
אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
הדיבידנד הראשון מאז 2013 מגיע אחרי שיפור ברווח הנקי, בתזרים וברמת החוב; מכירת IBC צפויה להוסיף רווח הון של כ-400 מיליון שקל ברבעון הבא
סלקום סלקום -0.11% סוגרת רבעון חיובי והכריזה על חלוקת דיבידנד של 200 מיליון שקל לבעלי המניות, לראשונה זה 12 שנה. הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2025 הגיע ל-76 מיליון שקל, עלייה של 35.7% לעומת 56 מיליון שקל ברבעון המקביל, והתזרים החופשי ברבעון הסתכם ב-111 מיליון שקל. במקביל, השלימה החברה את מכירת כל החזקותיה ב-IBC תמורת כ-520 מיליון שקל, עסקה שממנה צפוי לנבוע רווח לפני מס של כ-400 מיליון שקל שיירשם בעיקר ברבעון הרביעי של השנה.
רבעון חיובי לעומת המתחרות
מניתוח הביצועים עולה שסלקום, ששנים הייתה מאחורי המתחרות, מציגה יתרון לעומת פרטנר ופלאפון. מתחילת השנה הצטבר פער הכנסות מול השתיים, שלא נראה בשוק בשנים האחרונות. סלקום רשמה גם את הגידול הגבוה במספר מנויי הסלולר, מה שמייצר בסיס יציב להמשך הצמיחה. ההכנסות משירותים ללא דמי קישור גומלין עלו ל-747 מיליון שקל לעומת 715 מיליון שקל ברבעון המקביל, וה־EBITDA המתואם טיפס ל-369 מיליון שקל.
העלייה ב-ARPU נובעת מצירוף של מהלכי ערך שהחברה מובילה בשנים האחרונות, בהם חבילות פרימיום כמו 5G Pro, שינוי מודל התמחור בטלוויזיה (חיוב לפי משתמשים) ותמחור חבילות שמרני ויציב. ה-ARPU הסלולרי הגיע ל-40.5 שקל, הגבוה בחמש השנים האחרונות. גם בתחום האינטרנט סלקום מובילה את השוק עם ARPU של 100.3 שקל, עלייה של 7.5 שקלים בתוך שנה, העלייה החדה בענף.
בתחום ציוד הקצה, מניתוח הנתונים עולה שסלקום ממשיכה להציג יתרון בהכנסות מעל המתחרות על בסיס שנתי מצטבר. המהלכים האחרונים של רשתות שיווק שניסו למכור מכשירי אייפון במחירי "LOSS LEADER" נראים בעיקר כהתרחשויות שיווקיות נקודתיות ללא השפעה מהותית על הענף. היקף המכירות הסתכם במספר מצומצם יחסית של מכשירים, ובעוד הביא לרוכשים בעלי מזל מכשירים במחיר מוזל, ההיקף לא צפוי להשפיע על דוחות סלקום גם ברבעון הבא.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות ובינה מלאכותית
למרות התייקרויות במשק, הסכמים קיבוציים והתחרות, בסיס ההוצאות של סלקום נשאר יציב. זהו אחד הגורמים שמסבירים את השיפור ב-EBITDA ואת המשך העלייה ברווח התפעולי. במקביל, החברה נמצאת בשלבי המעבר לשלב שבו ההשקעות הגדולות ברשת 5G כבר בוצעו. בהתאם לכך, הקאפקס צפוי להמשיך לרדת בשנת 2026, תוך שמירה על הובלה בפריסת אתרי ה-5G בישראל.
עוד בצד ההוצאות, נראה כי כבר ב-2026 יתחילו להיכנס למערך השירות פתרונות AI שישמשו כחלק ממוקדי התמיכה, מה שצפוי לתרום להפחתת הוצאות התפעול ולשיפור השירות ללקוחות. מדובר באחד מתחומי ההשקעה המרכזיים של החברה לשנים הקרובות.
חזרה למיקוד
מכירת החזקות ב-IBC השתלבה ברצון החברה להתמקד בתחומי הליבה. לצד זאת, סלקום ממשיכה להשקיע בטלוויזיה כמותג עצמאי, דווקא בתקופה שבה חלק מהשחקנים צמצמו פעילות. בשוק מדברים לאחרונה על אפשרויות שונות סביב פעילותה של "עוד", ובענף מעריכים שסלקום תוכל לבחון הזדמנויות אם ייפתחו, לאחר שנים שבהן מבנה החוב לא אפשר זאת.
- דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
למה עכשיו דיבידנד?
ברקע להחלטה עומד שיפור במבנה המאזן: תזרים המזומנים החופשי המצטבר מתחילת השנה הגיע ל-308 מיליון שקל, לעומת 214 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-44%. מדובר בתזרים הגבוה יותר מכל תזרים שנתי שהחברה ייצרה בחמש השנים האחרונות. במקביל, החוב הפיננסי נטו ירד לסוף הרבעון לרמה של כ-1.464 מיליארד שקל, לעומת 1.75 מיליארד שקל בסוף הרבעון המקביל, בין היתר בזכות פירעונות אג״ח ותזרים חיובי מפעילות שוטפת.
במבט על מבנה ההון והתזרים, חלוקת הדיבידנד אינה צפויה להיות אירוע חד פעמית בלבד.
החברה מראה יציבות תזרימית, ירידה בחוב ושיפור שיטתי ברווחיות, נתונים שמאפשרים לשקול חלוקות נוספות בעתיד, ולמרות שאין התחייבות לכך בדוחות החברה, ככל הנראה זו לא הפעם האחרונה שנשמע על דיבידנד מסלקום.
צמיחה בשירותים, במנויים וב-ARPU
ההכנסות משירותים ללא דמי קישור גומלין הסתכמו ברבעון השלישי ב-747 מיליון שקל, לעומת 715 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA המתואם עמד על 369 מיליון שקל לעומת 354 מיליון שקל ברבעון המקביל, וגבר גם ביחס לרבעון הקודם.
במגזר הסלולר, ההכנסות משירותים בנטרול דמי קישור גומלין עלו ל-442 מיליון שקל לעומת 417 מיליון שקל ברבעון המקביל, על רקע גידול במכירת חבילות ושירותי נדידה. ההכנסה החודשית הממוצעת למנויי סלולר (ARPU) עלתה ל-40.5 שקל, גבוה ב-1.5 שקל מהרבעון המקביל, והרמה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות.
במגזר הנייח, ההכנסות משירותים הסתכמו ב-339 מיליון שקל לעומת 336 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-ARPU באינטרנט הגיע ל-100.3 שקל, עלייה של 7.5 שקל לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות מציוד קצה במגזר הנייד ירדו ל-241 מיליון שקל לעומת 249 מיליון שקל ברבעון המקביל.
במהלך השנה החולפת גייסה סלקום כ-74 אלף מנויי סלולר, כ-37 אלף מנויי סיבים וכ-3,000 מנויי טלוויזיה. לפי נתוני החברה, כ-90% מלקוחות האינטרנט שלה כבר משתמשים ברשת הסיבים.
דבר החברה
- 2.ליטאי 25/11/2025 18:29הגב לתגובה זוגם בעידן והוט וYesv בתשלום גבוה מאוד לדיסני ישראל עם עובדות יפות מאוד בשכר גבוה משרד התקשורת או החוץ או ביטחוןהפנים או החינוך
- 1.ליטאי 25/11/2025 18:24הגב לתגובה זוומוסיקה איכותית עם מנכלית יפיופה ממש עם חזה עוף בשכר בינוני גבוה. עם המון מרקטינג בתקשורת והתנצחויות ומלחמה בהומואים וזמרים הומואים בחדשות המניה תעלה ה ב470% 500% ואפילו 800% תוך 3 שנים ערוץ הנערים 65. נגד פדופיליה קריאה אמונה בה כשרות שיעורים מרבנים ענייים בשכר מינימום.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
