הריבית ירדה - איך זה שהשקל ממשיך להתחזק?

אם הולכים "לפי הספר" מה שקורה בשער הדולר לא אמור לקרות. למרות שהריבית ירדה בהפתעה, השקל מוסיף להתחזק מול הדולר ונגע לראשונה ב-3 השנים האחרונות ברמת ה-3.151 שקלים לדולר במהלך שעות הבוקר - לשער הדולר הרציף. פרופ' אמיר ירון הפתיע את כולם והוריד את הריבית ל-4%, כשייתכן מאוד שהייסוף בשקל גם עמד לנגד עיניו כמו ההתכנסות של האינפלציה לתוך טווח היעד. צעד כזה, בדרך כלל אמור להחליש את המטבע המקומי ולהרים את שער הדולר. אבל השקל, כך נראה, לא מתחשב במה שמלמדים במכללה.

אז איך זה יכול להיות שהכסף שלנו שווה יותר דווקא כשהריבית עליו יורדת (דבר שאמור להחליש את האטרקטיביות שלו)? מי ה"אשמים" הפעם - העוצמה של ההייטק? הזירה הביטחונית או בכלל מה שקורה בוול סטריט? כנראה זה גם וגם וגם.

הדבר הראשון והחשוב ביותר להבין הוא ששוק במהות שלו מסתכל קדימה (ולכן נוסחאות או כללי אצבע על קורלציות לא תמיד "עובדים" כי הסביבה הכלכלית והשחקנים בשוק, דינמיים). השוק לא מתמחר את הריבית של אתמול, אלא את הריבית של מחר. נכון שההורדה ל-4% הפתיעה טכנית, אבל התוואי בהמשך עוד לא סגור לחלוטין. התחזית הרשמית של חטיבת המחקר מדברת על אינפלציה של 1.7% ועל ריבית יעד של 3.5% עוד שנה. כלומר, גם אחרי ההורדה, הריבית הריאלית בישראל נשארת גבוהה יחסית, ובוודאי בהשוואה לאירופה ולמדינות מפותחות אחרות. משקיע זר שמסתכל קדימה רואה עדיין סביבת תשואה אטרקטיבית בשקל, ולא "בריחה" מהריבית המקומית.

יותר מזה, המשקיעים מסתכלים על הקונטקסט. לא כל הורדת ריבית נתפסת כסימן לחולשה. גם פה, כמו לגבי שערי המטבע, יש פרשנות. כלומר, בנק ישראל הוריד את הריבית מתוך עמדה של כוח, הפעם הנגיד בחר להפחית את הריבית מתוך שקלול הפרמטרים הכלכליים. אינפלציה שהתמתנה, צמיחה חזקה מהצפוי ותחזית מאקרו חיובית. זה משדר לשווקים יציבות, לא לחץ. מטבע מתחזק לא רק בגלל ריבית גבוהה, אלא בגלל אמון בכלכלה, ובנק ישראל חיזק את האמון הזה.

• נאוויטס איבדה 6.5%; סופווייב זינקה 11%, מניית הבורסה 8.2% - נעילה חיובית במדדים
• נעילה חזקה בת״א עם מחזור ענק; טבע עולה כמעט 7%, מגה אור זינקה 17% - הפועלים מוביל את העליה בבנקים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשק חזר לעבוד במלוא המרץ, שיעור האבטלה עומד על 3.1% בלבד, מבחינת פרמיית הסיכון חזרנו ל-6 באוקטובר (במובן החיובי). כך גם אמר הנגיד במסיבת העיתונאים שנערכה אחרי החלטת הריבית  - "מאז ההחלטה הקודמת, סביבת האינפלציה התמתנה. היא תרד על פי החזאים למרכז היעד כבר בחודשים הקרובים. יש הקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה. בנוסף פרמיית הסיכון שוררת ברמה ערב המלחמה". 

גורם נוסף הוא מה שקורה מחוץ לישראל. הדולר עצמו חלש בתקופה האחרונה בעולם, בין היתר על רקע ציפיות להורדות ריבית בארה"ב בהמשך השנה. אם הפד יחתוך ריבית בקצב מהיר יותר מבנק ישראל, פערי הריביות לא רק שלא ייסגרו, אלא עלולים להישאר לטובת השקל גם אחרי ההורדה האחרונה. במצב כזה, גם הורדת ריבית בישראל לא מספיקה כדי להפוך את הכיוון.

אבל מעבר לריבית ולמאקרו, יש כאן את המנגנונים "הכבדים" של השוק, ואלו לא משתנים ביום אחד. זרימות ההון לישראל ממשיכות להיות חזקות. יצוא שמומר לשקלים, אקזיטים בהייטק, השקעות זרות, וגם ההתנהגות של המוסדיים. וול סטריט ממשיכה לעלות, המדדים פתחו את 2026 בעליות, כשהשווקים בחו"ל עולים, המוסדיים מצמצמים חשיפת מט"ח דרך מכירת דולרים מה שמוסיף בתורו לחוזקה של השקל.

• כשכולם ״נרטבים״: איך האקזיט של השכן מעלה לכם את המשכורת?
• ועדת הכלכלה דנה בהסדרת ייעוץ משכנתאות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

וכמובן מעל הכל יש את האפקט הפסיכולוגי. עצם זה שהשקל התחזק למרות הורדת הריבית, יוצר "אפקט מומנטום". בעצם השחקנים רואים שהשער לא מתהפך ומבינים שאין לחץ אמיתי על המטבע, ומעדיפים לא להילחם במגמה. כך שההתחזקות מזינה את עצמה בטווח הקצר. אם זה ימשיך כך כנראה שרמה של 3 שקלים לדולר היא לא כזאת מופרכת ואפילו מעבר לפינה לפני שנמצא "תחתית" אמיתית.