לנוכח האתגרים הכלכליים והגיאופוליטיים. ענף ההייטק, אף שהוא מוביל בשכר, מתחיל להראות
סימנים של האטה.
כיצד תושפע הצריכה הפרטית והאם הענפים המובילים במשק יצליחו לשמר את כוחם? נראה שהתשובות לכך תלויות בהתפתחויות הכלכליות והפוליטיות בחודשים הקרובים.
שוק ההייטק הישראלי מתחיל להתאושש בהדרגה לאחר שנתיים מאתגרות, כשהשכר הממוצע בתפקידים טכנולוגיים חווה עלייה מתונה בשנה האחרונה. לפי נתוני חברת ההשמה GotFriends, השכר הממוצע למשרות טכנולוגיות עמד בשנת 2024 על 37,071 ש"ח לחודש – עלייה של 1.5% בהשוואה ל-2023, אז עמד השכר הממוצע על 36,524 שקל. שיאני השכר נותרו מנהלי פיתוח וחוקרי אבטחת מידע, עם עליות מרשימות בשכרם החודשי, שהגיעו ל-46,815 שקל ו-45,012 שקל בהתאמה – עלייה של כ-6% לעומת השנה הקודמת. גם תוכניתני Big Data ותוכניתני Python נהנו מעליות נאות של 6.4% ו-5.85% בהתאמה, כשהשכר הממוצע בתפקידים אלו עומד כעת על כ-41,900 שקל ו-41,044 שקל. לעומתם, מנהלי מוצר ותוכניתני C/C++ רשמו ירידות קלות בשכרם הממוצע, ואצל "בוגרים מצטיינים" נרשמה ירידה משמעותית של 17% לשכר ממוצע של 17,000 ש"ח בלבד – ירידה שנמשכת זו השנה השלישית ברציפות.
- "41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
- בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים...
מגמות נוספות בענף כוללות גידול מסוים במספר משרות השכיר,
שעמד בחודש ספטמבר על 402.5 אלף משרות, מעט מתחת לשיא שנרשם ביולי. על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע בהייטק עמד בספטמבר על 31,237 ש"ח, עלייה של 3.8% לעומת אוגוסט. תחומי הגיוס המובילים ב-2024 היו אבטחת מידע (25% מהמשרות), בינה מלאכותית (18%), ופינטק (11%). פערי
השכר בין גברים לנשים נותרו בעינם, כאשר השכר החודשי הממוצע לגברים עמד על 38,128 שקל, בעוד שנשים הרוויחו בממוצע 33,625 שקל – פער של 12%. למרות לחצים מצד חברות בינלאומיות כמו אמזון להחזיר עובדים למשרדים, מגמת העבודה מהבית נשארה יציבה, עם 51% מהמשרות בתעשייה המאפשרות
עבודה מרחוק לפחות יומיים בשבוע. בסיכומו של דבר, הנתונים מעידים על התאוששות זהירה בענף, לצד שינויים מגוונים במבנה השכר והעדפות העבודה. עם זאת, לא כל המקצועות נהנים מהשיפור, והאתגרים בשוק ההייטק הישראלי עודם קיימים.
- 5.יי 06/01/2025 11:57הגב לתגובה זוהנתונים זה ברוטו או נטו
- כל אחד והנטו שלו 26/01/2025 08:52הגב לתגובה זו.
- תמיד ברוטו (ל"ת)מניב 16/01/2025 13:31הגב לתגובה זו
- 4.אלון 06/01/2025 11:20הגב לתגובה זובל הרפורמות של לוין וקרעי ומסע הגובים של אמסלם לאן נגיע
- 3.ייז 05/01/2025 20:02הגב לתגובה זויש מליון חרדים בטלנים ועוד 2 מליון ערבים שעובדים בשחור. תעשו חשבון חברים
- גם בתעשיית המין בתל אביב לא מוציאים קבלות (ל"ת)קוף 06/01/2025 19:45הגב לתגובה זו
- 2.שי 05/01/2025 19:33הגב לתגובה זוהשכר החציוני הוא שקובע.כמה מרווחים מעל 7000 שח וכמה מתחת
- 1.הממוצע פחות מעניין תביאו את החציוני (ל"ת)ד 05/01/2025 14:00הגב לתגובה זו
"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה
גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור
Z
דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא".
דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.
ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.
התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות
תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.
סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.
הפער הבין-דורי מתרחב
"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה
גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור
Z
דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא".
דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.
ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.
התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות
תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.
סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.
הפער הבין-דורי מתרחב
