סלקום חותכת הוצאות עם תוכנית פרישה לעובדים וחיסכון של כ-18 מיליון שקל בשנה

77 עובדות ועובדים בקבוצת סלקום סלקום 0.52%   בוחרים להצטרף למסלול פרישה וולונטרית, אחרי שנחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הנהלת החברה, ארגון העובדים וההסתדרות. המהלך מגיע בתוך שוק תקשורת שממשיך ללחוץ על מחירים מצד אחד, ודורש השקעות ותפעול יעיל מצד שני.

ברבעון השלישי של 2025 החברה מציגה רווח נקי של 76 מיליון שקל, והתזרים החופשי עומד על 111 מיליון שקל. באותו רצף היא מודיעה על חלוקת דיבידנד של 200 מיליון שקל, הראשונה מאז 2013. סך המענקים החד פעמיים שהחברה משלמת במסגרת התוכנית עומד על כ-12 מיליון שקל. במונחים חשבונאיים זה אומר הוצאה מיידית שנרשמת עכשיו, מול תועלת שנפרסת קדימה דרך ירידה קבועה בהוצאות שכר.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרווח הנקי המצטבר מגיע לכ-200 מיליון שקל, נתון שמחדד למה החברה יכולה להרשות לעצמה לשלם מענק חד פעמי עכשיו ולהרוויח מהחיסכון אחר כך. החיסכון השנתי שסלקום מצפה לראות מהפרישה מוערך בכ-18 מיליון שקל בשנה. זה מספר שמתחבר ישירות לשורת הוצאות התפעול, ומפנה מרווח נשימה לתחרות במחירי חבילות, להמשך פריסה ושדרוג רשתות, וללחצים שמגיעים משוק שבו לקוחות מחליפים ספקים מהר יותר מבעבר.

הפער בין המענק החד פעמי לבין החיסכון השנתי מחדד את ההיגיון העסקי מאחורי המהלך. החברה “קונה” ירידה קבועה בהוצאות באמצעות תשלום נקודתי, בתקופה שבה המשקולות של ריבית, מימון והשקעות תשתית עדיין יושבות חזק על רוב חברות התקשורת.

• סלקום או פרטנר: מי מעניקה ללקוח "שנה של שקט"?
• האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא רק קיצוץ, גם התאמת מבנה הוצאות לשוק צפוף

המהלך נבנה על תנאי סף שמגדירים מי יכול להיכנס למסלול, כך שהחברה שולטת יחסית בהרכב הפורשים ולא פועלת בצורה עיוורת. זה הבדל מהותי מול פיטורים רוחביים, כי כאן המטרה היא להתאים מבנה הוצאות בלי לשבור תהליכי ליבה. בסלקום מדברים על שמירה על חוסן פיננסי ויציבות ארגונית, תוך המשך השקעה בתחומי הליבה והתאמת מבנה ההוצאות לאתגרי השוק. 

בפועל, פרישה וולונטרית היא כלי ניהולי שמאפשר להזיז את משקל ההוצאות לכיוון רזה יותר בלי לפתוח חזית ארוכה מול ועד, ובענף הזה זמן הוא כסף. המהלך משתלב בקו שמובילה הנהלת החברה בשנים האחרונות, תחת המנכ״ל אלי אדדי, שמתמקד בצמצום הוצאות קבועות לצד חיזוק תזרים והורדת מינוף.

המספרים עצמם לא ענקיים בקנה מידה של קבוצה שלמה, אבל בענף תקשורת כל נקודת יעילות נספרת פעמיים. כשמחירי חבילות לא קופצים בקלות, וההבדלים בין המתחרות נמדדים בשקלים בודדים ללקוח, שינוי של עשרות מיליוני שקלים בהוצאות שנתיות יכול להפוך רבעון “בסדר” לרבעון “חזק”. הקונטקסט חשוב גם בגלל תזרים. חיסכון קבוע בהוצאות שוטפות נוטה להתגלגל מהר יחסית לתזרים חופשי, במיוחד כשההשקעות הן כבר חלק משגרה תפעולית ולא פרויקט חריג.

• המכרז הראשון של רשות החשמל: סופרגז ואנלייט זכו באספקת 55 מגה-וואט
• באלטשולר שחם מזהירים: "מי שרץ ל-100% ישראל בגלל 2025 - מנהל לפי המראה האחורית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...

באוגוסט מעלות מעלה את דירוג האשראי של סלקום ל-ilAA, עם תחזית יציבה, על רקע שיפור ביחסים פיננסיים ורווחיות. בדוחות החברה מצוין שהמהלך מגיע אחרי תקופה של ירידה במינוף, כשהחברה מציגה יחס חוב מתואם ל-EBITDA נמוך יותר לעומת שנים קודמות

הדוחות האחרונים מציגים רווחיות ותזרים שמתחזקים

ברבעון השלישי של 2025 סלקום מציגה רווח נקי של 76 מיליון שקל, עלייה לעומת 56 מיליון שקל ברבעון המקביל. באותו רבעון התזרים החופשי מסתכם ב-111 מיליון שקל, ובמקביל החברה מכריזה על חלוקת דיבידנד של 200 מיליון שקל, לראשונה אחרי שנים ארוכות בלי חלוקה.

גם בשורת ההכנסות יש תנועה קדימה. הכנסות משירותים ללא קשרי גומלין מגיעות ל-747 מיליון שקל לעומת 715 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסלולר הכנסות משירותים עולות ל-442 מיליון שקל, בזמן שמכירת ציוד קצה נשחקת מעט ביחס לשנה שעברה.

ברבעון השני של 2025 הקבוצה מסיימת עם רווח נקי של 64 מיליון שקל לעומת 55 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה שמדגישה שהשיפור לא יושב על אירוע חד פעמי אחד. החוב נטו של החברה יורד לקצת מתחת לכ-1.5 מיליארד שקל, לפני קבלת התמורה מעסקת IBC. זו נקודה שמתחברת ישר לעלות המימון ולגמישות של החברה בתקופה שבה ההשקעות בתשתיות ממשיכות לרדת על הדוחות

סלקום משלימה מכירה של ההחזקות שלה ב-IBC תמורת כ-520 מיליון שקל, ומציינת שרווח לפני מס של כ-400 מיליון שקל צפוי להירשם בעיקר ברבעון הרביעי של השנה. זה כסף שמסדר את המאזן ומוריד לחץ, אבל הוא לא מחליף התייעלות תפעולית יומיומית כמו פרישה וולונטרית שמקטינה הוצאות קבועות.

מה זה עושה בפועל לקצב התחרות בענף

כשחברה מקטינה הוצאות שכר בצורה מבוקרת, אחד הדברים המרכזיים שהיא מרוויחה זה גמישות. בענף שבו המתחרות רצות עם מבצעים, חבילות טריפל, והנחות נקודתיות כדי לגנוב נתחי שוק, גמישות כזאת מאפשרת להגיב מהר בלי להיכנס ללחץ תזרימי.

במקביל להתייעלות, החברה בוחנת גם הרחבה דרך המגזר העסקי. בסוף נובמבר נכתב שסלקום צפויה להיכנס למהלך של הצעה לרכישת הפעילות הקווית העסקית של HOT, בעסקה שמוערכת במאות מיליוני שקלים. אם זה מתקדם, זו כבר לא רק שמירה על רווחיות אלא ניסיון להרחיב בסיס הכנסות בשוק שבו הצמיחה האורגנית לא מגיעה בקלות.

השוק עצמו זז עם שינויים רגולטוריים ותחרותיים סביב תשתיות, סיבים ושיתופי רשת ובחברות תקשורת זה מתורגם לסעיף השקעות שממשיך להיות כבד, ולכן כל מה שמוריד את ההוצאות השוטפות נותן עוד מרווח להחזיק את האיזון בין השקעה לבין רווחיות.

במסחר בתל אביב שווי השוק של סלקום נע סביב 6.4 מיליארד שקל בימים האחרונים, אחרי תקופה של עלייה חדה במחיר המניה ביחס לשנה שעברה. התזמון לא מנותק מהמספרים בדוחות ומהקו של הקטנת מינוף, אבל הוא גם מחדד כמה השוק רגיש לכל שינוי קטן בתזרים ובהוצאות קבועות.

הפרישה הוולונטרית לא משנה ביום אחד את מפת התחרות, אבל היא כן מוסיפה שכבה של משמעת הוצאות בדיוק בזמן שסלקום באה אחרי רבעונים שמראים שיפור ברווח ותזרים. במילים פשוטות, זה מהלך שמנסה לוודא שהשיפור הזה לא נשאר על הנייר בלבד, אלא נכנס לשגרה של החברה דרך מבנה הוצאות נמוך יותר.