טראמפ מחייך
טראמפ מחייך

טראמפ מציב תנאים חדשים לחברות הביטחוניות - מאיים למנוע דיבידנדים ורכישות עצמיות

הנשיא טוען כי חברות הנשק מעדיפות החזרי הון ושכר הנהלה על פני ייצור ציוד צבאי בקצב הנדרש, מאותת על התערבות ממשלתית רחבה יותר ומטלטל את מניות הענף בוול סטריט
אדיר בן עמי |

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ גרם לירידות במניות התעשיות הביטחוניות, לאחר שהצהיר כי בכוונתו למנוע מחברות ביטחוניות לחלק דיבידנדים או לבצע רכישות עצמיות של מניות, כל עוד אינן מגדילות השקעות בייצור ובמחקר. הדברים פורסמו ברשת החברתית Truth Social ועוררו חשש מהתערבות ממשלתית עמוקה יותר בהתנהלות החברות בענף.


לדברי טראמפ, תעשיית הביטחון האמריקאית אינה מייצרת ציוד צבאי בקצב הנדרש, ואינה מתחזקת אותו באופן מספק. הוא טען כי העדפת חלוקת רווחים לבעלי מניות באה על חשבון השקעות בתשתיות ייצור ובציוד מתקדם, ופוגעת ביכולת הצבא האמריקאי ובעלי בריתו לקבל מענה מהיר ויעיל. באותו פרסום תקף הנשיא גם את שכר הבכירים בחברות הביטחוניות, והציע להציב תקרת שכר של 5 מיליון דולר למנהלים, עד שיוקמו מתקני ייצור חדשים ומודרניים. לטענתו, חבילות השכר הקיימות אינן מוצדקות לנוכח קצב האספקה והתחזוקה של מערכות הנשק.


מניית נורת’רופ גרומן Northrop Grumman Corp 2.39%   ירדה בכ־3% במהלך המסחר, בעוד שמניות לוקהיד מרטין Lockheed Martin Corp 4.34%  , RTX RTX 0.78%  וג’נרל דיינמיקס General Dynamics Corp 1.68%  רשמו ירידות של כ־2%. המשקיעים הגיבו לחשש מפגיעה אפשרית במדיניות החזרי ההון של החברות ומהתערבות ממשלתית רחבה יותר בניהולן.


הביקורת של טראמפ אינה חדשה

כבר בדצמבר האחרון אמר טראמפ כי בכוונתו להיפגש עם הנהלות החברות הביטחוניות הגדולות, במטרה ללחוץ עליהן להפנות יותר משאבים לפיתוח ולייצור, ופחות לרכישות עצמיות, דיבידנדים ושכר הנהלה. גורמים המעורים בנושא ציינו בעבר כי הנשיא שוקל שימוש בצו נשיאותי כדי לקדם את המדיניות, אך עד כה לא פורסם מתווה רשמי או לוח זמנים. חוסר הבהירות מגביר את אי־הוודאות סביב השלכות המהלך.

הטון התקיף משתלב בקו רחב יותר של הממשל הנוכחי, שמבקש לשנות את אופן פעילות תעשיית הביטחון. בנובמבר האחרון תקף שר ההגנה פיט הגסת’ את תהליך הרכש הצבאי, שלדבריו מאופיין בעיכובים, חריגות תקציביות ומערכות שמתיישנות עוד לפני כניסתן לשירות. הגסת’ דרש מהחברות להשקיע הון עצמי בהגדלת קצב הייצור ובהאצת אספקה, והבהיר כי האחריות אינה מוטלת רק על הממשלה. בכנס שבו נאמרו הדברים נכחו נציגים בכירים מלוקהיד מרטין ומנורת’רופ גרומן.

לפי נתונים פומביים, שכר הבכירים בענף אכן גבוה. מנכ״לית נורת’רופ גרומן, קתי וורדן, קיבלה ב־2024 תגמול כולל של כ־24 מיליון דולר, בעוד שמנכ״ל לוקהיד מרטין, ג’ים טאיקלט, קיבל כ־23.75 מיליון דולר. שכר הבסיס של שניהם עמד על פחות משני מיליון דולר, והיתר נבע ממענקים ותמריצים. עם זאת, הביקורת על רווחיות החברות הביטחוניות אינה ייחודית לטראמפ. גם בממשל ביידן נשמעו קולות דומים. בפברואר 2024 אמר מזכיר הצי דאז, קרלוס דל טורו, בפני בכירי התעשייה כי רבים מהם מציגים רווחי שיא, כפי שעולה מהדוחות הכספיים הרבעוניים.

הוויכוח סביב מדיניות הדיבידנדים והרכישות העצמיות נוגע בלב המודל העסקי של החברות הביטחוניות, שנהנות מחוזים ממשלתיים ארוכי טווח ומזרמי מזומנים יציבים. הגבלת החזרי ההון עשויה להשפיע על האטרקטיביות שלהן בעיני משקיעים. בשלב זה, לא ברור האם הצהרות הנשיא יתורגמו לצעדים מחייבים או יישארו ככלי לחץ פוליטי. אך עצם האיום כבר הספיק כדי להזכיר לשוק עד כמה רגישה תעשיית הביטחון לשינויים במדיניות הממשל.

קיראו עוד ב"גלובל"

כך או כך, דברי טראמפ מחזירים את שאלת האיזון בין רווחיות פרטית לאינטרס ביטחוני לאומי למרכז הבמה. התשובה לשאלה כיצד ייראה האיזון הזה בפועל עשויה להשפיע לא רק על החברות עצמן, אלא גם על תקציבי הביטחון ועל שוק ההון האמריקאי כולו.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה