הצעירים לא יודעים: כשיועץ ההשקעות בבנק היה הגורו

במשך עשורים רבים, יועצי ההשקעות בבנקים בישראל נחשבו למקור סמכות כמעט יחיד בתחום הפיננסים. הם היו הפנים של עולם ההשקעות ותיווכו בין החסכונות של הציבור לבורסה. הרגולציה על יועצי ההשקעות הייתה מצומצמת מאוד. ההנחיות היו בעיקר פנימיות לבנקים, והפיקוח של רשות ניירות ערך (שבימים אלה מחפשת ברשת המלצות השקעה של צייצנים), כמעט ולא היה קיים. המשקיע הפשוט כמעט ולא קיבל מידע מלא על דמי ניהול, עמלות או סיכונים, והאמון ביועץ היה כמעט מוחלט.

בשנות השמונים והתשעים, לא היה מסחר מקוון או נגישות בזמן אמת למחירי המניות והאג"ח שהתעדכנו ופורסמו רק בסוף היום. המלצות ההשקעה ניתנו פנים אל פנים והיו שילוב של חוכמת רחוב, אינטואיציה ויישור קו עם צורכי הבנק, כאשר הוראות המסחר נשלחו מסניף הבנק לחדר המסחר המרכזי של הבנק ומשם לכרוז בבורסה. סל המוצרים הפיננסי היה מגוון הרבה פחות והתמצה באג"ח ממשלתיות, מגוון מצומצם של קרנות נאמנות שנוהלו על ידי הבנקים ומסחר ספקולטיבי במניות בשוק המקומי בלבד.

כמתמחה צעיר בהשקעות, שמעתי מיועצים ותיקים סיפורים על התקופות הפרועות, בהם הבנקים נקטו פעילויות מוגברות כדי לגייס כספים לקרנות הנאמנות. לעיתים לקוח שהגיע ליועץ השקעות היה מלווה יד ביד למחלקת ההלוואות, שם חתם על הלוואה, חזר לעמדת היועץ ושוכנע להשקיע את ההלוואה שקיבל בקרן הנאמנות של הבנק. אחרי מפולת בשווקים לא מעט משקיעים נשארו עם הלוואה בריבית גבוהה והשקעה שנמחקה כמעט לחלוטין.

3 אירועים מכוננים ששינו את שוק ההון

מבנה שוק ההון המקומי הנוכחי הוא תולדה של שלושה אירועים מרכזיים שהתפרסו על פני שלושה עשורים, משבר מניות הבנקים, חקיקת חוק הייעוץ ורפורמת בכר.

• צ'אטים ניגשו למבחן בייעוץ השקעות - מי הכי טוב?
• בינה מלאכותית ופיננסים: כלי עזר או סיכון לכספנו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משבר מניות הבנקים בישראל נבע ממדיניות שיטתית של הבנקים הגדולים לווסת את שערי מניותיהם לאורך שנים, באמצעות רכישות עצמיות ומינוף אשראי לציבור, במטרה לשמר עליות מלאכותיות ויציבות מדומה. כאשר המנגנון קרס בשנת 1983, המניות צנחו בחדות, המסחר הוקפא, והמדינה נאלצה להתערב ולהלאים בפועל את הבנקים המרכזיים כדי למנוע קריסה מערכתית. הנזק למשקיעים היה עצום: ציבור רחב, שראה במניות הבנקים השקעה כמעט חסרת סיכון, איבד בתוך זמן קצר חלק ניכר מחסכונותיו וספג פגיעה עמוקה באמון בשוק ההון הישראלי.

עשור לאחר מכן, חוקק חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שנולד כתגובה ישירה לטראומה של מניות הבנקים, ונועד לנתק בין ייעוץ לבין אינטרסים מסחריים. החוק קבע חובת רישוי, השכלה, סטנדרטים מקצועיים וחובת נאמנות ללקוח, במטרה להגן על ציבור המשקיעים מפני הטיות ושיווק במסווה של ייעוץ. אף שהוא שיפר את רמת השקיפות והאחריות בענף, הוא גם עיצב שוק זהיר ומפוקח יותר, שבו חופש הפעולה של היועץ הצטמצם, והאמון חזר בהדרגה, תוך שמירה על מקצועיות והגנה נרחבת יותר על הציבור.

הקופות והקרנות הוצאו מהבנקים 

רפורמת בכר, שיושמה באמצע שנות ה-2000, כללה מהלך מבני עמוק שבמרכזו הוצאת ניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות מידי הבנקים והעברתן לחברות ביטוח ולבתי השקעות ייעודיים. הבנקים נותרו כגופי ייעוץ והפצה בלבד, בעוד ניהול ההשקעות עבר לגופים מתמחים המתחרים זה בזה על תשואות, מקצועיות ועלויות. הפרדה זו צמצמה את ניגוד העניינים המובנה שאפיין את המערכת בעבר, חיזקה את אמון הציבור, הרחיבה את אפשרויות ההשקעה, והביאה ליצירת ריבוי מנהלים ושיטות ניהול. בכך נבנה בסיס לשוק הון תחרותי, מקצועי וזול יותר מבחינת דמי ניהול.

• מרבה נכסים - צריך מנהל? המשרד שמטפל בהון של משפחות עם כסף גדול
• משכירים דירה לדיירים? כך תימנעו מטעויות שיפגעו לכם גם בתשואה וגם בשקט הנפשי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בשונה מתחום ההשקעות שמפוקח באופן יסודי על ידי "רשות ניירות ערך", בישראל כל תחום המוצרים הפנסיוניים מפוקח על ידי גוף אחר, "רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון". בעיניי, התופעה שבה סוכני ביטוח מבצעים מעברים תכופים בין חברות שונות ובין מסלולים עם תמריצים כספיים מוגדלים ושוברי חופשה מפנקים, מזכירה לפעמים את התקופה חסרת הפיקוח על עולם הייעוץ של לפני 30 שנה. 

הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי.