ההטבות שאנבידיה מקבלת בהשקעה בישראל ומה עם הלקח ממקרה אינטל?

ישראל רוצה את חברות ההייטק הגלובליות והיא נותנת להן הטבות ענק כדי להגיע לכאן. אבל צריך גם לזכור שכמו בכל מו"מ - יש לנו גם מה "לתת". יש לנו כוח אדם איכותי. אפשר וצריך במו"מ, אפילו עם אנבידיה NVIDIA Corp. 1.37%   הגדולה, להדגיש את זה, אבל אצלנו רוצים כותרות - מה יותר טוב מזה שהחברה הגדולה בעולם מגיעה אלינו. זה ניצחון לממשלה ולהייטק המקומי, אבל יש לזה מחיר. לא צריך ללכת רחוק: אינטלIntel Corp 9.59%   קיבלה המון מישראל. האם זה היה נכון כלכלית? עד לפני שנתיים–שלוש - כן. מאז לא. ההפך - החברה לא מתקדמת עם מפעלי הייצור בקריית גת, ומפטרת עובדים במקום התחזית לגיוס של אלפים.

אנבידיה זה לא אינטל של היום, אנבידיה זו אינטל של לפני 30 שנים. אבל לא לעולם חוסן. לתת לה קרקעות בחצי חינם, הטבות נוספות, 30% על הוצאות המו"פ וככל הנראה תנאים ספציפיים ייחודיים זה להעדיף חברה אחת גדולה על פני עשרות קטנות-בינוניות. בסוף יש קופה והיא צריכה להתחלק בין כולם, וברגע שמהמרים על חברה אחת, זה יכול להשתלם וזה יכול להיות בעוכרנו. זה הימור. כמו בהשקעות. אם מפזרים את זה על 10 חברות, זה כמובן עדיף. יש לנו הרבה יותר מעשר חברות גלובליות כאן, יש בלי הגזמה אפילו יותר מ-100. כל אחת לוקחת "ביס" של הטבות, אנבידיה לוקחת את הארוחה כולה. הלוואי וזה יצליח, אבל לא בטוח שהיה צריך לתת לה את כל מה שרצתה. בסוף זה האינטרס שלה להגיע לכאן - כאן נמצאים האנשים שהיא רוצה והיה אפשר להתמקח עם החברה על הגבלת הטבות שחלקן אפילו לא ידועות.

מה כן ידוע ואיך זה בעצם עובד? נתחיל בכך שבעקבות שינוי במדיניות המיסוי הגלובלית נקבע מס מינימלי של 15% על חברות רב־לאומיות הפועלות במדינות שונות. בעבר, במקרים מסוימים, חברות נהנו כאן ממס אפסי או כמעט אפסי. המהלך הבינלאומי נועד לצמצם תחרות בין מדינות באמצעות הטבות מס, ולמנוע מצב שבו מדינה אחת מושכת חברות רק בזכות שיעור מס נמוך במיוחד. אז מה עושים כדי לפתות את החברות? בישראל, הפתרון שנבחר הוא תוכנית פיצויים והטבות בהיקף של מיליארדי שקלים, שנועדה לשמר חברות קיימות ולעודד השקעות חדשות, מבלי לסטות מכללי המיסוי הבינלאומיים.

אם התוכנית של אנבידיה תתממש היא תהפוך למעסיק הפרטי הגדול במדינה. המשרות האלה אינן משרות רגילות: אלה תפקידים בתחומים מתקדמים כמו למידת מכונה, עיבוד שפה טבעית ותכנון שבבים, עם שכר ממוצע גבוה הרבה יותר מהשכר במשק. המדינה רוצה את אנבידיה גם כדי לקבל את המס על השכר, אבל אנבידה תקבל מתנה - תמריצים חדשים שמספקת המדינה שכוללים זיכוי של עד 30% על השקעות במו"פ. מדובר בהשקעות במו"פ במובן הרחב - גם עובדי מו"פ, גם השקעות פיזיות. המדינה בעצם מחזירה 30% מהסכום שאנבידיה מוציאה כאן. קחו גם את המחיר הנמוך מאוד של השטח את הנחות הארנונה, את ההשקעה העקיפה שהמדינה הבטיחה - לרבות תחבורה מספקת באזור, ותקבלו שזה עולה לנו לא מעט. 

• טסלה מול אנבידיה: הקרב על המוח של הרכב האוטונומי
• "אני ממש בסדר עם זה": מדוע מנכ"ל אנבידיה לא מפחד ממס של 7 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זה עולה לנו לא מעט כי השוק תחרותי והיינו צריכים להתמודד מול מדינות אחרות, אבל גם כי לא היה מו"מ. הייתה מתנה - מענקים - כי האוצר כל כך רוצה את אנבידיה כאן. חשוב להדגיש: אנבידיה זקוקה למהנדסים שלנו. העלות של העברת אלפי עובדים למדינה אחרת, או הקמת מרכז מו"פ במדינה אחרת, או של גיוס והכשרת כוח עבודה חדש במקום אחר, יכולה לעלות פי כמה וכמה מההשקעה של אנבידיה. כלומר, לאנבידיה לא היו הרבה ברירות.

על פי התוכנית שהונחה לאישור הממשלה יהיה זיכויי מס נדיבים לחברות שממשיכות להשקיע במחקר ופיתוח בישראל. חברה שמשקיעה עד 1.2 מיליארד שקל בשנה בפעילות מו"פ תקבל זיכוי של 15% מההוצאות. אם ההשקעה עולה על הסכום הזה, הזיכוי קופץ ל-30%, תמריץ משמעותי שיכול לכסות חלק ניכר מהעלייה במס. אצל אנבידיה מדובר בכמה מיליארדים טובים בשנה.