העליון: אין למנוע מאסיר להתחתן בכלא כאמצעי לשיפור התנהגותו

שירות בתי הסוהר אינו רשאי למנוע מאסיר להתחתן בין כותלי הכלא בשל התנהגותו בזמן מאסרו, ולהתנות את מתן האישור להתחתן בשיפור התנהגותו - קובעת לראשונה שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ.

פקודת השב"ס מאפשרת לאסירים להינשא במהלך חופשה ומסדירה גם חתונה בכלא למי שאינו זכאי לחופשה. נקבע בה, כי החתונה תימשך לכל היותר שעתיים, היא תתקיים מחוץ לאגפי הכליאה, ישתתפו בה קרובי משפחה מדרגה ראשונה של בני הזוג ועד 30 איש, והכל בכפוף לבדיקה ואישור של גורמי המודיעין והכליאה.

שדה שמואלי מרצה שש שנות מאסר בכלא איילון על עבירות סמים ונשק, ובשל מסוכנותו הוא אינו זכאי לחופשות. השב"ס דחה פעמיים את בקשותיו להתחתן בכלא, בשל התנהגותו השלילית בזמן מאסרו ובשל ידיעות מודיעיניות בנוגע אליו. בית המשפט המחוזי מרכז דחה את עתירתו נגד ההחלטה, אך כנפי-שטייניץ קיבלה בצורה נדירה את ערעורו.

כנפי-שטייניץ מדגישה, כי החלטת השב"ס אינה מבוססת על חשש "להפרה של הסדר או לפגיעה בביטחון במהלך הטקס או כתוצאה מקיומו. כך למשל, לא נטען שיש חשש כי המערער ינהג באופן לא ראוי בעת אירוע החתונה; כי האירוע ינוצל לרעה, למשל, לצורך הברחה של חומרים אסורים לבית הסוהר; או כי נשקף סיכון לשלומו של מי מהנוכחים באירוע".

אסירים אינם מאבדים את זכויות האדם

כנפי-שטייניץ קובעת: "החלטה הדוחה בקשת אסיר להינשא בבית הסוהר כרוכה בפגיעה בזכות יסוד הקנויה לאסיר - היא הזכות להינשא. המדובר בזכות חוקתית בעלת משקל העומדת לאסיר גם בין חומות הכלא, ואשר הגבלתה דורשת מקור סמכות מפורש. פקודת הנציבות בעניין חתונת אסיר אינה מהווה מקור סמכות המאפשר הגבלת זכותו של אסיר פלילי להינשא מטעמים הנעוצים ברצון להשליט משמעת. 

"בהקשר זה, ובשונה מהגבלתה של הזכות להינשא מטעמים של סדר וביטחון הנוגעים לקיום טקס הנישואין - הבסיס הקיים בהוראות הפקודה לשלילת הזכות, אם בכלל, רעוע; בעוד שמשקל הזכות ועוצמת הפגיעה בה מצדיקים הקפדה בדרישת ההסמכה. מעל לצורך, אף אם אניח כי קיימת סמכות כאמור, הרי שהפגיעה בזכות במקרים אלה, אינה עונה על דרישת המידתיות". 

כנפי-שטייניץ מזכירה, כי אסירים אינם מאבדים את זכויות האדם שאינן מוגבלות כתוצאה מן המאסר, וכי הזכות להינשא היא חירות בסיסית הנגזרת מזכות היסוד לכבוד האדם. לכן, דרושה הסמכה מפורשת על פי חוק כדי לפגוע בה - במיוחד כאשר, כמו במקרה של שמואלי, השב"ס משתמש בה כאמצעי משמעתי נגד האסיר. השב"ס סבור שהתניית הזכות להינשא היא אמצעי לשיפור התנהגות האסיר - אך זוהי חתירה מתחת לעצם הרעיון של זכות חוקתית מוגנת, שאיננה טובת הנאה התלויה בדבר.

השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הסכימו עם כנפי-שטייניץ. את שמואלי ייצגה עו"ד קורל סיבוני, ואת השב"ס - עוה"ד סיון דגן וגיא יעקב.