מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין. קרדיט: דרור סיתהכל
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין. קרדיט: דרור סיתהכל

משרד האנרגיה והתשתיות: "היתר הייצוא הוא מנוע לצמיחה המבטיח את הוזלת עלויות האנרגיה לצרכן הישראלי"

מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות הדגיש בכנס תחזיות האנרגיה את חוסנו של משק החשמל, את היתר הייצוא למצרים כמנוע להכנסות המדינה ולשמירה על מחירי אנרגיה נמוכים, ואת התעדוף המלא של הצרכן הישראלי בביטחון האנרגטי

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה גז טבעי

בנאומו הבוקר בכנס תחזיות האנרגיה ה-14 של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, הציג מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, את אסטרטגיית המשרד לשנים הקרובות, תוך דגש על חוסנו של המשק והתועלות הכלכליות הישירות לאזרחי ישראל.

חוסן תפעולי ורציפות אספקה

דיין ציין כי משק האנרגיה הישראלי הוכיח את עמידותו הגבוהה בתקופה האחרונה, תוך שמירה על רציפות מלאה באספקת החשמל והאנרגיה. "גם באירועים מורכבים שכללו פגיעה בתשתיות, המשק פעל בצורה מופתית ללא צורך בפתיחת מלאי החירום". המנכ"ל הסביר כי המערכת נשענה על גיבוי הדדי בין מקורות אנרגיה שונים ס גז טבעי, פחם ואנרגיות מתחדשות - באופן שהבטיח ששום צרכן לא יחוש במחסור.

היתר הייצוא כבשורה לצרכן הישראלי

מרכיב מרכזי בנאומו הוקדש לחשיבות היתר הייצוא החדש למצרים, הכולל אספקה של 131 BCM גז טבעי. דיין הדגיש כי המהלך תוכנן בראש ובראשונה כדי להיטיב עם הצרכן המקומי.

הגנה על המחיר לצרכן

לראשונה, המשרד חייב את החברות לעמוד במחירי תקרה הדומים למחירי עסקאות ארוכות טווח, צעד המבטיח יציבות מחירים ותחרותיות במשק המקומי.

סבסוד המחיר המקומי

מחיר הגז הטבעי המופנה לייצוא גבוה משמעותית מהמחיר בישראל, מה שמאפשר לסבסד את עלויות האנרגיה בתוך המדינה ולשמור עליהן נמוכות.

פיתוח תשתיות ללא השתת עלויות על הציבור

הייצוא מאפשר את מימון הרחבת מאגר "לווייתן" בעלות של כ-4.5 מיליארד דולר. ללא הכנסות אלו, הנטל הכלכלי של פיתוח התשתיות היה נופל על כתפי הצרכן הישראלי.

הכנסות עתק למדינה

מהסכם זה לבדו צפויות הכנסות המדינה להגיע לכ-58 מיליארד שקלים, המופנים לטובת הציבור.

תעדוף מוחלט למשק הישראלי

היתר הייצוא מעגן עדיפות מוחלטת למשק המקומי ברמה היומית, כך שצרכי האזרחים מובטחים לפני כל התחייבות חיצונית.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

לסיכום, ציין המנכ"ל כי המשרד פועל להפחתת רגולציה ובירוקרטיה כדי לעודד השקעות נוספות, מתוך הבנה שפיתוח משק הגז הטבעי הוא המפתח לביטחון אנרגטי ולשגשוג כלכלי עבור כל בית בישראל. 

יוסי רוזן, יו״ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, הוסיף כי “משק האנרגיה הוכיח בתקופה האחרונה שהוא תשתית אסטרטגית לאומית, ולא רק ענף כלכלי. החלטות שמחזקות את היציבות, הרציפות והיכולת להשקיע קדימה הן תנאי לחוסן של המשק כולו”.

נזכיר כי לפני קצת פחות מחודש, הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, י אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.

לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ-130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ-35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.

ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה