17 בנובמבר 2023 - סם אלטמן מפוטר מ-OpenAI וגורר סערה עולמית בשוק הטכנולוגיה

ב-17 בנובמבר 2023 נפל דבר בתעשיית הבינה המלאכותית. דירקטוריון OpenAI, אחת החברות המשפיעות והמתוקשרות בעולם, הודיע על פיטוריו של המנכ״ל והמייסד-השותף סם אלטמן. ההודעה, שנמסרה בשעה שקטה יחסית של יום שישי אחר הצהריים, לוותה בניסוח מפתיע: לטענת הדירקטוריון, אלטמן "לא היה עקבי בשקיפותו", וכשל במימוש אחריותו כלפי ההנהלה. מדובר במהלך שנראה לא רק כהדחה ניהולית אלא כביטוי למחלוקת עמוקה על כיוון החברה, אחריות מוסרית וגבולות החדשנות.

ההשלכות היו מיידיות: מנהלים בכירים פרשו, בהם הנשיאה מיריי מוראטי שמונתה זמנית למנכ"לית, אך התפטרה ימים לאחר מכן. עובדים רבים הודיעו כי בכוונתם לעזוב את החברה אם אלטמן לא יושב, ובמהרה למעלה מ-700 מתוך כ-770 עובדים חתמו על מכתב תמיכה בו. המשקיעה המרכזית בחברה, מיקרוסופט, נאלצה לנקוט עמדה, גיבתה את אלטמן ואף הציעה לו מיידית תפקיד בהובלת חטיבת בינה מלאכותית נפרדת, תרחיש שנראה לרגע כהיפוך מוחלט של המבנה הארגוני של OpenAI.

בתוך חמישה ימים בלבד, בעקבות הלחץ הגובר מצד עובדים, משקיעים ובכירים בתעשייה, אלטמן הושב לתפקידו והדירקטוריון פוזר. זו הייתה דרמה שלא רק טלטלה את אחד התחומים החדשניים והרגישים ביותר כיום, אלא גם הציפה שאלות מבניות ורגולטוריות על אחריות של גופים טכנולוגיים, מבנה שליטה, פיקוח מוסרי וקשרי הון-שלטון-טכנולוגיה.

• ארמקו הסעודית מוכרת מניות - במה היא שונה משאר יצרניות הנפט?
• הרווחים של ארמקו צנחו ב-25% - מה זה אומר על שוק הנפט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

17 בנובמבר 2019 - ארמקו הסעודית פותחת את הנפקת הענק שלה לקראת הגיוס הגדול בעולם

ב-17 בנובמבר 2019 יצאה לדרך הנפקת המניות ההיסטורית של חברת האנרגיה הסעודית ארמקו. כבר בשלב הראשון, שבו נפתח חלון ההצעות למשקיעים פרטיים ומוסדיים מקומיים, היה ברור שמדובר באירוע בעל ממדים חסרי תקדים. החברה, שנחשבת לרווחית בעולם, ביקשה למכור 1.5% ממניותיה בלבד, אך העריכה את שווייה הכולל בכ-1.7 טריליון דולר. היעד שהציבה לעצמה היה לגייס בין 25 ל-30 מיליארד דולר, גיוס הון הגדול בהיסטוריה, שעקף כל הנפקה קודמת.

המהלך הזה לא נולד מתוך צורך תפעולי אלא כאבן יסוד בתוכנית האסטרטגית של סעודיה, שמכונה "חזון 2030" בהובלת הנסיך מוחמד בן סלמן, שמטרתה להקטין את התלות של סעודיה בנפט, לבנות תשתית כלכלית רב-תחומית, ולהפוך את סעודיה לשחקנית גלובלית בשוק ההון, התעשייה והחדשנות. במהלך שלפני ההנפקה נחשפו לראשונה נתונים פיננסיים שממחישים את עוצמת החברה: רווח נקי של כ-68 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019, שיעור רווחיות תפעולית של מעל 60% ונתוני תזרים חריגים לטובה ביחס לחברות נפט מתחרות.

החברה הצליחה לגייס לבסוף כ-29.4 מיליארד דולר, עם ביקושים גבוהים שהגיעו בעיקר ממשקיעים מקומיים, ולא זרים בשל מתחים גיאופוליטיים, היעדר שקיפות מספקת וחששות רגולטוריים. ועדיין, מדובר במהלך דרמטי שהשפיע על המעמד של סעודיה בשווקים, על היכולת שלה לגייס הון עתידי, וגם על מבנה הענף העולמי של אנרגיה מסורתית בתקופה של מעבר מואץ לאנרגיות מתחדשות.

• ענקית הטקסטיל האמריקאית מגיעה לסוף דרכה והמניה שחוצה לראשונה 10,000 דולר
• חברת הנפט משלמת קנס עתק על דליפה בים והמעבד המסחרי הראשון יוצא לדרך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיזוג הענק בתעשיית הרכב יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 35 שנה

17 בנובמבר 2004 - קיי מארט רוכשת את סירס ומקימה את אחת הקמעונאיות הגדולות בארה"ב

ב-17 בנובמבר 2004, במהלך שנתפש באותו זמן כהתלכדות של שני כוחות ותיקים במאבק הישרדות, הודיעה קיי מארט על רכישת רשת הכלבו סירס בעסקה בשווי של כ-11 מיליארד דולר. השתיים, שהתמודדו עם ירידה דרמטית בתנועת הצרכנים וירידה מתמשכת ברווחיות, ניסו להתאחד ולהקים את Sears Holdings Corporation - גוף חדש שאמור היה להחזיק מעל 2,300 חנויות, הכנסות שנתיות של מעל 55 מיליארד דולר, ומותגים מוכרים כמו קנמור וקרפטסמן.

מאחורי המהלך עמד המשקיע אדוארד למפרט, שניסה לנהל את החברה המאוחדת מתוך גישה של ניהול לפי ערך נכסי הנדל"ן בניגוד להשקעה אינטנסיבית בשירות, טכנולוגיה או חוויית לקוח. בתחילה נוצרה ציפייה לאיחוד שיביא לחיסכון, סינרגיה ולחיזוק עמדות בשוק מול וול מארט, טארגט ורשתות אינטרנטיות. אבל תוך שנים בודדות, התברר שהמציאות השתנתה מהר יותר: תחרות מצד אמזון, שינוי בהרגלי הצריכה של לקוחות אמריקאים, והשקעות טכנולוגיות דלות גרמו לאובדן רלוונטיות מתמשך.

החברה נכנסה להפסדים, סגרה מאות חנויות, ובשנת 2018 נכנסה להליך של פשיטת רגל במהלך שסימל את הכישלון של המיזוג. כיום, מדובר באחד המקרים הקלאסיים של מהלכים עסקיים שמכוונים לטווח קצר אך מתעלמים ממגמות עומק, ומתועדים בעולם העסקי ככישלון אסטרטגי של קמעונאות מסורתית בעידן של שיבוש דיגיטלי.

17 בנובמבר 1959 - De Beers מציגה פריצת דרך בייצור יהלומים סינתטיים – ומאתגרת את השוק המסורתי

ב־17 בנובמבר 1959 הודיעה קבוצת דה־בירס, ששלטה באותה תקופה בכ-80% משוק היהלומים העולמי, כי הצליחה לפתח תהליך ייצור מבוקר של יהלומים סינתטיים, תחילה לצרכים תעשייתיים בלבד. מדובר ביהלומים שיוצרו בטכנולוגיה של לחץ וטמפרטורה גבוהה במעבדה, המאפשרת בניית גבישים קרובים בהרכבם ליהלומים טבעיים. בתחילה, היו אלו גבישים קטנים, במשקל של קראט אחד או פחות, שיועדו לתעשיות חיתוך, קידוח וליטוש, אך המהלך סימן תחילתו של שינוי עמוק בהרכב התעשייה.

עד אז, שוק היהלומים היה כמעט בלעדי ליהלומים טבעיים שנכרו באפריקה, רוסיה וקנדה. ההכנסות מהשוק העולמי הוערכו בסוף שנות ה-50 בכמיליארד דולר בשנה, כאשר הביקוש האמריקאי היווה קרוב ל-70% מהשוק. השיווק האגרסיבי של דה־בירס, תחת הסיסמה "יהלום הוא לנצח", הפך את האבן לסמל סטטוס ונאמנות. לכן, עצם הרעיון של יהלום "לא טבעי" נראה איום על כל המודל העסקי והתרבותי.

באותן שנים, השפעת היהלומים הסינתטיים הייתה מוגבלת, אך בטווח של עשרות שנים הם הפכו לחלק משמעותי מהשוק. נכון לשנת 2023, היקף שוק היהלומים הסינתטיים הוערך ביותר מ-12 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי דו-ספרתי, ונתח שוק של כ-10%-15% ממכירות היהלומים המשובצים לתכשיטים. העלויות הנמוכות, המודעות האתית לסוגיות כרייה, והאפשרות להציע מוצרים דומים במחצית המחיר - כל אלו הפכו את היהלום הסינתטי לאיום אמיתי על השליטה המסורתית.