הירשמו
  1. ראשי
  2. קריירה
עובדים
צילום: דאלי

המדינה רוצה לפטר 20 אלף עובדים - מה הם יקבלו בפיטורים?

רשת ביטחון, הכנסה בסיסית, קורסים והכשרות ל-AI; על המתווה של משרד האוצר וגם - האם מס החברות יעלה?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה פיטורים הכנסה בסיסית אוניברסלית

כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, נקב לראשונה במספר 20 אלף עובדי מדינה שעלולים לאבד את עבודתם בגלל בינה מלאכותית, גל של חשש עבר במסדרונות המשרדים הממשלתיים. בניגוד לשינויים תעסוקתיים קודמים, הפעם לא מדובר בתהליך הדרגתי של צמצום טבעי או יציאה לפנסיה. הטכנולוגיה נעה במהירות מסחררת ועובדים עלולים להיפלט. גם ככה, ישנם עובדים מיותרים במגזר הציבורי, עכשיו יהיו הרבה יותר קיימת סיבה חזקה להיפרד מהם. 

משרד האוצר לא יפטר בלי לתת מענה. הוא נאלץ למצוא תשובה לשאלה קשה: איך מקדמים חדשנות בלי לזרוק אנשים לרחוב? מה הם יכולים לעשות? איך הם יתפרנסו?

עבור הפתרון אפשר לקבל השראה ממדינות סקנדינביה. ניסויי הכנסה בסיסית בפינלנד, שבדיה ומקומות נוספים מלמד על דרך שבה מנסים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מספקים למובטלים הכנסה בסיסית שתספיק להם למחייה. איך זה אפשרי? הרי המדינה חוסכת עובדים, אז יש לה כסף שהתפנה ומעבר לכך, זה מודל עתידי שישלב מיסוי AI, או מיסוי גדול יותר על החברות. הם הרי ירוויחו הרבה יותר בלי עובדים ועם עובדי AI. 

בבריטניה יש כבר אינדיקציות לצמצום בשכבות הזוטרות שנקשר במפורש לאוטומציה, לצד מדיניות שמדברת בגלוי על החלפת חלק מעבודת עובדי המדינה באמצעות AI. לפי דיווח של הפייננשל טיימס, מספר התפקידים הזוטרים ביותר בשירות הציבורי ירד בכ־4%, והירידה יוחסה “בחלקה” לאוטומציה, כאשר במקביל לנראה גידול בתפקידי דיגיטל ודאטה. כמו כן הממשלה מקדמת שימוש נרחב בכלי AI: דווח על ניסוי רחב־היקף בהשתתפות של כ־20,000 עובדי מדינה, שמצא כי עם כניסת ה-AI, העובדים חוסכים כמעט שבועיים של עבודה בשנה לעובד במשימות משרדיות—נתון שמוצג כבסיס להגדלת פריון וצמצום עבודה אדמיניסטרטיבית. בנוסף, הגארדיאן הבריטי מדווחה על מדיניות מפורשת שלפיה AI “צריך להחליף” חלק מהעבודה כאשר הוא עומד באותו סטנדרט, שיח שמחבר בין אימוץ AI לבין הקטנת “עודפים” בשירות המדינה.

שכר של 10 אלף שקל בלי לעבוד

המהלך שמשרד האוצר מקדם הוא למעשה הכרה כנה בעובדה פשוטה: הבינה המלאכותית כבר לא עניין עתידני. היא כאן, והיא משנה את צורת העבודה בזמן אמת. כל המשרדים הממשלתיים משתמשים ב-AI, ברוב התפקידים, עובדים מקבלים עזרה כלשהי מ-AI. באוצר מקדמים נוהל חדש לפיו כל משרד שרוצה להוסיף יותר מעשרה תקנים חדשים צריך קודם לבדוק אם אין פתרון דיגיטלי שיכול לעשות את העבודה. זה נשמע טכנוקרטי, אבל התוצאה מעשית: במקום לגייס עוד 50 פקידים לעיבוד תביעות, משקיעים במערכת חכמה שמעבדת אותן במהירות רבה יותר, ומעבירים את האנשים שעובדים היום במשרדים לעבודות שדורשות יצירתיות ושיפוט אנושי.

על פי המתווה הזה, העובדים שייצאו מהמערכת יקבלו הכנסה בסיסית. הרעיון הוא שאם חברות חוסכות מיליונים בהחלפת עובדים במערכות AI, חלק מהחיסכון הזה צריך לחזור לכלכלה בצורה של מיסוי ממוקד. את הכסף הזה לוקחים ומחלקים כהכנסה בסיסית.

בהתחלה, הסכום יהיה צנוע, אלפים בודדים בחודש. אבל ככל שהבינה המלאכותית תתפשט ותייצר יותר רווחים, הסכום יגדל כשעל פי ההערכות זה יכול גם להגיע ל-10 אלף שקל ומעט יותר. המודל החדש כולל גם הכשרה והדרכה למה שהשוק צריך: ניתוח נתונים, פיתוח מערכות AI, סייבר, ניהול פרויקטים טכנולוגיים.

קיראו עוד ב"קריירה"

ועדי העובדים לא מתלהבים. ההסתדרות ראתה בהצהרות של החשב הכללי על 20 אלף מפוטרים צעד בלתי אחראי והיא נלחמת בזה. אבל צריך להפנים שהעולם משתנה ויצטרכו למצוא פתרון. הכנסה בסיסית (הכנסה אוניברסלית) יכולה להיות פתרון טוב, שכבר מיושם כניסוי במספר מקומות בעולם, אבל עשוי להיות מיושם  יותר ויותר. פתרון נוסף ופשוט, והוא מעבר לארבעה ימי עבודה. אלא שכאן עולה השאלה, באיזה שכר? מעבר ל-4 ימי עבודה משמעותו פחות שכר, וכאן יהיה מאבק בין המעסיקים לעובדים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה