למה חברות הייטק ישראליות מעסיקות 32 אלף איש באירופה?

חברות ההייטק הישראליות לא עוצרות בגיוס עובדים בישראל וכבר מזמן החלו להתפרס במדינות אירופה. דוח חדש של פירמת רואי החשבון העולמית, KPMG וקרן ההון סיכון השוויצרית, Planven, מראה עד כמה חברות הייטק ישראליות פרוסות ביבשת אירופה והמגמה שלא עוצרת.

כיום חברות הייטק מעסיקות כ-32 אלף אירופאים בכ-1686 חברות, כאשר 12 אלף מתוכם הם עובדים ישראליים החיים ביבשת. הדוח מראה גדילה של 4.8% בשנה בשלוש השנים האחרונות ונראה כי המגמה הזו עשויה להימשך בשנים הקרובות. מדינות האיחוד שבהן יש הכי הרבה עובדים ישראליים הן גרמניה, צרפת ופולין, אך שתי המדינות האירופאיות עם העובדים הרבים ביותר, דווקא לא באיחוד: בריטניה ואוקראינה. גיוס עובדים באוקראינה נמשך לאורך כל שנות המלחמה, שעדיין נראית רחוקה מסיום. "אוקראינה היא שחקן מרכזי שמגייסים ממנה עובדים כבר מעל ל-15 שנה, וזו מגמה שלא נעצרת בגלל המלחמה בה, זה רק מראה למה אנחנו, ישראלים ואוקראינים, ממשיכים לעבוד יחד, אנחנו מאוד מתאימים ויודעים להמשיך ולפעול גם תחת אש," אומרת רינת בוכהולץ, מייסדת ומנכ"לית Global Teams, מלווה חברות הייטק ישראליות בהעסקה גלובלית. החברה הוקמה בתקופת הקורונה וכיום מעסיקה מעל ל-150 עובדים במודל היברידי.

האם עלויות ההעסקה לעובדים באירופה הם נמוכות יותר מעלויות העובדים בישראל?
"הסיבה שחברות ישראליות פונות לעובדים בחו"ל, בדגש למזרח אירופה היא קודם כל כיוון שהן צריכות לגדול. השוק המקומי בישראל הוא קטן מדי וחברות בצמיחה צריכות עוד ועוד טאלנט. תנאי השכר זה עניין משני לכך. אין תופעה של טאלנטים שמחפשים עבודה בישראל, כי כאן יש שוק חזק של עובדים. הטאלנט הישראלי הוא הטוב בעולם, אין ספק בכך, אבל חברות שרוצות לגדול, צריכות לצאת מהשוק המקומי ולכן חייבים לחפש במקומות אחרים. במזרח אירופה יש טאלנט איכותי ובעלויות נמוכות משמעותית, והכי חשוב, הוא זמין."

10 המדינות האירופאיות בהן יש הכי הרבה עובדים בחברות הייטק ישראליות:

• סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
• הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

1. בריטניה עם כ-6,724 עובדים בכ-704 חברות.
2. אוקראינה עם 2,598 עובדים בכ-312 חברות
3. גרמניה עם כ-2,131 עובדים ב-415 חברות
4. צרפת עם 1,750 עובדים בכ-279 חברות
5. פולין עם 1,734 עובדים ב-257 חברות
6. ספרד עם כ-1,415 עובדים ב-356 חברות
7. הולנד עם 1,056 עובדים
8. איטליה עם 852 עובדים
9. רומניה עם 792 עובדים
10. אירלנד עם 664 עובדים

בוכהולץ מסמנת את הצמיחה בתחומי ה-AI והסייבר כזרז להעסקת עובדים נוספים מחוץ לישראל. "בישראל, לרוב כאשר חברה מנסה לגייס מומחה AI ולהוציא אותו מחברה אחרת, צריך לחכות חודשיים, בעוד בחו"ל תקופת ההודעה מראש היא שבועיים בלבד, זה הבדל משמעותי." היא מוסיפה כי במקרים וחברה צריכה לגייס 20 עובדים בטווח זמן קצר , "חברות יגייסו בישראל את מי שאפשר ואת השאר יגייסו בחו"ל." היא מדגישה כי תמיד תהיה עדיפות לכוח אדם ישראלי אך כוח אדם באירופה "יהיו זהים ביכולת שלהם, הם עוברים את אותם המבחנים, העלות שלהם תהיה נמוכה ביותר ממחצית, והגיוס עצמו יהיה מהיר." 

פיתוח במזרח אירופה, שיווק במערב

אחת המדינות עם המספר הרב ביותר של עובדים היא כאמור גרמניה, "אנחנו מעסיקים בה לא מעט עובדים, בגלל היתרון הגדול מאוד שלה. חברות ישראליות רבות מפעילות בה מרכזים, שדרכם הם נותנים שירות ללקוחות המקומיים ולכן צריך שמהנדסים יהיו באתר."

• רכישה שנייה ברבעון: פיירבלוקס רוכשת את TRES Finance הישראלית
• מידרוג: סיכוני הסייבר הופכים לגורם מהותי בדירוגי אשראי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• השכר בהייטק - תמונת מצב; וחוקר הסייבר שקיבל הצעה של 120 אלף...

האם העלויות של עובדים במערב אירופה לא גבוהים כמו של עובדים בישראל?
"השכר בהייטק הישראלי קרוב לשכר בארה"ב, הוא גבוה ובצדק. כמובן שמבחינת חברות ישראליות, לכוח האדם הישראלי יש יתרון משמעותי בזה שהוא נמצא כאן. חברה הפועלת מישראל תמיד תשאף למלא יותר כיסאות בכוח אדם ישראלי. אבל אם נצא מהבועות של ישראל ופאלו ואלטו, אז השכר נמוך יותר, גם באירופה." 

בוכהולץ עושה דיפרנציאציה בין סוג כוח האדם שמגייסים במדינות אירופה. "כוח אדם טכנולוגי לרוב לא נחפש בלונדון, נחפש באוקראינה פולין ובולגריה. שם נמצאים המתכנתים הטובים ביותר." היא מסבירה את היתרון שיש למדינות מזרח אירופה בתפקידים טכנולוגיים בכך שמדינות אלו השקיעו כסף ומשאבים רבים באוניברסיטאות המתמחות בטכנולוגיה. "זה קצת דומה לישראל, המקצועות של שכל אמא רוצה שהילד שלה ילך אליהם, הם לימודי טכנולוגיה, מאוד מזכיר את האמא הישראלית וככה יצא שהאוניברסיטאות המובילות במזרח אירופה הן בהתמחות טכנולוגית. בריטניה וצרפת לא מתמחות בתחומים הללו כך שאם נרצה את הכוח האדם הבאמת מוכשר, אנחנו לא נחפש אותו בלונדון אלא בקייב.
בחודשים האחרונים אנחנו שומעים יותר ויותר על בוגרי תואר במדעי המחשב שיוצאים לשוק העבודה ולוקח להם יותר זמן מאי פעם למצוא עבודה. לרוב מתרצים זאת במהפכת ה-AI, כאשר הבינה המלאכותית מבצעת משימות שפעם היו נותנים לג'וניורים, ועושה זאת מהר יותר. אך עם העלייה במספר העובדים בחברות ישראליות באירופה נשאלת השאלה כיצד זה משפיע על הג'וניורים בישראל. "המציאות היום מורכבת יותר." אומרת בוכהולץ. "חברות, במיוחד סטארטאפים בצמיחה מהירה, מחפשות איזון בין מהירות ביצוע לבין פיתוח כישורים פנימיים. מה שאנחנו רואים בשטח הוא שחברות לא בהכרח בוחרות בין עובדים מנוסים מחו"ל לבין ג'וניורים מקומיים - הן בונות צוותים היברידיים. הן מביאות מפתחים בכירים ומנוסים מחו"ל שיכולים להוביל פרויקטים ולספק תוצרים במהירות, תוך כדי שהם "ממנטרים" ומפתחים את הג'וניורים המקומיים. האתגר עם ג'וניורים הוא לא הכישורים - יש לנו כאן בוגרים מעולים. האתגר הוא הזמן וההשקעה הנדרשים להכשרה בתקופה שבה חברות צריכות לרוץ מהר כדי לשרוד. כשאת מובילה חברת סטארטאפ עם 20 עובדים ולוח זמנים צפוף, קשה להרשות לעצמך מחזור של 6 חודשים עד שמישהו יהיה פרודוקטיבי באמת. הפתרון שאנחנו מציעים הוא דווקא לאפשר לחברות להביא את המומחיות המיידית מחו"ל במחיר סביר, כך שהן יכולות להרשות לעצמן גם להשקיע בג'וניורים מקומיים מבלי לסכן את קצב הפיתוח. זה לא 'או-או', זה 'וגם-וגם'."

רוצים את הראש הישראלי בשוק המקומי

כאמור, 32 אלף עובדים בחברות ההייטק הישראליות נמצאים כעת באירופה כאשר רובם מקומיים, אך עדיין, 12 אלף מתוכם הם ישראלים החיים ביבשת. בשבועות האחרונים עלו פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שתיארו הגירה שלילית מישראל בשנתיים האחרונות, אך בוכהולץ לא קושרת את התופעה הזו עם מגמת הגדילה של מספר העובדים באירופה. היא גורסת כי הגדילה הזו נובעת מכך שחברות ישראליות גדלות, מתפתחות ולוקחות נתח שוק יותר גדול באירופה ולכן צריכות נוכחות מקומית גדולה יותר ומושכות כוח אדם ישראלי. "בעיני זה חשוב מאוד ובמיוחד בתקופה שאנחנו רוצים להראות את הפנים היפות של ישראל דרך טכנולוגיה וחדשנות ודרך ישראלים גאים. זה לא פוגע בארץ אלא מקדם אותה." היא מוסיפה כי "יש ציפיות שמי שמייצג את המוצר, יבוא מהמוח, מהארץ, ויצגו אותה בחו"ל כך שיש יותר צורך בישראלים. אנחנו מתמקדים באנשי טכנולוגיה וכאן אנחנו לא לוקחים מהשוק עובדים ישראלים אלא מייצרים לו מכפיל כוח עם תוספת של עובדים אירופאים."

אם תהיה סיטואציה של חרם, איך חברות ישראליות הפועלות באירופה יכולות לפעול?
"לא נתקלנו בחרם לא ברמת גיוס כוח האדם ולא ברמת החברות שעובדות איתנו ואנחנו רואים גדילה של 5% שהמשיכה לאורך כל המלחמה. אם נסתכל על העובדים המקומיים שעבדו עבור החברות הישראליות, ראינו מהם סולידריות מרגשת, ותסכול מהפער בין מה שהם רואים בחדשות לבין האינטראקציה עם הקולגות הישראליים. אנחנו הרבה פחות דחויים ממה שאנחנו חושבים, והעובדים באירופה מייצגים את ישראל מאוד יפה."

"יצאנו עכשיו ממלחמה שבה התדמית של ישראל הייתה הנמוכה ביותר מזה עשורים ועדיין כשזה נוגע לטכנולוגיה ומוצרים ישראליים, אז אנחנו מאוד פופולריים ונהיינו פופולריים אפילו עוד יותר בלא מעט תעשיות בעקבות המלחמה, כמו למשל ב-AI שלקח חלק במלחמה או סייבר. גם אם לא ברמת הממשלות, ברמת החברות המקומיות רוצים לקבל גישה לכל זה." יותר חברות מתחילות לפתוח סניפים באירופה וזה בגלל הצורך לגדול בגלל שישראל היא שוק קטן מדי והסיבה השנייה שיש חוסר יציבות גיאופוליטית אנחנו נמצאים במדינה שגם אם אין מלחמה יש מבצע מה שאומר שכוח האדם הטכנולוגי שלנו הוא לרוב משרת מילואים פעיל מאוד וחברות נדרשות לייצר עוד אתר שמגבה את האתר המוביל בארץ ומייצר יציבות תפעולית ורשת ביטחון ולכן אם אנחנו מסתכלים על השתיים האחרונות גם חברות שישבו על הגדר ולא קיבלו החלטה אם הן רוצות להתרחב לחו"ל, היום הן רואות את המהלך הזה  כמאסט.

צוות עובדים היברידי

אמנם השנים האחרונות מלמדות אותנו שכמעט בלתי אפשרי לנבא מגמות בשוק או אירועים בעולם, אך בוכהולץ אומרת שבעיניה שנת 2026 תהיה שנת צמיחה. "זה משהו שאנחנו רואים דרך השקעות במספרים חסרי תקדים מהחודשים האחרונים, ונראה זאת גם בישראל וגם בחו"ל." היא מסמנת את ה-AI והסייבר כשני תחומים בולטים. "AI זו מגמה עולמית והסייבר. בעקבות המלחמה והצורך בטכנולוגיה ישראלית לסייבר, לכן רואים עליה בצורך לעובדים בתעשיות הללו ונותנים מענה לעובדים ברמת ההכשרה של עובדים מקומיים ובהמרה של עובדים ל-AI ובהקניית מיומנויות בתחום." 

המציאות של צוות עובדים שחלקו בישראל וחלקו באירופה כבר נוכחת, ולפי בוכהולץ רק תגדל. המגמה עליה היא מדברת היא של העסקה גלובלית היברידית במובן שלא יהיה צוות שלם שכולו בישראל או צוות שכולו בחו"ל. אלא צוות שבו יש כמה אנשי צוות בישראל וכמה אנשי צוות בחו"ל, כאשר כל אחד עובד מהמשרד המקומי שלו אך בצוות אחד. "גם עובדים שברחו מאוקראינה, ממשיכים לעבוד באותה צורה שעבדו קודם רק מפולין, או צרפת, או כל מקום אחר. היום מעסיקים במעל ל-11 מדינות שונות ורבים הם אוקראינים כאשר חלקם אפילו הגיע לקנדה. אלו זה עובדים שהחלו לעבוד בחברות הישראליות הרבה לפני המלחמה וממשיכים גם במדינה חדשה."

בסופו של דבר, הגדילה במספר העובדים באירופה בהייטק הישראלי נובע מהצורך העסקי לצמוח. הייטק הוא שוק חופשי שמצריך גבולות פתוחים ופעילות במדינות שונות ועל כן גם עובדים מקומיים באותם יעדים וגם אם ישנה אחריות לחברות להשאיר מטה וצוותי עובדים כאן בישראל, חלק מהרחבת הפעילות של אותן חברות לשווקים חדשים כולל באופן טבעי גם העסקת עובדים במדינות שונות. אם תהיה לתופעה הזו מחיר בשוק התעסוקה המקומי עוד מוקדם לדעת, אך ככל ששוק התעסוקה הופך להיברידי יותר בתעשייה שהיא גמישה וגלובלית עוד מתכלחילה, חברות ישראליות לא יוכלו להישאר מסוגרות ומוגבלות לשוק תעסוקה אחד בלבד.